|
צר לי, אבל גם תגובתך וגם התגובות האחרות שמופיעות להלן לא נותנות מענה טוב לעניין "השיחה עם האשה". ברור שהיהדות מתייחסת באיסור הזה לגבר ואשה הטרוסקסואליים טיפוסיים - וכי מישהו ציפה שהיא תהיה פוליטיקלי קורקט מבחינה זו? כל העניין הוא, שהיהדות מניחה מתח מיני אינהרנטי ביחסי הגבר והאשה הטיפוסיים.
בדרך כלל צריך שני מינים לטנגו, וזה מה שקורה ב-90% מהמקרים (גם אם טענו באתר זה פעם, שיש פחות מ-10% חד-מיניים באוכלוסייה). אבל עניין החד-מיניות לא רלוונטי כאן כלל ועיקר.
איזו תשובה היא כן תשובה טובה? אם הייתי יודעת, הייתי כותבת אותה כאן. אולי אפשר היה להשיב, שנשים משכילות דווקא משפרות את המצב בתחום זה. כי ככל שאשה משכילה יותר ומצויה בעניינים שאינם ענייני משגל ר"ל, כך גדל הסיכוי שהיא תוכל לגלגל שיחה ארוכה עם גבר ולא להגיע לעיסוק באזורים האינטימיים.
במחשבה שנייה, יש כאן מעגל קסמים שיצרה התפיסה הרמב"מית הזו: ככל שהאשה נדחקת יותר ממרכזי ההשכלה, כך יכול הגבר לדבר איתה על קשת מצומצמת יותר של עניינים. וככל שזה קורה, כך גובר המתח המיני ומתרבות הסיבות להמשיך לדחוק אותה ממרכזי ההשכלה.
|
|