בתשובה לאפופידס, 24/07/04 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר שהבאת הוא דוגמה נאה לדמגוגיה. ראשית הניגוד שהוא מציג: "אחרי שנים של צריכה חסרת מעצורים בחסות האידיאלים של השוק החופשי." מול הפריחה בהודו. הוא מגוחך: כזכור, נזקיה של תאוות הצריכה חסרת המעצורים של המערב היו *אמורים* להיות רישוש העולם השלישי. עכשיו זה בעצם משהו אחר. אחרי שנים של "ניצול" בעצם השתפר מצבם של המנוצלים. ההנחה עליה מתבסס הטיעון "המקורי" נגד הגלובליזציה היא כך: אם לנו יהיה טוב (עם סחורות זולות או רווחים מוגברים) אזי חייב להיות רע למישהו אחר. זה כמובן הרעיון הישן של "משחק סכום אפס". אבל מה קרה כאן? בדיוק ההיפך ובדיוק כפי שנחזה על ידי "תומכי" הגלובליזציה. גם לנו טוב יותר וגם להם טוב יותר. מה עושים? מכים על חטא? לא בבית ספרנו. עכשיו יש סכנה חדשה. אילו נתונים מובאים במאמר? המאמר מתמקד בעיקר בהצגת השיפור הניכר בהודו. זה כשלעצמו לא יכול להיות רע (אלא אם אתה שונא הודים או משהו) אבל הנחת היסוד היא שאנשים יבצעו את הקישור הבא: "אם להודים טוב יותר, אזי חייב להיות לאמריקאים רע יותר". האם זה נשמע מוכר? הנתון היחידי באשר להרעת המצב, כביכול, מדבר על "מספר המשרות שאבדו למשק האמריקאי מתקרב למיליון" וחוזה שהמספר יעלה ב30 אחוז בשנה. מאחר והמקור, תקופת הזמן, או כל מידע אחר נוסף לא מובאים נותר לי רק לנחש שהנתון הזה (אם הוא בכלל נכון) מדבר על כמות ההודים שמועסקים על ידי חברות אמריקאיות. זהו נתון חסר משמעות מאחר והוא איננו מועמד מול הכמות של משרות חדשות שנוצרות בארה"ב. (על פי נתונים שאני מכיר נוצרו בארה"ב 17 מיליון מקומות עבודה חדשים בעשור בין 93 ל 2003.) ועכשיו תגובתי לדבריך: "בעצם, לפחות על פי ההיגיון - בעלי העסקים הגדולים במערב מרוויחים עתה יותר משום שהם משתמשים בעבודה זולה יותר" העבודה הזולה יותר שבהם משתמשים בעלי העסקים מייצרת גם סחורות זולות יותר אותן קונים, לעת עתה, בעיקר האנשים במערב. סביר להניח שלא היינו מנהלים פה דיון אילו הייתה מתעקשת ארה"ב לשמור בתחומה את "כל העבודה" בתעשיית המוליכים למחצה, דיסקים מגנטיים ושאר חלקי המחשב. "ואילו הפועלים ולאט לאט גם מעמד הביניים מאבדים את מקומות עבודתם לטובת המזרח" זו יכולה להראות כמו תחזית "הגיונית" אבל: א. היא לא נתמכת על ידי העובדות (למשל, אחוזי האבטלה בארה"ב שנעים בין 10 אחוזים (ב1983 ל5.5 כיום) ב. היא לא נתמכת על ידי הנסיון ההיסטורי. זה מראה לנו שחלק מתהליך ההתפתחות כולל הרס תעשיות ישנות ובניית חדשות - האם כניסת המיכון החקלאי (ש"חיסל" כ99 אחוזים מכמות המועסקים בחקלאות) גרם לירידה ברמת החיים ולאבטלה? כפי שניתן לראות גם בדוגמה של תעשיית ההי טק האמריקאית. האם העובדה שחלק עצום מהייצור עבר למזרח אסיה גרמה לאובדן מסיבי של מקומות עבודה? ברור שלא... (האם אמרתי כבר "משחק סכום אפס"?) "ככה שהגלובליזציה פוגעת קודם כל במערב - היא מגדילה שם פערים, לטובת צמיחתו של מעמד ביניים וצימצום "העוני המוחלט" בעולם השלישי. לא?" לא. היא בהחלט לא פוגעת במערב. מוזר... הטענה הראשונית של מתנגדי הגלובליזציה הייתה שהמערב "אונס" את העולם השלישי ומרוויח על חשבונו. עכשיו, כשטעמה של זאת נעשה מעט תפל לאור התוצאות ההפוכות הופך הטיעון לטיעון הפוך המערב נדפק והעולם השלישי מרוויח. האלמנט הקונסיסטנטי פה הוא כמובן אנשי העסקים... טוב שיש את מי להאשים. המאמר הזה הוא דוגמה לטרנד החדש... עכשיו הוא הגיע לארץ אני מניח... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קראת את המאמר הזה עד הסוף? אני הבנתי מהמאמר, שבשורה התחתונה, העברת העבודות להודו (על חשבון פועלי ארה"ב) גורמת לחיזוק של המעמד הבינוני של הודו ומי שידע לנצל זאת (למשל חברות אמריקאיות) יוכל להרוויח מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה קראת את המאמר הזה עד הסוף?" התייחסתי רק למאמר הראשון. "אני הבנתי מהמאמר, שבשורה התחתונה, העברת העבודות להודו (על חשבון פועלי ארה"ב) גורמת לחיזוק של המעמד הבינוני של הודו ומי שידע לנצל זאת (למשל חברות אמריקאיות) יוכל להרוויח מכך." אם רק היית מוריד את ה"על חשבון פועלי ארה"ב" הייתי גם יכול להסכים איתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף את המילה ''כביכול'' ל''על חשבון פועלי ארה''ב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתי לברך ויצאתי מקולל (: אם היית שם לב למשפט "מומלץ להתעלם מן הקשקשת האנטי-אמריקנית המקדימה את הדברים ולהתרכז בעובדות", היית מבין שמה שחשוב לי בשני המאמרים ההם היה הדוגמא שהוא הביא - שדווקא תומכת בגישה אותה הצגת בדיון זה ומנוגדת (במידת מה) לאנטיגלובליזציה של הכותב. שאלתי בסוף הציטוטים היא כבר עניין אחר. זו לא תלונה או דעה אלה סתם תהיה בפני אלו שיש להם ידע נרחב משלי - רצוי עם מינימום אידאולוגיה לכיוון זה או אחר. למשל עוד לא החלטי אם אני בעד יותר אבטלה במערב ע"ח פחות רעבים ללחם בהודו. לגופו של עניין: האין העברת מקצועות צווארון לבן למזרח תופעה חדשה? הסטטיסטיקות מ83' אינן נראות לי רלוונטיות לעניין. באופן כללי, אני נוטה לחשוב שאנו נכנסים לאט לאט, עם עליות ומורדות אבל במגמה שתלך ותתברר, לתקופה חדשה. כדי למצוא עבודה, צריך יהיה יותר ויותר כישרון מולד ויותר שנות השכלה נרכשת (ולא לכולם יש תחת ושכל ל20 שנות לימוד), עם ספי כניסה שעולים במהירות גדולה מידי. אם זה בגלל עליית בעלי-היכולת-הכללית-החשמליים (מחשבים) ואם זה, לפחות בשלב זה במערב, בגלל הגלובליזציה והשתפרות כל תהליכים הייצור והשיווק שלהם דרושים אתה פחות אנשים מאי פעם. זו אינה המהפכה התעשייתית (שחשבו שהיא תגרום ל... ובסוף היא דווקא...). זה נראה לי משהו לגמרי אחר. ואולם, אין לי די מידע בנושא, אחרת הייתי כותב על זה מאמר - או נמנע ממנו לאחר לימוד הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"באתי לברך ויצאתי מקולל (:" דווקא שמתי לב להתחלה וזה הפך את המסר שלך לעוד יותר מבלבל במיוחד לאור השאלה בסוף... והמסר ממשיך להיות מבלבל - למשל: "למשל עוד לא החלטי אם אני בעד יותר אבטלה במערב ע"ח פחות רעבים ללחם בהודו." אם אתה חושב שזאת הבחירה אזי בעצם קיבלת את הטענה השגויה המרכזית - יותר משרות בהודו משמען פחות משרות בארה"ב. "האין העברת מקצועות צווארון לבן למזרח תופעה חדשה?" לא ממש. מידת הלובן של הצווארון גוברת עם העלייה ברמת הפיתוח של אותה ארץ "מזרחית". תופעות כגון רואי חשבון הודים שעוברים על דוחות אמריקאים היא אכן חדשה אבל החידוש פה איננו העקרון אלא התנאים המיוחדים החדשים: א. טכנולוגיה שעושה את הדבר אפשרי. ב. הפתיחות החדשה יחסית של הודו - ההודים, בניגוד לטיוואנים למשל, שולטים באנגלית מה שמאפשר להם לעשות עבודה באנגלית (כמו גם תמיכה טלפונית וכו...). "הסטטיסטיקות מ83 אינן נראות לי רלוונטיות לעניין." הסטטיסטיקות הן מתשעים ושלוש עד אלפיים ושלוש. תקופה שבהחלט מייצגת את עידן הגלובליזציה. "באופן כללי, אני נוטה לחשוב שאנו נכנסים לאט לאט, עם עליות ומורדות אבל במגמה שתלך ותתברר, לתקופה חדשה. כדי למצוא עבודה, צריך יהיה יותר ויותר כישרון מולד ויותר שנות השכלה נרכשת" אני לא מסכים עם התחזית הזאת. כדאי לזכור שהאנשים נשארים אותם אנשים. פיזור הכישרון הנחוץ לעבודות אלו ואחרות נשאר אותו פיזור והטכנולוגיה דווקא מקטינה את הצורך במיומניות טכניות (ואפילו אינטלקטואליות) בהרבה מאוד תחומים. תחשוב נגיד על מפעל מכוניות בשנות השישים לעומת מפעל מכוניות בשנות האלפיים. רוב העבודות שדורשות מיומנות כמו צביעה או ריתוך נעשות כיום ממילא על ידי מכונות. כלומר, העבודות ה"פשוטות" נעשות יותר קלות. מצד שני הגיוון גדל ואיתו גדל הביקוש לעבודות יותר "אינטלקטואליות". בוגר מדעי המחשב היוצא מן האוניברסיטה היום נהנה היום מהיצע גדול בהרבה של עבודות מאותו בוגר בשנת 1965. זה בטח לא רע... "זו אינה המהפכה התעשייתית (שחשבו שהיא תגרום ל... ובסוף היא דווקא...). זה נראה לי משהו לגמרי אחר." נחיה ונראה? התחזית שלי היא שבעוד עשרים שנה ינהלו בדיוק את אותם הוויכוחים על דברים אחרים ויגידו "זו לא המהפכה הטכנולוגית של שנות האלפיים, זה משהו אחר" (והלוואי וידעתי מה יהיה אותו דבר אחר... הייתי רץ להשקיע במניות) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |