בתשובה ליעקב, 03/08/04 12:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא לגמרי מבינה את התמונה שאתה מצייר. מה שיהיה זה בתי ספר שגובים 500 ש"ח ועובדים בהם מורים שמוכנים לעבוד תמורת שכר מינימום וכאלו שגובים 2000 ש"ח ויש בהם מורים טובים. זהו במוכח המצב בארה"ב במקומות שיש בהם שוברים ולא חל כאן כל שיפור באיכות ההוראה בבתי הספר שבשכונות החלשות (לעומת זאת, חלה אינפלציית ציונים בכל בתי הספר וגם באוניברסיטאות, כי מי רוצה להכשיל את מקורות ההכנסה שלו?) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה של 25 תלמידים אפשר תמורת 400 ש"ח לילד להעשיק מורה וחצי באיכות גבוהה עד גבוהה מאוד. (אולי לא בעלת תואר שני ו 20 שנות ותק אבל היא כל כך טובה ששעתיים עם הכיתה יספיקו לה). לגבי הפערים: אכן יהיו פערים כמו שהיום יש פערים. אמנם היום מצמצמים את הפערים על ידי שכנוע חלק מאלו שיש להם כסף להשקיע אותו בכל דבר חוץ מחינוך. ובכך מגדילים את מספר חסרי החינוך, אבל אלו שרוצים משקיעים בחינוך ומשאירים מאחור את אלו שאין להם. איני יודע מה קורה בארה"ב, אודה לך אם תביאי לינק או תאור, אולם הנסיון בשבדיה ובעוד מקומות הוא שהחינוך הפרטי מעלה את הרמה של החינוך הציבורי ולא להיפך. בעצם זה גם המצב בארץ וברור למה. כשהתלמידים מתחילים לברוח לרשתות חרדיות אז מתחילים לעבוד על שיפור הרמה. כל עוד התלמידים לא בורחים, למה להתאמץ? לגבי הציונים איני מבין מה זה שייך. מטרת הציונים לעודד ילדים ללמוד. אם זה מקדם את ביה"ס ואת התלמידים לתת לכולם 100 מה הבעיה עם זה? אם האוניברסיטאות רוצות מבחני כניסה שיעשו ולא יבקשו ציונים מביה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא נכון. 25 כפול 400 שווה 10000. מורה וחצי באיכות גבוהה מאד בוודאי ישתכרו כ 11000 לחודש לפני תשלומים נוספים של המעביד. ומה על עלויות חשמל, חומרים, ריהוט, שיפוצים ותחזוקה, ספריה, מזכירות, הכשרה מקצועית, אחות בית ספר...נראה לי שיש לי יותר נסיון ממך בתקצוב ארגונים ואני חייבת להגיד לך שאין שום סיכוי שיותר מ 60 אחוז מהתקציב בבית ספר ילך למשכורות. 2. יהיו פערים גדולים יותר. אם ברצונך להקטין את הפערים, עליך לסבסד בתי ספר בשכונות מצוקה, כך שיוכלו להתחרות עם אלו שבשכונות מבוססות. 3. בארץ? במקום עבודה קודם שלי, יצא לי לראיין בוגרי תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטאות ישראליות. הירידה ברמה בעשור האחרון היא כל כך מובהקת שלא ברור לי מאיפה המצאת את זה שהחינוך הפרטי עוזר. קורות חיים של בוגרי מכללות לרוב הלכו ישר למגרסה, למעט מקרים חריגים ביותר. אני לא מכירה את המצב בחינוך היסודי והעל יסודי, אבל לפי מה שאתה אומר, ניכר שסעיף (2) שלי קולע בדיוק - החרדים מסבסדים את מערכת החינוך ומעניקים לילדים ולהוריהם טובות הנאה ולכן ההורים בוחרים במערכת שלהם. 4. מטרת הציונים היא כפולה - האחת לעודד ילדים, השנייה לסייע בשיבוץ בלימודי המשך. גם זו וגם זו נפגעות כשכל מי שמגיע לשיעורים מקבל 100. למה שהאוניברסיטאות יערכו מבחני כניסה? אם השיקול הוא כלכלי, לא יותר פשוט לקבל את מספר הסטודנטים המקסימלי האפשרי, בלי קשר ליכולותיהם ולדאוג שהם לא יכשלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ב 10000 ש"ח אפשר לתת תוכנית יפה מאוד עם מורים באיכות גבוהה (לא מאוד). לחילופין אפשר גם לתת תוכנית יפה ב 8000 ש"ח לכיתה או להגדיל את הכיתות ל 30 ילדים. אפשר לקצר את יום הלימודים או לארגן תכניות למידה עצמית. אפשר לעשות המון אם יש תחרות. אם אין תחרות - צועקים עוד כסף ולא עושים כלום. 2. איני רוצה להקטין פערים. אני רוצה להעלות את כולם ולא לחסום איש בגלל חברו. אשמח לתרום לבתי"ס פרטיים בשכונות מצוקה כפי שאני עשיתי בעבר. אבל איני מוכן שיעצרו את אלו שיש להם כדי לצמצם פערים. זו טפשות ורשעות. 3. על מה את מלינה. את צריכה לשמוח שצמצמו את הפערים. אבל לעניין. אין לי ספק שבתי הספר הממ"ד בפ"ת הם באיכות גבוהה יותר מאשר אילו לא היה תחרות מצד 3 בתי"ס פרטיים. אין לי ספק שבחיפה בתיה"ס הממלכתיים הם ברמה יחסית טובה כי הריאלי נושף בערפם. במקומות בהם אין תחרות אמיתית וזמינה אכן למה להתאמץ? האם המורים אדיוטים? 4. כל אחד יודע שלימודים בטכניון יותר כדאיים מלימודים במכללות בגלל שהמעסיקים סומכים על הטכניון. אם הטכניון ידפיס תארים (על משקל להדפיס כסף) הם יאבדו את הערך של התארים שלהם ואז הם יוכלו להתחרות עם המכללות במשבצת המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה שאתה אומר שזה נכון לא הופך את זה לנכון. בארה"ב, העלות של בית ספר פרטי לא מסובסד היא יותר מ $10000 לשנה לתלמיד ושל בית ספר מסובסד (על ידי כנסיות וכו') היא בסביבות ה $3500 לשנה. גם אם בישראל העלויות נמוכות יותר, הן עדיין לא נמוכות פי 7. 2. לא נכון. אם תסבסד בתי ספר באזורים בעייתיים, תעלה את כולם משום שההורים, מצידם, יתחרו בך ויסבסדו את החינוך בשכונות המבוססות. 3. גיחי. בתי הספר הממ"ד באזורים המוכרים לי תמיד היו פח אשפה של מערכת החינוך החילונית, ביחוד התיכונים (אני זוכרת איך בפני כמה מבני כיתתי, חילוניים גמורים, עמדה האופציה להירשם לתכנית מלאה בתיכון דתי או לתכנית חלקית ללא בגרות בתיכון חילוני גרוע במיוחד). התיכון הממ"ד הטוב ביותר שהכרתי היה ברמה של אורט, משמעותית מתחת לתיכונים הממלכתיים העיוניים. בפ"ת הם אולי ברמה טובה כי אין שם הרבה חילונים ולכן הם לא משמשים כפחי אשפה? (וזה תמיד היה המצב). האם אתה יכול להביא אפילו דוגמא אחת למקרה בו הקמת בתי ספר חרדיים העלתה את רמת החינוך? 4. מה שאתה אומר נכון בטווח הארוך. בעל עסק נבון צריך לווסת את המוניטין - כך למשל בתקופה בה יש דרישה גבוהה לבוגרי מדעי המחשב והמעסיקים אינם סלקטיביים, על הטכניון לפתוח את השערים כפי שהצעתי. בתקופה בה אין ביקוש, הוא יכול להרשות לעצמו לבנות מוניטין, משום שבכל מקרה אין ביקוש גדול ללימודי מחשבים. אני מעדיפה את המודל בו מטרת הטכניון היא להכשיר חוקרים ומהנדסים ולא לפעול כעסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) נעבור לעקרון. המדינה נותנת סכום כסף מסויים לכל ילד. מה רע בזה? 2) אם הכוונה היא לתת יותר כסף לתלמידים באזורים בעייתים כדי שיוכלו לקנות לעצמם חינוך (שוברים דפרנציאליים) אז אולי יש בזה משהו. אם הכוונה היא לשפוך כסף לבתי ספר ממשלתיים באזורי מצוקה אז חבל על הכסף. 3) חוויות על תיכוני ממ"ד זה מאוד נחמד אבל לא שייך לעניין. בפ"ת יש מספר רב של בתי ספר יסודיים פרטיים דתיים ויש תחרות ביניהם. זה מכריח את בתי הספר להיות טובים. כנ"ל הדוגמא של הריאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הדבר היחיד הרע בזה הוא שחינוך תיכוני הוא לא מוצר שה-value היחיד שלו נמדד במידת הביקוש. זאת גם מכיוון שנדרשים תנאי סף אובייקטיביים ואחידים, וגם מכיוון שמנגנון ההיזון החוזר הם בעייתיים מאוד, כי לטעויות יש השלכות רחוקות טווח, בלתי הפיכות, וקשות לאיתור. בוא נציג את זה ככה: אתה חושב שצריך חוקי תנועה? למה שלא כל אזרח ינהג כאוות נפשו, בכל כלי רכב שבא לו? וניתן לחוקי הביקוש וההיצע להכתיב את נורמות הנהיגה, ולבתי המשפט להלחם במי שפגע באחר (זכויות שליליות, לא?). זאת במקום לבזבז כסף על רמזורים, טסטים, ונהיגה עפ"י המהירות המותרת. ניתן אפילו להסתמך על יועצי תחבורה ועתונות, ולחלק תלושים לביטוח חובה - כמו שאתה אוהב. מה רע בזה? 3) אולי זה לא ידוע לך אבל גם בין בתי הספר התיכוניים הממלכתיים יש תחרות קשה מאוד, בעיקר על יוקרה וציונים אבל גם על מורים, מגמות יחודיות, אוכלסיות מובחרות, פרסום, תורמים, מפעלי התנדבות ועוד. כל הורה שאיכפת לו באופן מינימלי מהילד עושה לא מעט shopping לפני שהוא בוחר תיכון. בדומה, יש תחרות בין האוניברסיטאות (שאינן מוסדות למטרות רווח). אז נכון, יש אי-יעילות. מצד שני תשווה את המצב לאוניברסיטאות והמכללות הפרטיות שעובדות בארץ - למיטב ידיעתי המצב שם לא מזהיר, יש נורמות של פרסום שקרי, שוחד, רמה נמוכה, תוכניות לימוד פרטצ'יות ושחרור בוגרים ברמה נמוכה. בקיצור, עושה רושם שבקרה ממלכתית לא מונעת תחרות, ושלפחות באספקטים מסויימים היא מבטיחה איכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סעיף 2 רק חכמים רואים, הה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שביטלתי אותו, ובכסף השתמשתי כדי לשחד את מנגנון הפקידות המנופח של האתר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |