בתשובה לאורי פז, 04/07/04 20:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שמוליך, באופן טבעי, לחידה הבאה: מה המשותף לויכוח ולתזמורת? (בין הפותרים יוגרל מנוי חינם על האייל למשך שנה. ההשתתפות אסורה על מי שקרא את ההודעה אליה אני מגיב) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הצינית שלך הזכירה לי את דבריו המעניינים של הרב יחיאל מיכל אפשטיין, מחבר הספר "ערוך השולחן", שחי בתחילתה של המאה הקודמת, האומר כי לכל הדעות המובעות בעולמה של הלכה - "יש פנים בהלכה; ואדרבה, זאת היא תפארת תורתנו הקדושה והטהורה. וכל התורה כולה נקראת שירה (דברים לב, 44), ותפארת השיר היא כשהקולות משונים זה מזה, וזהו עיקר הנעימות" (הקדמתו לערוך השולחן, חושן משפט). וכשם שמערכת ההלכה היהודית היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה, כך מן הראוי שיהיו ויכוחי הסרק שלנו באייל: סימפוניה עניינית אדירה, ובה צלילים רבים ושונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב י.מ. אפשטיין - טוב ויפה, סימפוניה ובה צלילים רבים ושונים - נפלא, אבל "מאיפה חירבנת את זה?" - זהו צליל שאנחנו מעדיפים לוותר עליו, וכן גם עוד צלילים רבים מסוג זה, הנובעים מחלילך המעודן. אולי תלך למקומות בהם אוהבים סימפוניות מן הסוג שאתה מפיק. כאן לא מעוניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 229242 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרב''י ולשכ''ג כבר העירו לא פעם (בייחוד לשכ''ג), אבל האמת היא שהם מעולם לא הגיעו לתהומות גסות הרוח שאתה מגיע. ואשר לטקטיקה החביבה עליך כל כך, לזרוק-בוץ-ואז-להתחרט-וחוזר-חלילה-וחוזר-חלילה - מה אני אגיד לך, בשלב מסויים זה כבר נורא משעמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהומות גסות הרוח? הראה לי הודעה גסת-רוח שלי או שתתנצל כאן ועכשיו. או, עדיף, בחר את כלי הנשק והמקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לא את חרבך הוירטואלית. זה שלי. (סליחה, לא יכולתי להתאפק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימפוניה סימפוניה, ובלבד ששרביט המנצחים בידיך, הא? אישית אני מעדיף אורטוריה, עם תפקיד ראשי לחשמנית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |