|
||||
|
||||
אהמ יתכן שבירושלים אפשר לקנות מרכיבים זולים במידה שלא תיאמן ולהעביר אותם בתור סושי טוב, אבל זה רק מצב זמני וכמו שמישהו כתב, מספק את הצרכים של שוק קטן מאד. אני בטוחה שלמעט חריגים פה ושם, אם תסכם את העלויות לא תגיע לרווחים של יותר מ 10 עד 15 אחוז לאורך זמן. כמה נקודות לדיון: 1. מרכיבים איכותיים לסושי הם יקרים מאד. לשם השוואה (מחירים קימעונאיים) - אורז זול לסושי - $1 לחבילה, אורז טוב - $7. נורי - פחות מ 10 סנט ליחידה זולה, כמעט דולר ליקרה. סלמון מחוות גידול - $8 לקילו, סלמון בר מאלסקה - $24-$40 לקילו. "טונה" - $10 לקילו, או-טורו - $$$$$ לקילו. קיפוד ים מפורק על מגשים - $6 למגש עם כ 25 חתיכות, קיפוד ים חי - $5 לאחד שמפיקים ממנו 3-5 חתיכות. 2. לפני כמה ימים ישבתי בסושיה קרובה למקום מגורי ואכלתי כ 15 סוגים שונים של דגים ופירות ים בעלות של כ 60 דולר. גם אם עלות המוצרים למסעדה הייתה 10 דולר, עדיין היה עולה לי הרבה יותר (שלא לדבר על עלות הזמן) להרכיב ארוחה כזו בבית (מה לעשות, לא מוכרים אריזות של 25 גרם דג). 3. תהליך הכשרת השפים הוא קשה מאד. שפים מהסוג של "אסייתי שמצאנו ברחוב ונתנו לו סכין" מפיקים סושי שאפשר למכור ב $12 לארוחה מלאה. שפים שלמדו במשך שנים רבות מפיקים סושי שאפשר למכור במאות דולרים. זה שהסוג הראשון מספק את השוק הירושלמי לא משליך על שאר העולם. נכון גם שהכנת מאקיזושי, שהוא פופולארי יותר בישראל כי מקבלים בו הרבה יותר נפח למלא בו את הבטן מצריכה כישורים שקל יותר ללמוד מאשר הכנת ניגיריזושי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |