בתשובה ליעקב, 06/07/04 0:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על מה מבוססת הטענה שאת המדינה לא הקימו החילונים? בשנת 1948, עם פרוץ מלחמת העצמאות, היוו החילונים למעלה מ-90 אחוז מהכוח הלוחם ואף יותר מזה ממפרנסיו. עיקר האוכלוסיה הדתית בארץ הייתה במהלך הלחימה משהו שבין דבר שיש להגן עליו (כמו האוכלוסיה הדתית הגדולה בירושלים) וחסר משמעות. האוכלוסיה החרדית במיוחד, הייתה בעלת חשיבות אפסית – וזאת בלשון עדינה – גם בתהליכים שהובילו להקמת המדינה, גם בהקמת המדינה וגם בשנים הראשונות שאחרי הקמתה. =================== אם אתה מתייחס לתקופות קודמות, הסיפור דומה. בין אנשי העליה הראשונה, השנייה ואילך היו רבים שבאו מבתים דתיים, אך הם החלו ממלאים תפקיד מקדם משמעותי בבניין הארץ רק משנטשו את הדת. =================== ולגבי ההצבעה לשינוי: לטובת האוכלוסיה החרדית והדתית בארץ, אני מקווה שזה נכון. הצלחה של שינוי היא התקווה הגדולה להשתחרר מעריצות הפוליטיש"צים (פוליטיקאים שליחי-ציבור) החרדים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על האמת הפשוטה שכולם היו שותפים פחות או יותר באותה מידה. מאיפה הגעת לטענה שהכוח הלוחם החילוני היווה יותר מ 90%? מנין לך הטענה לגבי מפרנסיו? אני הבאתי התייחסות לספר למעלה. ויש עוד ספרי עדויות רבים. חלק מהחיילים הדתיים בפלוגות הדתיות חיים עד היום בינינו. היו גם חיילים רבים ממאה שערים וגם דתיים רבים באצ"ל ובלח"י. מפקד האצ"ל דוד רזיאל היה דתי. ידידיה סגל שנרצח על ידי בני עוולה מההגנה היה דתי. טענותיך על חשיבות אפסית של האוכלוסיה החרדית הינם שטויות, בוודאי ובוודאי מבחינה כלכלית. הם הכניסו לארץ הרבה מאוד הון שהיה נדרש להתפתחותה. רוב המושבות הראשונות הוקמו על ידי אנשים דתיים כמושבות דתיות. בית הכנסת היה מרכז המושבה והוראות הרבנים היו לחוק בל יעבור. אחר כך קמו קבוצות חילוניות של העלייה השנייה. אבל אי אפשר להעלים את הדתיים. אני מציע לך ללמוד את העובדות ולראות שהשקרים שטפטפו לך לא היו נכונים. לגבי שינוי: מדובר על מפלגה סקטוריאלית שרוממות הליברליזים בגרונה, ופופוליזים וסקטוריאליות הינם רוב מעשיה. עצם קיומה יכול אולי לזעזע את הציבור הדתי ולהביא לשינוי של פחות מעורבות ממשלתית. היא עצמה כמעט לא בכיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שיש הרבה ערך בדיון כאן, משום שאתה טוען דברים שאינך מאשש בעובדות או באסמכתות שאינן באות מתוך המחנה. הטענות של החרדים, כמו מכחישי שואה או טוענים פלסטיניים שונים, הן לא הרבה יותר מנסיון גס ומכוער לכתוב מחדש את הסיפור לו לא היו שותפים כך שיהפכו בתוכו לבולטים וחשובים. דבריך, כל עוד לא הבאת אסמכתאות מהותיות מעבר לספר העלום אליו הפנית, אינן אמינות יותר מטענותיהם של אלו שהוזכרו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |