בתשובה לראובן, 03/08/04 13:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה... זו היתה הלצה, לגבי החברה הסוציאליסטית. אני לא חושבת שבאמצע כאבי הלידה והבלגן של חדר יולדות באמת עולה העניין של מערכת מופרטת. גם היום, יולדת יכולה לבחור בכל בי"ח בארץ שנראה לה ממטולה ועד אילת. הבעיה היא שביה"ח נערכים לתחרות הזו במקומות הלא נכונים - משקיעים יותר בחדרי לידה מפוארים ופחות בהתחשבות ביולדת ובתינוק 1. מה שכן אפשר לעשות, מלכתחילה, הוא להכין תוכנית לידה - לבדוק שהיא לא חורגת יותר מדי מנהלי ביה"ח הספציפי - להעלות אותה על הכתב ולקוות לטוב. http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?תוכנית_לי... (מצטערת, אני עדיין לא יודעת איך הופכים את הלינק לקריא). 1 אם כבר נכנסים לזה, גם התינוקיות שקיימות בבתי החולים נראות לי כגיהנום קטן - עד לפני שעה התינוק היה ברחם המוגן והחשוך, אח"כ שמו אותו על אמו לזמן קצר ומשם מעבירים אותו לכמה שעות טובות לחדר מואר בחוזקה, רועש וללא מגע אוהב של דמות בוגרת. אף אחד לא היה חולם להשאיר ילד בן שנה או בן חמש לבדו בתנאים כאלה, אבל משום מה תינוק בן יומו - אפשר גם אפשר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני ניסיתי להתלוצץ, באותו קו מחשבה, לא הלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התינוקיות, פחות משהן מסייעות לבתי החולים, מסייעות לאמהות. אשה לאחר לידה היא אשה שעברה חוויה מתישה. יתרה מכך: רוב הסיכויים הם שבשבועות ובחודשים הקרובים היא לא תסבול מעודף שעות שינה או אפילו עודף מנוחה. מכאן ואילך השאלה הנשאלת היא באיזה מחלקת יולדות יודעים יותר טוב מהאמא ומהיילוד (שניהם יחד וכל אחד לחוד) מה טוב להם, באיזה תינוקיה תנאי העבודה של הצוות הם אלו המכתיבים את הנהלים, ולעומת זאת באיזה תינוקיה קשובים לצרכים ולרצונות של האם והיילוד. (נהריה כבר אמרתי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ראייתי, אשה לאחר לידה היא אשה שהביאה ילד לעולם מרצונה, ולוקחת על עצמה לטפל בו. דווקא בשעות הקריטיות האלה עבורו היא תרחיק אותו מעליה? לי נראה שתינוק יירגע הכי טוב בזרועות אמו, גם אם היא נחה במיטתה. אם ייתנו לו לבכות שעות בתינוקייה, הוא יחזור לאמו עצבני וחשדן הרבה יותר מאשר בזמן שיצא מהרחם. שלא לדבר על קשר ההנקה שעלול "להתפספס" בשעות האלה, כי האחות בתינוקייה נתנה לילד בקבוק בניגוד לבקשת האם. וכל זה לא בא לומר שאסור לנשים לשים את תינוקיהן בתינוקייה. אבל מי שזה לא מתאים לה ומבקשת ביות מלא 1, מגלה שצוות האחיות לא שש לשתף פעולה. 1 ביות מלא = ביות מלא. לא שהייה עם התינוק רק עד עשר בערב ואח"כ החזרה לתינוקייה למשך הלילה. לא מסירה של התינוק לבדיקות שאורכות שש שעות מייד לאחר הלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אולי אני גיבורה גדולה כשאני מדברת כך ועדיין לא עברתי חוויית לידה. אני כמובן לא יודעת איך דברים יילכו במקרה שלי (חמסה פלוס פלוס), אבל די ברור לי מה הכיוון הרצוי ואשתדל להמשיך בו ככל שיינתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי ביות - אפשר להנות מכל האופציות יחדיו. את מבקשת ביות מלא (נו, בבי"ח שיש בו אופציה כזו, כמובן) ואם את מאלו שלא מצליחות להרדם כשהקטנצ'יק לידך 1 - את "מאפסנת" אותו בתינוקיה לשעתיים. 1 כי נוכחותו גורמת לך להיות מאושרת/ עצובה/ מודאגת/ מאוהבת/ בהיי/ בדאון/ מצחקקת ללא שליטה /בוכיה כנ"ל או מה שהכי סביר - הכל ביחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל לההבין מה קאטו הרגיש. בנהריה הגישה היא שהאם קובעת. כל הבדיקות שלאחר הלידה נעשות בחדר הלידה בנוכחות האם. לאם הזכות לבחור האם (ומתי) היילוד ישהה בתינוקיה או במחיצתה. רוצה ביות מלא(1)? זכותה. הסתיגות אחת: הכותרת (הנגררת לאורך הפתיל) רלוונטית בהחלט. אני לא יודע איך בית החולים נוהג ביולדות אשר נראות לו כאילו הן אינן יודעות מה טוב להן. ___ (1) אני לא מכיר את המינוח, אבל אני מניח שהכוונה לשהית התינוק עם האם במשך כל זמן האישפוז שלאחר הלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאטו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדר היולדות בקרתגו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, הבנתי. היה לכם טוב בנהריה, זה בית חולים נהדר. מה חבל שהעובדה הזאת לא רלוונטית עבור כל מי שגר מחיפה דרומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אני מניח שהוא לא היחיד בארץ. אבל גם אם כן, יש לך מספיק זמן לשיעורי בית, כולל פגישות בבתי חולים וראיונות עם מועמדים פוטנציאליים, ובמהלך ראיון כזה, כאשר עולה תשובת הפלא "אי אפשר וזהו", זה המקום לשלוף את טיעון המחץ "אז למה בנהריה אפשר?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ככה. בכל ספר ישראלי על הריון ולידה יש טבלת השוואה בין בתי החולים השונים המפרטת את מדיניות ההתערבות בלידה בכל בי''ח. כשכבר יש נוהל, אפשר להתווכח עד מחר, אבל הנוהל לא ישתנה. מעבר לזה, יש בתי חולים שמאפשרים ביות מלא. אבל צריך להקפיד שהצוות יבין את הבקשה (כי הם נוטים לברירת המחדל הקולקטיבית), ולהקפיד שהמלווים בלידה יהיו אסרטיביים מספיק וילוו את התינוק לבדיקות בלי להיפרד ממנו. אפשרות נוספת, אם האם והתינוק מרגישים טוב, היא לחתום על כל הטפסים ולהשתחרר הביתה מייד לאחר הלידה, בלי שהתינוק יצטרך ''להתאשפז''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת, לא כדאי לחתום על הטפסים ולהשתחרר מיד הביתה. אני מקווה שאת *זה* את לא אומרת ברצינות. תינוק שרק נולד, ביומיים שלושה הראשונים לחייו - רצוי שיהיה בסביבה בה יש רופא זמין, בה יש מ... ממ... (שיעול מבוהל, ממך, לא מהבריאות של התינוק - ) מממ... מתקן חמצן זמין (כן, חמסה חמסה, הכל יהיה מאה אחוז, הכל יהיה *אלף אחוז*, אני בטוחה, אבל פה ושם קורה שצריך, גם עם תינוק בריא לגמרי. ראיתי פעם). את תאהבי אותו והוא יאהב אותך ויהיה ביניכם קשר נפלא, ויהיה גם קשר נפלא ומלא אושר ובטחון בינו לבין האנושות, החיים, העולם והיקום - גם אם יבלה את ראשית חייו במקום בו ניתן לקבל עזרה לכל מיני בעיות, גדולות כקטנות. מה לעשות, אנחנו לא מכירות אבל אני נחשפת בימים אלה להודעות שלך (הדי מייצגות, כך נדמה לי), ובאמצעות הריונך המתוקשר :-), גם ללינקים, בהם סיפורים יפים וגם ערימות לא קטנות של בולשיטולוגיה שלא תיאמן. ואינני יודעת איך לומר את זה בעדינות, אז אומר את זה בבוטות: אין צורך להתמסר כבתולה מאוהבת *לכל* השטיפת מוח, אפשר להסתפק בחלקים ממנה - החלקים הטובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נימוק מזוית אחרת למה לא להשתחרר מייד: נניח שהשתחררת, ואת בבית, אם טריה עם ילד ראשון. הוא לא נחנק ושום דבר דרסטי כזה, אבל את לא בטוחה אם משהו כלשהו כן אמור להיות ככה או לא, והשעה היא אחרי חצות והחלטת ללכת לבי"ח. והיה ויחליטו לאשפז את בן היומיים שלך - הוא לא יאושפז במחלקת ילודים הסטרילית למדי, אלא במחלקת ילדים השופעת וירוסים וחיידקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, טוב, דודה :-( אני כבר אראה מה לעשות. ברור לי שיש משהו דורסני ומאוד לא נכון בשיטה הקיימת. כמה פרצות אוכל למצוא בה, כבר נראה. ואולי עד שיגיע התל"מ המיוחל כבר יקום מרכז לידה בישראל. אגב, מה נכנס מבחינתך ל"בולשיטולוגיה"? בואי נשמע מה הקווים האדומים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם "לידה" במקום Arrival. (כמובן שהשימוש שעשתה בו אביבה הוא מעוות במקצת, אבל זה מפני שהמוח שלה שטוף בפרולקטין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי "ברקת". מעניין באיזה הורמון המוח *שלי* שטוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
estimated time of arrival
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התל''מ מפסיק להיות תל''מ ברגע שהוא מתרחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאריך לידה מצופה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאריך לידה משוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האם את מעריכה שתזכי לשיבה טובה? 2. את מעדיפה בן או בת? אחרי שתעני על שתי השאלות, את מוזמנת להציץ כאן: http://www.scienceblog.com/community/article3493.htm... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין (אבל מה הקשר?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך שתי השאלות ששאלת קשורות בתוכן המאמר (אלא אם כן אתה מצפה שהיא תענה שהיא מעדיפה בת, מפני שהבת תהיה מדענית יותר יצירתית, אבל הרי שאלת בן או בת לא תלויה בהעדפה שלה, עכשיו כשהיא בחודש שני או שלישי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שברקת עצמה גם כן לא הבינה את הקשר, הייתי מוותר על התגובה. אבל זאת סיבה טובה לענות לשנינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שיש קשר? ראיתי משהו שבעיני היה שווה הפניה, וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוף, אם אין אז אין. לפי הניסוח שלך, זה נראה כאילו אתה אומר לה שקודם תענה (לעצמה, גם זה נראה כך) על שתי השאלות, ואז תקרא את המאמר ותראה שם שתי הפתעות גדולות בדיוק בשתי השאלות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! תגיד לו! אנחנו דורשים תשובות מהשוטה וישא"ק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מבקש סליחה על הבלבול שיצרתי. לא התכוונתי שהיא תראה שם הפתעות אלא שתוכל לבדוק את סיכויי ההתממשות של מאוייה בקשר לרך הנולד. אנחנו, כמובן, נוכל לעשות גם את ההיקש ההפוך, ובבוא העת נוכל לדעת1 אם ברקת צופה לעצמה חיים ארוכים. __________ 1- טוב, לא ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מה שנוכל לדעת זה אם היא *צדקה* במה שצפתה לעצמה, אבל זה בתנאי ש*אנחנו* נחיה עד גיל שש מאות. אני עדיין לא מבין, ואני מתבייש בקשיי התפיסה שלי - איך היא תוכל לבדוק את סיכויי ההתממשות של מאווייה בקשר לרך הנולד? שלך בכבוד רב, עוץ לי גוץ לי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהתכוונתי לתת שם הוא בכלל הלינק הזה: רק עכשיו, כשאי ההבנה תפחה לממדים מבהילים ממש, עלה בדעתי לבדוק. אני באמת מתנצל, ומאחל לברקת חיים ארוכים ותינוק מהמין הרצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תתבייש לך. 2. איזו מין מסקנה מוזרה זו? זה מתאים למאמר של יובל על הכשלים הסטטיסטיים. The ratio of boys to girls for women who thought they had more than 60 years more to live was about 1.08, but for women who gave themselves less than 48 more years, the boy-girl ratio was only 0.78. לא נבדק עד איזה גיל הנשים חזו שהן יחיו, אלא כמה שנים נותרו להן להגיע לגיל הזה. הייתי אומרת שיש פה, אפעס, הטיה קטנה בגלל גילן של הנשים (גורם שלא נזכר כלל במאמר). ואם כך, האם יולדות בנות 18 (שככל הנראה יחזו לעצמן יותר שנות חיים) צפויות ללדת יותר בנים מאשר יולדות בנות 40?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שגם בזה יש משהו. אין לי לינקים, אבל זכורני מלפני כמה שנים ממצא לפיו אצל יולדות צעירות יותר יש אחוז קצת יותר גבוה של לידות בנים. זה יוחס לתדירות הפעילות המינית, היורדת עם השנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מדובר בקשר מזויף (תחזית של שנות חיים רבות יותר = סיכוי גבוה ללידת בנים, במקום גיל צעיר = סיכוי גבוה ללידת בנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לא בדיוק קשר מזויף אלא מאמר שלא הביא את כל הנתונים והנתונים שהובאו לא הוגדרו במדוייק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את שופטת את המאמר לחומרה רבה מדי. אני מנחש שהקורלציה עם התחזית העצמית לחיים ארוכים חזקה יותר מזאת של הגיל, למרות שאת כמובן צודקת וגם בין שתי אלה יש קשר. הם גם הזכירו שם שהתחזית של אדם לגבי תוחלת חייו היא לא רעה (זה לכשלעצמו חדש וגם מעניין בשבילי), ושאולי הסיבה לכך היא שהאדם "מרגיש" את מצבו הבריאותי הכללי, והרי גם זה משהו שקשור לגיל. אז אולי הקשר הוא בכלל מצב בריאותי טוב -> סיכוי גבוה ללידת בנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תאמיני לי, אני מתבייש. 2. אכן, במקומך לא הייתי ממהר לקנות בגדי תינוקות כחולים. ובכל זאת, יחס של 1.08 לעומת 0.78 נראה מרשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובא לציון גואל. ומה בקשר אלי? אתה כבר חושד במשהו, או שכלום מיט גורנישט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושד? כן, אני חושד שאתה הרוצח כבר מהמערכה הראשונה. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה התחיל ברגע הנמהר של משלוח תגובה 237802. מיד אחרי המשלוח הזה אמרתי לעצמי שזה היה מיותר, ועצמי ענה לי שבאמת, במוקדם או במאוחר, תגיע תגובה 237837 - שאכן הגיעה, אלא מה? ואז עצמי אמר לי שבאמת למה לנו להיכנס למלחמות ולויכוחים כשאפשר לא, ואז ירדנו למחתרת האלמונית שאותה אנחנו מכירים כבר לא מהיום. ועכשיו, כמחאה נגד האנושות, גם לא אסביר את המשפט האחרון בתגובה 237926. כלומר לא *ממש* עכשיו - אולי בעוד כמה שעות, אם מישהו יתעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש להסביר במשפט האחרון ההוא? התיאוריה שאני שמעתי פעם דיברה על סיכוי לולד זכר אם ההתעברות היתה בסמוך לאורגזמה, אבל הנחתי שזה תקף כמו המלפפונים החמוצים של השכנה שלך. תהרגי אותי אם אני מבין את הצורך שלך באלמוניות, אבל כל עוד את נהנית, תבלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו התיאוריה של רש''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תיאוריה על התעברות בסמוך לביוץ, שאמורה לגרור סיכוי גבוה יותר ללידת בנות. מכל מקום יש מתאם סטטיסטי כלשהו בין השניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The women thought they would live anything from two to 106 more years. מכיוון שהערכת אורך החיים נשאלה בדיעבד - כלומר, אחרי הולדת הילד, אולי אפשר להסביר את הממצאים בכך שגידול בנים הוא כל כך מייגע, עד כי כל רגע מרגיש כמו נצח. זה יסביר את זאת שחשבה שהיא תחייה עוד 106 שנים...
Sure enough, the women who predicted long lives were more likely to have had a baby boy than those who envisioned an early death. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב מאוד אדע אם מאוויי התממשו או לא. בינתיים זו רק תחושת בטן (או כפי שאוהבים לכתוב באתר זה, סברת כרס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם אנחנו רוצים לדעת! מה זאת אומרת, מה הולך כאן - אין איזה מינימום של מחוייבות לאמירת אמת בין האיילים והאיילות?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אבל אין לו יחידוֹת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם בחודש שני זה לא תלוי בהעדפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, התכוונתי שזה לא תלוי כשהאשה כבר בהריון (לפני ההריון זה כן תלוי - אם היא אוכלת הרבה גבינה ושמנת תצא בת ואם הרבה מלפפונים חמוצים - יהיה בן, בכל אופן ככה שכנה שלי אמרה :-)) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן המפורסמות היא שמי שצופה לעצמה אריכות ימים אוהבת מלפפונים חמוצים. ואם זה עוד לא היה מפורסם, הנה פרסמתי את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |