בתשובה לאורי, 11/08/04 16:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א.התכוונתי באומרי "לא רציונלי" במובן של חשיבה הנוגדת את הרציונליות כפי שאומנם ברור מהמשך דברי אותם טרחתי להבהיר. כאשר נקודה זאת כלל לא נראית לי ברורה למתדיינים כאן. אך מסעיף ב' אצלך נראה שאתה מסרב לחלק (ולו לצורך הדיון) בין שני המושגים מבלי נימוק משכנע לכך . ב. "הטענה של כמה מהמדיינים כאן כי ישנו סוג מסתורי של חשיבה שאינו פועל לפי כללי הלוגיקה והחשיבה הרציונלית ומוגדר "א-רציונלי"-לא מדובר בחשיבה אלא בנקודות מוצא אותם מקבל האדם שעל גביהם מגיעה החשיבה שלו. גם אני לא שללתי את השימוש בלוגיקה אך טענתי שלגבי נקודות המוצא החשיבה הרציונלית אין באפשרותה וביכולתה לאמתם (יש באפשרותה לשוללם באם הם טומנים בתוכם כמכלול סתירה לוגית אך לא לאמתם) אני אומנם מודה שהאמונה אינה מתבססת על חשיבה רציונלית מעצם הגדרתה שהיא עוסקת בנקודות המוצא ולא בהמשך תהליך החשיבה . כאשר נסיונך להציג קיומם של דברים בהיותם רציונלים (וכן את דעתך שלך כעומדת במבחן ההוכחה הרציונלית) נראה לי שאינו עומד במבחן אף אצלך שאם כן אף קיום הנחתך על אי היות האל לא עומדת במבחן ההוכחה הרציונלית (לא הוכחת את זה ונראה לי שגם לא תצליח אלא גם היא בכלל אמונה כאשר מכל מקום אתה תצטרך לאמונה שתתן לך את נקודות המוצא באשר לשאלה האם האל ישנו או לא. הערה: זריקת חובת ההוכחה הרציונלית רק על המצדדים בקיום האל ולא על המצדדים באי קיומו אינה נכונה שכמו שההנחה בקיומו גוררת חשיבה מסוימת, אותו הדבר לגבי הנחת המוצא על אי קיומו ) כך שלטעמי גם אתה נאלץ לעשות את ההפרדה לגבי הדברים שאינם ברי הוכחה רציונלית ג. מנין הבאת את הציטוט בדברי? לא התייחסתי כלל למוגבלות יכולתו של האדם אלא רק למוגבלות הרציונליות (בדקתי שוב את דברי ליתר בטחון. אם בכל זאת פספסתי הרי עכשיו אני מבהיר שכוונתי היתה למוגבלות הרציונליות) באשר לקביעתך שרציונליות אינה מוגבלת אני חוזר לדברי בסעיף ב' לפיהם היא אכן מוגבלת בשפיטת אמיתות נקודות המוצא וממילא היותה "חוק ותהליך החשיבה וההבנה." אינה ממין הענין ואין בכך לסתור את דברי ד. לצערי נכשלתי שוב ולא פירשתי שכוונתי במילה "לו" ל"אדם" ולא לאלוקים. אך אני חוזר על דברי מילה במילה מדברי הכוונה במילה "לו" ל"אדם". ז"א "זה נוגד את ההגיון (כלומר מה האינטרס לעשות זאת) שאלוקים יקנה לאדם שני דברים שיצרו לאדם סתירה בחייו" באשר לסוף דבריך אכן הם נכונים, אולם שוב נסיונך להכריע בכלים רציונלים בין הברירה של קיום האל (כאשר בתוך זה את שאלת שאיפותיו שהרי אין אנו מכירים אותו באופן מוחשי אלא כפי שהוא נגלה לנו בתוכניותיו ובשאיפותיו) או הברירה של אי קיומו אינו שייך כלל ה. נראה לי שאני מתחיל לחזור על דברים שכבר ענוך קודמים כאשר לטעמי אתה 'תקוע' ברצון לאמת כל דבר בכלים רציונלים (דבר שלא ניתן להיות -עיין סעיף ב') |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הוכחות לקיום האל: ישנם שני טעמים שבגללם הכרחי שיהיה צורך בהוכחה לקיום האל ולא לאי-קיומו: 1. כאשר ישנן שתי טענות הנוגעות למושא אחד, הטענה הפוזיטיבית חייבת לבוא קודם לטענה הנגטיבית. כלומר, אתה לא יכול לדון בשלילה של דבר לפני שקבעת מהו. 2. מאחר ואי אפשר להוכיח שמשהו לא קיים אלא רק שמשהו קיים, הנחת המוצא בכל מקרה צריכה להיות שמשהו לא קיים, עד שיוכח אחרת. לכן, הנחת הבסיס שלנו חייבת להיות שאין אלוהים, עד שיוכח אחרת. ב. אתה מעלה טיעון שנקודות המוצא (הנחות היסוד) של החשיבה הרציונלית אינן בדיקות ואין אפשרות לאמתן. ובכן, לאמתן כשלעצמן אי אפשר (אחרת הן לא תהיינה הנחות יסוד) אך ישנם שני אמצעי תיקוף יעילים המבטלים את טענתך: 1. הנחת יסוד נכונה תשורשר לוגית ללא סתירות. כלומר, ניתן יהיה לצאת ממנה לשורה רציפה של היקשים והיסקים לוגיים תקפים, בלי שאחת הנקודות בשרשרת תסתור את הנחת היסוד או היקש במהלך השרשור. ולהיפך, אם משרשרים הנחת יסוד שגויה, השרשור יוביל בהכרח לסתירה. 2. הנחת יסוד נכונה תשורשר באופן רציף. כלומר, הנחה נכונה לא תוביל אותנו למבוי סתום. ובהיפוך, הנחת יסוד שגויה תוביל אותנו בהכרח למבוי סתום. ג. באופן כללי יותר: הגישה הכללית המציעה ביקורת מעורפלת וסותרת את עצמה לטענותי, בלי להעלות טענה חלופית ברורה, מחלישה בעיני מאוד את עצם זכות העמידה שלך בדיון. הטענה שלך נשמעת במידה רבה כמו "אי אפשר לדעת אם יש או אין אלוהים אז אני מרגיש שדווקא יש אלוהים." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |