 |
ראשית, מדוע ההתיישבות הציונית בא"י (שהחלה בסוף המאה ה19 ולא בתחילת המאה שעברה) היתה צריכה לגרום לסכסוך? שהרי ההתיישבות היתה על אדמות שנרכשו כחוק מבעליהן?! עד 1947 לא נכבש ולו ס"מ רבוע אחד בכוח!
לגבי הגזענות בתקופה העותמאנית: אמנם גם הנוצרים וגם היהודים סבלו ממנה, אך לנוצרים היתה הגנה מטעם המעצמות האירופאיות, הגנה שיהודים לא נהנו ממנה, ולכן היו במעמד הנחות ביותר, או כפי שנכתב בדו"ח של הקונסוליה הבריטית בא"י ב1839 "חיי היהודים אינם חשובים בהרבה מחיי כלב".
שנית: טענתי היא שהמופתי היה ה"קש האחרון" שהביא את הצמרת הנאצית להתחיל בפתרון הסופי, הראיה לכך היא נסיבתית: במשך 9 שניות שלטונם (מ1933 ועד 1942), לא הגו הנאצים את הפתרון הסופי, שנהגה חודש (!), לאחר הגיעו של המופתי לברלין ופגישותיו עם הצמרת הנאצית, בהן ידוע כי הוא הבטיח לה את התגייסות העולם הערבי תמורת השמדת היהודים, כלומר אם עד אז האנטישמיות היתה חלק מהאידיאולגיה, אך לא קידמה את מטרות המלחמה של הגרמנים, פתאום השמדתם הפיזית של היהודים הפכה להיות מטרה אסטרטגית חשובה אשר עשויה לקדם את מטרות המלחמה.
שלישית: לא רק המופתי היה מעורב בעניין זה. אם הגרמנים היו הפטיש שניחת על העם היהודי באירופה, הרי שערביי א"י היו הסדן, אשר בהתקוממויותם אילצו את הבריטים לסגור את שערי ארץ המקלט בפני היהודים.
לגבי "האומה והמוות" של עדית זרטל, הבטחתי לך לקרוא אותו אם אתה תקרא את "מאז ומקדם" של ג'אן פיטרס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש