|
||||
|
||||
דרך אגב, הבשורה הליניארית היא לא מי יודע מה בשורה בלא מעט תחומים, והתפיסה הליניארית יכולה לעכב לא מעט במדע, ואולי אפילו במחשבה מטאפיסית. למשל, לתאר את שרשרת המזון בצורה ליניארית (מי רוצה לנסות???). את הפעילות ההורמונלית. את יחסי הגומלין בין מרכזים במוח. לא. אין סיכוי. זו ממש לא הדרך הכי טובה. זה הדרך שהכי קל לכתוב אותה על הדף, אבל אפילו אני התרגלתי לרשום את המערכות האלו בצורה לא-לינארית, כי תמיד איכשהו אתה מגיע למשהו שדומה לעיגול (למשל, מנגנוני משוב הורמונליים), והעיגול מקושר לעיגולים אחרים. אני קוראת לדרך בה נאלצתי לסכם חומר בביולוגיה (כאשר הצורה הלינארית, שהיתה לי הכי קלה לרישום, לא הצליחה לשרת אותי), בשם "מעגלי הדדיות". אולי מישהו כבר המציא לזה שם אחר, אבל התפיסה הלינארית כתפיסה גאונית היא כבר די פאסה (או בעברית, פסה מהעולם...). יש דברים שהיא יפה להם, אולי. אני לא מוצאת אותה מועדפת. |
|
||||
|
||||
שמתי לב שאת קצת מזלזלת בלינאריות וב"מאמיניה". ברוח אפולוגטית מסויימת אני רוצה להגן עליה: מדעי הטבע (למשל) לא מתעקשים על לינאריות, הם מתחילים ממנה כי היא *קלה*, לא כי היא *נכונה*. בדרך כלל הנחת הלינאריות היא טובה כאשר מדברים על שינויים קטנים. שאלת מקודם על מקור ה*דיוק* של מדעים *מדויקים*. התשובה לדעתי היא שבמדעים המדויקים יודעים איך אפשר לאמוד את השגיאה. הנחת לינאריות על מערכות שאינן כאלה היא לא יותר מהנחה בשל הסיבוך ה*טכני* של אי הלינאריות. במקרים רבים ( שינויים קטנים ביחס לשיווי משקל), זה קירוב מספיק טוב. כאשר לא כך הדבר, זורקים את הלינאריות, ועובדים עם מה שאפשר. בעניין המעגלים של יחסי גומלין של מעגלי משוב, יש משוב לינארי ויש משוב לא לינארי. קיום "מעגלים" לא אומר שהמשוואות הן לא לינאריות. ואוף טופיק קיצוני- חידה לגיקים: איך ייתכן מכניקה קלאסית היא באופיה לא לינארית , כאשר משוואת שרדינגר הקוונטית היא לינארית? |
|
||||
|
||||
(אני לא בטוח שאתם מדברים על אותה לינאריות. אצלך זה במובן המתמטי, אצלה זה במובן של מודל חד-ממדי של סיבה ותוצאה, פחות או יותר). |
|
||||
|
||||
לא יודע. מעגלי משוב זה מהתגובה שלה. ידידי מ''א פגש פעם בחורה שהתעניינה באנרגיות. כבעל רקע בפיסיקה הוא שמח שיש לו שפה משותפת איתה... רומן גדול לא יצא מזה. |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק ההתרשמות שקבלתי - יותר קל ונוח, אבל בשלב מסוים מגביל. אני עדיין מנסה להבין את המהות של הדבר הזה. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "מגביל"? לא יושבים אנשים ואומרים "הבעיה הזאת היא לא לינארית ולכן לא מעניינת". |
|
||||
|
||||
לא מהבחינה הזאת... מהבחינה של נטייה לראות את הדברים בצורה התרנגולת קדמה לביצה או להפך. זאת, למשל, שאלה ליניארית. נראה לי שאת יום (הפילוסוף) זה די הגביל. כאמפרציסט, בעודו מנסה להוכיח קיומם של דברים ע''פ התרשמות החושים, הגיע למסקנה שלא יכול ''לראות'' - להוכיח, את אותו רגע של סיבתיות. אם הוא הדליק אש והמים רתחו והתאיידו - את אותה ''סיבתיות'' הוא לא יכול לתפוס בחושים. לעומת זאת, את ''המים מתאיידים בנוכחות הבערה'', כן ניתן לראות ולתפוס בחושים. אבל הלינאריות בהחלט לא זניחה. בתוך מצבים מורכבים של השפעה הדדית, אני מתרשמת שיש חשיבות לאותה קדימות. זה נושא להמון מחשבה. |
|
||||
|
||||
כמו שחשדתי, מה שאת קוראת לינאריות, אני קורא קוזאליות. נדמה לי שלהשתמש במבוכות פילוסופיות כדי לקדם ידע על תהליכים, לא יוליך רחוק ( לפחות על בסיס התאור הזה שלך). |
|
||||
|
||||
טוב, זה קידם את הידע שלי, במקרה זה. תודה על הקוזואליות. נראה לי שאולי אפשר לראות את הקוזואליות כמקרה פרטי של חשיבה ליניארית. מה דעתך? (או שמא נאמר שחשיבה ליניארית היא תולדה של אותה תפיסה קזואלית המאפיינת את הכרתם של בע"ח רבים?) |
|
||||
|
||||
יכולות לדעתי להיות תפיסות קוזאליות מורכבות יותר, שעדין תסכים לכנותן ''קוזאליות'', אך לא תהיינה תואמות למה שרות קוראת לו ליניאריות... אולי ''קוזאליות קלאסית'' (או קוואליפיקציה אחרת) יהיה מדוייק יותר בהקשר זה. |
|
||||
|
||||
אם אתה אומר. אצטט את עצמי: "להשתמש במבוכות פילוסופיות כדי לקדם ידע על תהליכים, לא יוליך רחוק ( לפחות על בסיס התאור הזה שלך)." בקיצור, אני חושב שרות בנתה לה איש קש. אני לא יודע מה זה חשיבה לינארית, ולא למה זה רע. אם אנשים לא יודעים שקומקום עם מים שמחממים אותו גם ירתח, לא הפילוסופיה תציל אותם. |
|
||||
|
||||
אני חושש שאיני יכול להסכים לתשובה הפשטנית סמי-פרגמטית הנ''ל. אבל אם אתם בטוחים שכעת אתם מבינים זה את עולם המושגים של האחר לא אגרור אתכם בכוח לדיון על ליניאריות וקוזאליות, ועל איך מגדירים בכלל טמפרטורת רתיחה, או האם העובדה שברטרנד ראסל לא ידע להכין תה לעצמו (כך שמעתי פעם) היתה בעוכריו או לא. אני אגב חשבתי בכלל שרות מתכוונת בחשיבה ליניארית לא לסיבתיות, אלא באופן כללי יותר לסדרתיות (סיקוונסיאליות) מסויימת, שבמקרה (או שלא) היא זו שגם מתבטאת בתפיסת הסיבתיות הקלאסית, אך גם אם תרצה בדברים כמו קריאת טקסט קלאסי (בניגוד אולי לטקסט הירארכי או מלונקק). |
|
||||
|
||||
לפחות אתה יודע מאיפה הכותרת. אני קצת התבלבלתי בין כל ה סמי פרגמטיות, סיקוונסיאליות והרינות, שפסעו בין שדרת הקזוארינות. כל מה שרציתי להגיד, זה שהסיבה שאנשים משתמשים בצורות הסקה פשוטות, זה לא מכיוון שהם אינם מודעים לחסרונות. |
|
||||
|
||||
אבל לא על זה בכלל דיברתי, אלא על הקוזאליות והליניאריות... נדמה שגם בהם דובר וסופר בין חורשת האקליפטוס לשדירות התמר. |
|
||||
|
||||
קוזאלה זה סוג של חיה אוסטרלית, לא? עכשיו אני מבין מאיפה ההתמצאות :) |
|
||||
|
||||
אני לא מבין בחיות שאני לא אוכל (קוזאלות ובני-אדם לדוגמא...) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |