|
||||
|
||||
לא רק בגלל הפלצנות, בגלל שאתה מצליח לערבב ספרים ''רציניים'' עם ''שבאגף סיפורת'' רשמת את רם אורן, שמראה שיש לך חוסר יכולת להבדיל מה חשוב ומה בררה. |
|
||||
|
||||
לפי הטעם שלו בספרים הוא דווקא אלי אשד. |
|
||||
|
||||
יש להבדיל בין הרומנים של רם אורן, שהם זבלונים בהוויתם, לספרים ההסטורים שלו (''לטרון'' ו''המטרה תל אביב'') שהם מעולים. |
|
||||
|
||||
מפתיע אותי שאת חושבת ככה - לא הצלחתי לקרוא ב"לטרון" יותר מעשרה עמודים, כי השפה של רם אורן כל-כך מרגיזה אותי; הוא כותב ספר היסטורי, אבל בוחר להשתמש בעברית באופן שמאלצי ומעושה. |
|
||||
|
||||
סיגנון הכתיבה של רם אורן אכן מעצבן (והיטבת להגדירו כשמאלצי ומעושה) אבל צורת הצגת הסיפור מרתקת ו"המטרה תל אביב" טוב יותר מ"לטרון" בגלל הנושא רחב ההיקף יותר. למי שרוצה לקרוא ספר באותו סיגנון על מלחמת העצמאות בכל מרכיביה שכתוב בצורה טובה יותר מומלץ סיפרו של דן קורצמן "Genesis 1948". |
|
||||
|
||||
מה שיפה ברשימות למיניהן הוא עירוב של תכנים וסיגנונות שנותן תמונה מקיפה ומגוונת על תחום מסוים, ולכן להערות מטופשות אין כאן מקום. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |