|
אפילו אם ניקח לרגע ברצינות (היפותטית) את הטענה שלך כי התיאוריה של דארוין היא "אגדות סבתא" - מדוע, לדעתך, הוא בחר לספר את האגדות האלה ל"חסידיו השוטים"? מה היה האינטרס שלו? אל תשכח שמדובר בזמנים שבהם לכנסיה היה עדיין שלטון נרחב מאוד. הרי דארוין ידע שיעורר התנגדות גדולה ושנאה גדולה (שאכן עורר). מדוע, אם כן, פרסם את התיאוריה שלו, אם לא מתוך רצון אמיתי להגיע לחקר האמת בדבר מוצא המינים ומוצא האדם?
אם אתה מתכונן לטעון שדארוין היה כופר ואתאיסט ורצה להפיץ את הרע: דארוין התחיל כאדם דתי ואף למד לימודי דת. השנים הארוכות שבילה במחקר - והאכזריות הרבה וחוסר ההרמוניה שראה בטבע, הם שגרמו לו לאבד את אמונתו - ולא היתה בכך שום כוונה רעה (ואני חייב לומר שתהליך דומה קרה גם לי עצמי).
ולמה אתה מתכוון במילים "חסידיו השוטים"? אתה חושב שבזמנים ההם זה היה *קל* להיות חסיד שוטה של מישהו שמפיץ תיאוריה שהכנסיה והציבור מתנגדים לה? באמת, אני מתקשה להבין את השנאה התהומית המשתקפת מסגנונך בהרבה מתגובותיך. הייתי יכול להבין אם היית אומר "אני מאמין בכך וכך ואינני מסכים עם תיאוריה זו וזו" - אבל למה כל הסגנון הזה, ולמה אתה מייחס לדארוין מניעים מושחתים (כך משתמע ממילותיך "שדארוין *בחר* לספר..") שקשה מאוד למצוא אותם אצלו?
חשוב רגע או שניים, ותענה לא לי אלא אך ורק לעצמך - אולי כל השנאה הנוראה הזאת שלך לאדם שכבר איננו כאן ואינו יכול להגן על עצמו - היא מפני שבעומק ליבך אתה יודע שהתיאוריה שלו, עם כל הבעיות והכשלים שבה, היא בכל זאת עדיין הרבה יותר הגיונית מכל אמונה דתית, ובכלל זה האמונה שלך - ואתה יודע שלכן לא תצליח לעולם לשכנע את האנשים החושבים והאינטליגנטיים כאן במה שאתה מאמין? אולי זוהי הסיבה לשנאתך? (אני מקווה שאתה חש בכך שאני מדבר באדיבות ואין לי שום כוונת התלהמות. כאמור, אני מציע שתחשוב על הנושא רק בינך לבין עצמך, ואינך חייב לדווח על המסקנות לאף אחד, וכמובן גם לא לי - רק לעצמך)
|
|