 |
בפסקה השניה של תשובתך אתה חוזר למקום בו ביקרנו (לפחות חלקית). מאחר שחזרת אליו, כנראה שאני צריך לפתח את הבסיס קצת יותר כדי לענות על השאלות:
אין מחלוקת בשאלת שוק חופשי והתוצר הכללי. קיים קשר חזק ומוכח בין מידת החופשיות של השוק לעלייה בתל"ג בכל פינה בעולם - גם בביצוע השוואתי בתוך אותה מדינה וגם השוואה בין מדינות דומות בתקופות מקבילות.
גם התומכים המסורים ביותר של הגברת רגולציה אינם מעיזים להעלות על דל שפתם את הצידוק של גידול בתוצר, אלא לכל היותר נושאים את דגל צמצום הפערים והגנה לוקלית על תעשיה כזו או אחרת.
עליית התל"ג, וכתוצאה ממנה עלייה ברווחה הכללית, פועלת באופן הרבה יותר יעיל לקראת המטרה שלך: צמצום פערים!
באופן השונה מהותית מהטענות המקובלות ע"י תומכי רגולציה ממשלתית, דווקא אפשור חופש כלכלי מאפשר מוביליות חברתית לשכבות הנמוכות, שאינן מחכות לקבל דמי אבטלה בכל חודש, ומצמצם פערים בזמן קצר יחסית. דוגמאות טובות לכך הן האריות מהמזרח הרחוק, שלאורך זמן, למרות השוק המאוד חופשי שמונהג בהן, מצטמצם הפער - וכראיה נוספת, הותיקה מבין האריות - יפן - מופיעה כחמישית בטבלה בקישור הבא (יחד עם עוד מדינות שנוקטות כיום שוק חופשי, ובאופן הפוך למדינות בטבלה הראשונה, שהשלטון ברובם מרקסיסטי או מרקנטיליסטי לאורך זמן):
אז אם הכל טוב ויפה כל כך, אתה שואל, מדוע מדינות לא מתמידות בכלכלה זו? התשובה מורכבת ממס' גורמים, חלקם גלובליים וחלקם מקומיים לכל מדינה:
כפי ששמת לב בתגובתי הקודמת, צרפת היתה יוצאת מהכלל בקרב 3 הדמוקרטיות הראשונות באי אימוץ השוק החופשי. זה לא שהם לא ניסו ולא הבינו (איני יודע אם שמעת על טורגו -ולהלן קישור המתאר את השפעתו - http://cepa.newschool.edu/het/profiles/turgot.htm ), אבל תנאי הפתיחה הכבידו עליהם: קונטרה-רבולוציה, אצולת קרקע אינטרסנטית שלא נתנה למהפיכה התעשייתית להתקדם כמו אצל השכנות, מלחמות נפוליאון ועוד. התוצאה: למרות שעל הנייר השטח, המשאבים והאוכלוסיה של צרפת היתה גדולה יותר מזול של בריטניה וארה"ב, היא פיגרה אחריהן בהרבה והפסידה להן את הבכורה בכל הזדמנות (קצת בדומה לרוסיה הגדולה).
מעבר לכך, כפי שכבר ציינתי, בסופו של דבר התמריץ העיקרי של קובעי מדיניות לאי כניעה לבעלי אינטרסים שונים העלולים להצדיק הטלת מכסים מגינים, תשלומי העברה ומיסים הוא התחרות עם השכנים. אם כולם נחשלים, אז התמריץ פוחת. אם יש מסה קריטית של חזקים (בדומה למצבה הרעוע של הדמוקרטיה בעולם עד שמספיק מדינות חזקות הפכו לדמוקרטיות), אז התמריץ הוא לייעל את השוק וכמה שיותר, וזה אומר שוק חופשי. דוגמה לאזור בו התחרות עם השכנים עובדת כמו קסם היא שוב האריות במזרח אסיה (וזה כולל כיום גם את סין!). דוגמה נוספת היא אירלנד, שנמאס לאזרחיה החיים כשכן המסכן של בריטניה, וביצעה רפורמה עמוקה שגרמה לפריחתה. דוגמאות בולטות אחרות הן כל מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, שרובן ככולן בחרו בשוק חופשי ולא בסוציאליזם בדרגה כזו או אחרת. דוגמאות לא פחות טובות הן מדינות סקנדינביה, שביצעו שינוי כיוון חד בשנות השמונים. גם ההתרחבות המתמדת של השוק נאירופאי מעידה על הצורך לבטל מכסים והגבלים ממשלתיים בסחר חוץ.
בעצם, ככל שהגלובליזציה מתחזקת, כל העולם נעשה שכונה אחת גדולה, וההשפעה של מדינות השוק החופשי גדלה. ישראל לא מתמודדת בשווקים מול תוצרי ירדן וסוריה, כי אם מול סינגפור והונג קונג (מדינות בעלות מאפיינים זהים: שטח אדמה קטן, אוכלוסיה של מס' מליונים בודדים, וללא משאבי קרקע). זה אומר, שאם הממשלות הבאות שלנו לא ידאגו להפוך את התוצרת שלנו לאטרקטיבית ואת המשק ליעיל, זה לא שנדרוך במקום, אלא נהפוך עם הזמן לאלבניה: כולם רועים עיזים, אבל בשיוויון מבורך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש