 |
אם כללי המוסר הם של בני אדם, למען בני אדם וחלים על בני אדם בלבד, אתה חייב לזנוח כל טענה שלבעלי החיים יש זכויות מובנות שמטעמן אין להורגם ולאמץ טענה מוחלשת, לפיה הריגת בעלי חיים היא התנהגות שאינה הולמת בני אדם תרבותיים ("ברברית"), בהינתן נסיבות מסוימות ובעלי חיים מסויימים.
ההבחנות הבסיסיות שיש לעשות כאן, לפיכך, הן בין נסיבות מסוגים שונים ובין בעלי חיים מסוגים שונים:
א. נסיבות: יש לקבוע היכן עובר "קו התועלת" מבחינת בני אדם. כלומר, מאיזו נקודה התועלת המופקת מהריגת בעל חיים מצדיקה את הריגתו. אתה גם חייב לקבוע האם קו התועלת הוא נקודה שיש להגיע אליה עם תועלת יחידה (למשל, להרוג כדי להשרד) או שתיתכנה תועלות מצטברות (גידול פרה לצורך חלבה והריגתה לצורך עורה, עצמותיה, וכו'). נוסף על כך, אתה צריך להגדיר גם תועלות בהקשר נסיבתי מסוים (למשל, אדם באי בודד) או במקום מסוים (למשל, האם אפשר להשוות את התועלת שמפיק אסקימואי מהריגת כלב ים צעיר לצורך פרוותו להריגת כלב ים צעיר לצורך צעיף פרווה לגברת בתל-אביב).
ב. סוגי בעלי חיים: הקו שהצעת עד עכשיו שעד אליו וממנו הריגת בעל חיים כשרה או לא כשרה בעייתי מאוד. קביעה לפי רמת הקוגניציה של בעל החיים לא מדויקת מיסודה (בגלל שקשה למדוד דבר כזה) וגם סובייקטיבית מאוד. לדוגמה, אם מתברר מחר כי המקק אינטליגנטי יותר מהתרנגולת, מאחר והמקק כשר בהריגה, אפילו לצורך שולי כמו "אני אוהב לשמוע את הקנאק," תאלץ לאשר הריגה לא מוגבלת של תרנגולות לכל צורך שהוא, גם אם התועלת זניחה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש