 |
ההבטחה של הארץ המובטחת האידיאלית, ארץ כנען הכוללת את גלילי הפלישתים, היא הבטחה אלוהית מהתורה. הבטחה קדומה בטרם הכיבושים של השבטים. זהו ציווי מודחק (אפרופו פרויד ומשה) שממתין לתנאים כדי להתפרץ. ההתנחלות בפועל והסיטואציה המדינית בתקופת התנ"ך לא התאימו למצוות האל. יש להניח שסופרי המקרא היו מודעים לכך וניסו להסביר את חוסר ההתאמה. (כדאי לציין שא"י כוללת לפי כל קביעות הגבולות את ארץ פלישתים).
"ויהושוע זקן בא בימים ויאמר ה' אליו, אתה זקנת באת בימים והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה, זאת הארץ הנשארת: כל גלילות הפלישתים..." (יהושוע ח' א-ב).
עם זאת יש לזכור שהישוב הישראלי לא הגיע וגם לא חתר לגבולות המלאים של א"י השלמה. העם התמקם בעיקר מדן עד באר שבע. הוא לא חתר לצור וצידון שהיו אף הן בגבולות ההבטחה. שלמה חי עם ממלכות אלו בשלום. דוד ניצח ושיעבד את הפלישתים שהיו אויבים מרים לישראל וישבו במה שנחשב כא"י, אך לא גירש אותם.
הפלשתים נחשבו בין "הגויים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל...לדעת הישמעו את מצוות ה"' (שופטים ג' ג'-ה') אך הם לא נכללו במצוות החרם כמו שבעת העממים (החתי, הכנעני, היבוסי...) שאסור לתת להם לשבת בארץ.
|
 |