בתשובה ליהונתן אורן, 17/09/04 0:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התשובה מעניינת מאד. אם אני מבינה נכון, במקרה של חברה/יחידת בעלות כמו וולמארט, מרבית העובדים הם מעין רובוטריקים המשילים מעצמם את תכונות האנוש עם הכניסה למקום העבודה וממלאים פונקציה מוגדרת היטב שאינה מצריכה נגישות למידע ואינה מייצרת מידע ולכן הם פטורים מהשתתפות במודל השוק. קצת מזכיר את רעיון "המכונית והנהג" של המאמינים ברעיון התודעה. אבל זה מעורר שתי שאלות נוספות: - ישנן גם חברות שהן מאד היררכיות ושמרבית העובדים בהן הם בבירור לא רובוטריקים ובכל זאת הן מצליחות (למשל IBM). האם לא היה עלינו לצפות שחברות כאלו יתפרקו למרכיביהן? - אם תהליך יצור ההכנסות הוא כה ברור עד שניתן לבצעו באופן כמעט ממוכן, אפשר להכליל את מודל המכונית והנהג לכלל השוק - מדוע יש בכלל שני קמעונאים? הלא המוח של וולמארט יודע כיצד לבצע את המשימה ביעילות הרבה ביותר ולכן אפשר לצפות שהוא יעסיק עוד ועוד רובוטריקים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את כותבת על עובדי וולמארט שהם "פטורים מהשתתפות במודל השוק". ואני (שוב) שואל: איזה מודל שוק אפשר בכלל לצפות שיפעל במסגרת וולמארט? באשר להשוואה ליב"מ: האם ממה שכתבתי משתמע איכשהו שיש בדיוק סגנון ניהול אחד אפשרי שיעבוד בכל החברות? באשר לשאלה השניה: המוח של וולמארט יודע לבצע את המשימה ביעילות גבוהה (בקירוב מסוים, הגבוהה ביותר) - כאשר המשימה היא רווחים לוולמארט. יש עוד קמעונאים, כי חוץ מהבעלים של וולמארט יש עוד כמה אנשים שיש להם משימה משלהם, שונה קצת: רווחים לעצמם, כבעלי עסק קמעונאי משלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |