בתשובה לאייל מולד(ר), 17/08/04 19:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) אני דן בשאלה של סתירה בין טובת המדינה לטובה אישית. אני טוען שבמקרים רבים מאוד השרים מעדיפים את טובתם האישית ו/או דבקים במדיניות אשר מחזקת את טובתם האישית בלי להיות פתוחים לבדיקת האפשרות שיש מדיניות יותר טובה למדינה. 2) אתה דן לגבי איזון ערכים. מה יש לעשות כאשר יש סתירה בין שני ערכים כאן מדובר על חרות וחינוך. עלי לבחור בערך היותר חשוב ולעניינינו הוא כמובן חרות. על מנת להבין למה תחשוב שדרך כדור בדולח אני מגיע למסקנה שאם ישראל יקפידו לאכול כשר הם מיד יגאלו ולכן יש צורך לבער את החזיר ביד קשה ובזרוע נטויה. אולם כמו שאמרת הסתירה היא מדומה. לא ניתן לחנך ללא חרות, כמו שלא ניתן לחמם קרח במצב מוצק ל 200 מעלות בלחץ אטמוספרי. תאלץ לחיות עם העובדות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) אוקיי - הבנתי אותך לא נכון. חשבתי שהתכוונת לכך שהשרים בעצם יודעים שהשיטה שלך היא זו שתפתור את הבעייה של מערכת החינוך. מסתבר שאתה סתם טוען ש"במקרים רבים מאוד" (ואני בטוח שתוכל לנקוב לפחות בשניים) הם מעדיפים במודע מדיניות חינוך שמבטיחה את טובתם האישית וב*ניגוד* לטובת המדינה. 2) על-מנת להבהיר - כך בדיוק ציפיתי שתענה. לא באמת חשבתי שאתה דן מתוך דאגה אותנטית לחינוך אלא מתוך התנגדות למגבלה על חירות שאתה תופס אותה כנוראית. ידוע לי זה מכבר שמסקנותיך לגבי העתיד הן בעלות וודאות פיזקלית ותואמות במלואן לתפיסת העולם שלך. לא הייתי משוויץ בזה במקומך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |