בתשובה להאייל האלמוני, 08/08/04 17:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנבר, כמדומני. כמדומני שהוא פעל לפני פרוץ עידן המהפכות הסוציאליסטיות למיניהן, כך שלא בטוח שהוא רלוונטי (מסיבה זו גם הוצאתי מהרשימה את המלך ליאופולד השני מבלגיה, אף שהוא בהחלט נתעב כהלכה). לגבי סודאן, למרות שישנן אי-אלו מועצות "מהפכניות" ו"חזיתות שחרור" בהיסטוריה המודרנית שלה, עיקר הסכסוך הוא דתי ואתני, בעיקר בין הצפון לדרום. לגבי סרביה: היא כמו המדינות האחרות ביוגוסלביה לשעבר הן תוצר מובהק של עריצות סוציאליסטית, כמובן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מפתיע, עם זאת, הרצחנות התעוררה בסרביה (ובשאר מדינות יוגוסלביה לשעבר) רק אחרי שהקומוניזם עבר שם מן העולם; בשנות שלטונו של המרשל הקומוניסטי טיטו לא היו הרבה מאוד רציחות במדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"באופן מפתיע, עם זאת, הרצחנות התעוררה בסרביה (ובשאר מדינות יוגוסלביה לשעבר) רק אחרי שהקומוניזם עבר שם מן העולם; בשנות שלטונו של המרשל הקומוניסטי טיטו לא היו הרבה מאוד רציחות במדינה." מה שמאשש את ההנחה שסוציאליזם הוא כמו פיגור נרכש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציפיתי לתשובה קצת יותר אינטליגנטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה עד כמה לא-אינטיליגנטית התשובה שקיבלת- כל הסימני שאלה האלה לא ממש נעימים לעין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |