|
||||
|
||||
אבל חברי הברזילי, גם קרטקה מערבי מתאמן לפי עקרונות הקרטה היפני אשר גם מבוסס על קיום הצ'י (ביפנית ''קי''), ולכן במתכוון או לא במתכוון הוא מפתח את ב''קי'' (צ'י) ומשום כך אם הוא מתאמן בצורה אינטנסיבית כמו נזיר שאולין סביר להניח שתהיה לו עוצמה(פחות או יותר) כמו של נזיר שאולין. |
|
||||
|
||||
אבל למה אתה אומר שהקרטקה, שלא מאמין באנרגיות, כן מקבל אותן, ולא ההפך, שהנזיר שמאמין באנרגיות טועה? הרי מה אנחנו רואים במציאות? דרך אימון מסויימת => מכות חזקות וטובות. למה אתה מפרש את המציאות עם עוד שלב שאומר דרך אימון מסוימת => אנרגיות צ'י טובות => מכות חזקות וטובות? |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק הנקודה חברי. זה לא עניין של אמונה. זאת עובדה. כשהקרטקה מתאמן הוא מפתח את הצ'י אם ירצה או לא ירצה. אולי מהסיבה הזו הוא לא יגיע לרמה של נזיר שאולין. כשאתה עושה משהו ולא מודע אליו תגיע לתוצאות טובות פחות מאשר לו הייתה מודע לו. |
|
||||
|
||||
הכל שאלה של פירוש המציאות. מה שאתה רואה בשטח, זה את הקרטקה (שמתאמן בלי לחשוב על צ'י) מתאמן, ואת השאוליני (שמתאמן כדי להגביר את הצ'י) מתאמן. שניהם מתאמנים אותו דבר (נגיד. בקרוב.). שניהם מגיעים לאותה תוצאה - יכולת לחימה שמגניבה את השועלים. אתה אומר, בפסקנות, האימונים מביאים להגברת צ'י, וצ'י מוגבר מביא לאומנות לחימה שווה. התוספת הזו של הצ'י מיותרת לצורכי הבנת המציאות, ולא ברור מאיפה היא מגיעה, ויותר חשוב למה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |