|
||||
|
||||
איך איך איך אתה יכול להמשיך לדדות אחרי שאתה לא מפסיק לדרוך לעצמך על הבהונות? מצד אחד הרבנים שלך הם אנשים רוחניים שעורכים חתונות ללא שום תמורה זולת תמורת הזכות להשיא. באותה נשימה דוחה אתה דורש להכיר בזכותם לדרוש תשלום. הבעיה היא לא עם זה ולא עם זה, כפי שאתה מבין היטב אך מסתיר בשכבות של רפש מתלהם, אלא בדיוק עם עם הנקודה שרוב הרבנים מנסים להציג את עצמם בשני האופנים *בעת ובעונה אחת*. כל זה בשעה שהשרות הזה אמור להינתן חינם אין כסף. |
|
||||
|
||||
שירותיו של הרב לאו, רבה הראשי של ישראל לשעבר, אינו אמור להינתן חינם אין כסף. אף אחד לא משלם לו כיום תמורת הנסיעות הלוך ושוב, טירחת הסבלנות לחכות לאורחי האירוע הנכבדים שטרם בוששו לבוא, גילויי הסובלנות כלפי עצם האירוע של חתונה מעורבת ופרוצה, והיד עודנה נטויה. בכל מדינה קפיטליסטית מן המניין, שירותים עולים כסף. שירותי דת אינם שונים משירותי רפואה, עריכת דין או כלכלה. כל נותן השירותים לסוגיהם רשאי לגבות תשלום עבור שירותיו, נמוך או גבוה או בינוני, ואף שלא לגבות כלל. הבחירה נתונה בידו. ירצה הרב - יגבה, בהתאם לרף העשירות של מזמינו לאירוע, לא ירצה - לא יגבה, לפי מצבו הדל של המארח. בדיוק כמו שעורך דין יגבה כמה שבא לו ואיך שבא לו ומתי שבא לו. רוצה אתה את שירותיו, תשלם ותקבל כדבעי, לא רוצה - לך לעורך דין אחר. מה לך לבוא בטענות ומענות כלפיו? אלה תנאי שירותיו. נקודה. מה זה פה מדינה סוציאליסטית?! וגם כאשר כיהן הרב לאו כרבה הראשי של ישראל, עדיין לא היה מחויב לחתן זוגות, שכן זוהי אחריותו של הרב הראשי לעיר מגורי החתן או הכלה. ואם כבר הטריח עצמו לקדש זוג, מה יש? לא מגיע לו טיפ בשעה שלמלצרים, לזמרים, לאולם ולפרחים ולכל ההוצאות השוטפות של החתונה - מגיע תבלין ותקלין? אין לך אלוהים, בחיי. |
|
||||
|
||||
שמשכורתם משולמת ע"י הציבור וכוללת כמובן תמורה על ביצוע טקסי נישואים. מדוע להם מגיע "תבלין ותקלין" כפי שהגדרת זאת, מידי הנישאים ? מי שהזמין רב פרטי "יוקרתי" ישלם לו כמובן, אך מי שהזמין רב מהרבנות - מדוע צריך לשלם לעובד ציבור על ביצוע עבודתו ? אתה נותן טיפ לפועלי האשפה, מזכירות בית הספר או סוללי הכבישים שעובדים עבורך ? |
|
||||
|
||||
אולי שכחת, אבל נושא הדיון הוא ספציפי על הרב לאו, כמשל וכדוגמה פרטית. לכן גם בדברי לא הבאתי דוגמה אלא מעורך דין, וכאלה כידוע יש בעיקר במגזר הפרטי, כמפורט בדוגמה שנתתי למעלה. כך ששנינו מסכימים בנידון: מגזר פרטי - כן לתגמל כיאות וכנדרש, ומגזר ציבורי - לא לתגמל כלל (אולי בטיפ מתוך רצון טוב וידיעה ששכרם מינימלי יחסית לשוק הפרטי). המחלוקת שלי כאן עם כאלה שחושבים שגם לרב לאו, רב מהמגזר הפרטי ששמו הטוב נגזר מהיותו רב ראשי לישראל לשעבר, לא מגיעה פרוטה שחוקה על שירותיו כיום. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |