בתשובה לגיל לדרמן, 20/07/04 21:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושש שערן נתן לך קש להיצמד אליו, ואתה עושה זאת בצורה מאולצת ביותר. הפסקת עבודת הפועלים מהשטחים והגעת העובדים הזרים לא קרתה ביום בהיר אחד. זה היה תהליך מתמשך וכואב, ולכל אורכו אפילו בני נוער ישראלים וסטודנטים (שעובדים במשכורת הכי נמוכה האפשרית חוקית במדינה) לא ממש נהרו בהמוניהם למלא את הפער. זו גם האינדיקציה בשבילך לגבי כמה מהם באמת עסקו בזה לפני 67. יש לציין כי התקופה לפני 67 היתה שונה מזו שאחריה בהיבט השפע - שהביא לפתיחה של מסעדות ושירותים נוספים, שדרשו כוח אדם זול, שהמגזר היהודי/ישראלי פשוט לא היה מוכן לספק. ישראלים המוכנים לעבוד בעבודה זו באותם תנאים עדיין יכולים, ואפילו היו עושים זאת, לולא דמי האבטלה ויתר מנגנוני יצירת האבטלה הנדיבים במדינה. וכן, תודות למשכורות הנמוכות של הפועלים האלה, שהגעתם מתאפשרת ע"י חופש העסקה, יותר קבלנים ובעלי עסקים מסוגלים לשרוד בתקופה הקשה (ולהעסיק מישהו, כולל ישראלים כמנהלי משמרות וכו'), לשלם מיסים חונקים לתפלצת הסוציאליסטית הישראלית, וגם לתת לך שירותים במחיר שאתה יכול להרשות לעצמך. אז תמצא לך קש אחר להיתפס בו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |