בתשובה להאייל האלמוני, 23/06/04 9:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאיפה הגעת למסקנה שמכוניות הן תחביב שלי? כשאתה מדבר עלי, נסה להצמד לדברים שאתה יודע (או שממש כתבתי) ולחסוך את הספקולציות . אם יש בחיינו כל מיני מפגעים שאנו מתקשים להפטר מהם זה אומר שאנחנו לא צריכים לנסות להשתפר בשום תחום כי זה לא מקדם אותנו בפתרון הבעיות האחרות? "הייתי רוצה שכל בעלי המכוניות (מלבדי)...": למה מלבדך? 1 למה שלא תצטרף לתומכים בעידוד פיתוחם של פתרונות המזהמים ומרעישים הרבה הרבה פחות? (יש גם מכוניות כאלה, לא רק אפניים). למה שלא תתמוך בפיקוח הדוק יותר על מכוניות מרעישות ומזהמות החורגות מהתקן (להוסיף את זה כאחת הבדיקות בטסט השנתי, נניח)? מה זה בכלל קשור לסטטיסטיקה? אם יש לך בשכונה אנס פדופיל אחד שלא יודעים את זהותו ושאף אחד לא משקיע מאמצים בלכידתו, זה לא מספיק בשביל לפגוע באיכות חייך? בשביל פחות מ- 3.8 אנסים בשכונתך אין טעם לבזבז אנרגיה? המסקנות הסטטיסטיות שלך (המבוססות על המחקר המקיף והמעמיק שערכת ועל הקביעה המלומדת "בתוך עמי אני יושב") לא מרגשות במיוחד את ששת המשתינים בקיר (ובעוד מקומות) שברגע זה ממש מסתובבים להם חפשיים (לא קשורים, ללא מחסום וללא השגחה) ברדיוס של 75 מטר מביתי. הבנתי כבר שלשיטתך חטאי הגדול הוא שעדיין אין לי מספיק כסף בשביל לעבור לאי בודד, ושהמעבר למאה שערים ייצר לי בעיות חדשות שתהפוכנה את כל השינוי ללא כדאי. מאחר ואין לך נתונים סטטיסטיים ממשיים, בוא, ברשותך, נערוך תרגיל קטן: זרוק הערכות שנראות לך סבירות לגבי: א. אחוז המגדלים הלא-אחראים מבין כלל מגדלי הכלבים בישראל. ב. אחוז המגדלים החושבים שהם אחראים מקרב הלא-אחראים. ג. מספר הכלבים בתחומי מדינת ישראל. 1 שאלה רטורית, אין צורך לענות. התשובה בגוף הציטוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם לך אין מכונית, זה לא משנה את מהות תגובתי. לצורך העניין, דמיין את עצמך כבעל מכונית. מכוניות הם לא "מפגעים שאנו מתקשים להפטר מהם". מכוניות הם אמצעי התחבורה שמהווים את האופטימום מבחינת מחיר ונוחות להרבה מאזרחי ישראל. איך אני יודע? משום שאחרת מרבית אזרחי ישראל היו משתמשים באמצעי תחבורה אחר. למה מלבדי, משום שגם לי מכונית מהווה את אותו אופטימום מהמשפט הקודם. המשפט התיחס לפתרונות הקיימים, אם וכשיהיו פתרונות טובים יותר, מובן שגם אני אעבור אליהם. אין לי כח להתדיין במה היה קורא אילו, זה לא לעניין. לצורך העניין, אם תצליח לפתח זן של כלב שלא מחרבן, אני אשקול בחיוב. בשביל 3.8 אנסים בשכונתי, לא אמנע מזכרים בשכונה להסתובב חופשי. כל אחד מאיתנו מקבל במהלך חייו החלטות. כמעט כל החלטה כזו היא פשרה. כן, הייתי רוצה לגור במקום לייד הים, עם הקור הירושלמי, הנוף הגלילי, שני מטר מהעבודה, כולל גינה, קטן מספיק שלא יהיה קשה לנקות, אבל גדול מספיק שהילדים יוכלו לרוץ בחורף (או, אולי, שבחורף יהיה מזג אוויר כמו בערבה?), קרוב מספיק שאוכל לבקר את המשפחה, אבל רחוק שהם לא יוכלו לבקר אותי, עם הרבה חניה, קרוב לכל מקומות הבילוי החביבים עלי, וכל זה בלי לשלם כלום. לצערי, לא מצאתי מקום כזה. אז מה עשיתי, התפשרתי. אתה רוצה מקום ללא כלבים, אבל שלא יהיה יקר כמו אי בודד, ולא חרדי כמו מאה שערים. אם אין מקום כזה, אז תצטרך להחליט על איזה דרישה אתה מוכן לוותר. הדרישה שלך ממני להפסיק לגדל כלבים במקום בו נהוג מאז ומתמיד לגדל כלבים שוות ערך לדרישה מחרדי מאה שערים להפסיק ללבוש שחורים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |