|
העובדות מצביעות על כך שהנחתך שיחסי הנחיתות בנקודת הפתיחה יישמרו גם הלאה פשוט שגויה. אתה טוען כי "המערב כופה יחסי סחר שמנציחים את התלות מצד הפריפריה" אך אפשר לראות על נקלה כי לא כך קורה בפועל.
יפן, לדוגמה, הייתה בשנות החמישים דוגמה לייצור זול ומרושל – צעצוע "מיפן" היה דוגמה לצעצוע שנשבר עם השימוש הראשון בו, עשוי מחומרים זולים ואינו מחזיק מעמד. היום, יפן מוצגת כדוגמה הפוכה – ייצור איכותי וקפדני. אחרי יפן, עבר כתר "זול ולא איכותי" להונג-קונג, ואף היא הגיחה ממנו כמעוז של ייצור איכותי, וכך קורה אחר כך לתוצרת טיוואנית וקוריאנית והיום לתוצרת הסינית.
בראיה קצרת טווח – מהיום להיום – בכל אחד מהמקרים נראה היה כאילו מתקיים מצב של ניצול: המערב ממשיך לשלוט בייצור האיכותי ועתיר הידע, ומותיר את הייצור הזול ודל הידע נחלתן של מדינות העולם השלישי ו"נועל" אותן בגומחה זו.
בפועל, בזו אחר זו ואחרי תקופת "הריון" של צבירת נסיון וידע, מגיחות המדינות מהעולם השלישי מנחלתן המקורית והופכות חברות לגיטימיות ואף מועדפות בייצור של מוצרים שונים. הידע והנסיון שנצברו במתן שירותים "נמוכי מצח" מנוצלים אחר כך לשירותים עיליים יותר. לדוגמה, חברות בהודו העוסקות בתמיכה טלפונית לחברות אמריקניות ומתכנתים הודים המשמשים מאגר כוח זול לחברות תוכנה אמריקניות, יגיחו כעבור זמן מה עם חברות תוכנה שהן מעצמות תכנות, ברגע שייצבר אצלן מספיק נסיון.
|
|