בתשובה לדובי קננגיסר, 23/05/04 14:28
מתי מותר לחיות על חשבון הציבור? 220914
וההבדל הגדול הוא שאלה (בני הישיבות) לומדים לשם לימוד (התורה, כי היא חייהם) ואלה (הסטודנטים) לומדים לשם רכישת מקצוע מכניס בעתיד הנראה לעין.
ואגב, אם כבר אתה ממשיך עם המחשבות שלך על כסף יענה הכול, האם אתה יודע כמה עולה למדינת ישראל כל סטודנט למשפטים? הרבה מאוד כסף. וכמה בוגרי הפקולטות למשפטים עובדים כעורכי דין אח"כ? האם לכולם יש עבודה והאם כולם ממשיכים בתחום ללא הסבה מקצועית? האם הדבר עוצר את המדינה מלממן תקציבי עתק את הלימודים. והפקולטה למשפטים היא רק דוגמא הקרובה אלי.
למה הפרופסור לסינית עתיקה שחוקר כדים מעניינים הוא איש חכם ונבון ומוסרי אל אף שהוא חי על חשבון החברה והלומד את תורת אבותינו הוא פרזיט?
מתי מותר לחיות על חשבון הציבור? 220921
אוקיי, בוא נעשה סדר: הלומדים מקצוע מכניס, הם חלאות כי הם רוכשים מקצוע טוב על חשבוננו, ואילו הלומדים מקצוע חסר תועלת, הם חלאות משום שהם מבזבזים את כספנו על דבר שלא מעניין איש. יפה.

מספר המקומות עבור פרופסורים לסינית עתיקה הוא מוגבל ומצומצם. לעומת זאת, מספר ה"תורתם אומנותם" הולך וגדל כל הזמן, ומקיף חלק אדיר מהחברה החרדית.

מענקי מחקר ומילגות מוענקים מקרנות פרטיות, בד"כ, ולא מכספי הציבור. מה שהציבור משלם עליו הוא בסך הכל סבסוד קטן של עלות הלימודים - סבסוד שאמנם עולה ככל שההכשרה יקרה יותר, אבל, כידוע, החוגים היקרים יותר הם גם אלו שמנפיקים משלמי מיסים מוצלחים יותר עבור המדינה.

תהרוג אותי אם אני מבין למה כל כך הרבה אנשים הולכים לפקולטה המשמימה למשפטים, במיוחד לאור מצב השוק בתחום. מדובר בפאשלה מקומית שתתקן את עצמה תוך זמן קצר (כבר כיום יש ירידה בפופולריות של הפקולטה הזאת).

לבסוף - הפרופסור לסינית עתיקה חוקר תחום אזוטרי, שעשוי להביא תרומה משמעותית כלשהי לידע האנושי. לומדי תורת אבותינו, ברובם, לפחות, חוזרים ומעלים גרה על אותו חומר משמים ומיותר מלכתחילה, ובוודאי שאינם תורמים דבר - לא לאנושות ככלל, ואפילו לא ליתר לומדי התורה שסביבם. ככה זה כשאתה מסכים לקבל כל אחד בלי שום מבחן קבלה, ואיש אינו מגביל את המשך לימודיך בכפוף לאיזשהן דרישות.

טוב, עוד מילה אחת: העובדה היא שהאוניברסיטאות זורקות סטודנטים שאינם נוהגים לפי כללי האתיקה, או שאינם עומדים בדרישות המעבר לשנה הבאה או לתואר הבא. כמה בני ישיבות אינם מצליחים להמשיך ללמוד עוד שנה משום שכישוריהם כתלמידים אינם מספיקים?
מתי מותר לחיות על חשבון הציבור? 221084
אוקיי, בוא נעשה סדר: במה תורמים לחברה עורכי דין תאבי בצע כסף? לעומתם, לומדי התורה תורמים גם תורמים מבחינתם לא פחות מהחייל הלוחם, ואתה רחוק מלהבין את משמעות תרומתם האמיתית.

אני מדבר על איכות (הלימוד ותרומתו לחברה) ואילו אתה מתייחס לכמות (הלומדים). ויחי ההבדל, ואכן, "איכות" אינה מילה גסה.

סבסוד קטן או לא-קטן של האקדמיה, הוא נאמד במיליארדים, מעבר לכל פרופורציה תועלתית ישירה לחברה פרט ליוקרה אקדמית מזהירה ומנופחת.

עזוב אותי מלמה הם הולכים ללמוד משפטים (כסף, ומה חשבת? שאחד כמוך לא יידע?), עצם זה שהמדינה שלא צריכה בכלל עורכי דין כי יש לה כפל כפליים ממה שהיא צריכה לנפש אדם, מממנת מכיסו של משלם המיסים הישראלי את לימודיו עד לקבלת רישיון עריכת הדין - מעניינת אותי בדיון. אל תסיט אותו לאן שהוא לא קשור בכלל.

אישית, תרומה משמעותית כלשהי לידע האנושי שעשוי אולי ואולי לתרום הפרופסור לסינית עתיקה אינה עדיפה על לימוד תורת אבותינו שהבאתנו עד הלום בשלום. לומדי תורת אבותינו כלל לא טוחנים מים בלימודם וניכר מדברי הבורות והבערות העמרצית שלך שמימיך לא פתחת דף של גמרא, שלא לומר למדת בו למספר רגעים. אין לך אפילו שמץ של מושג על הכמות העצומה של מחקרים רציניים היוצאים לאור מידי יום מהיכלי הישיבות הקדושות. אתה אולי לא אשם בכך שאתה חי בבואה החילונית "התל-אביבית" שלך, ולא טורח להכיר מקרוב את אחיך לאומה, ה"שונים" ו"אחרים" מדעותיך.
בערותך גם ניכרת באי-ידיעה או הכרה מינימלית מקרוב את הלך העניינים בעולם הישיבות, ביחס לקבלת תלמידים ברף גבוה של מבחני קבלה והגבלת המשך לימודיהם בכפוף לרף דרישות רוחניות-אינטלקטואליות גבוהות בישיבות האליטיסטיות, בהן למדתי הרבה שנים. רף הקבלה בישיבות אלה מצריך ידע נרחב בש"ס ופוסקים, כש מדובר במדפים שלמים של ספרים. ומי שאינו מתקבל להרוואד וקיימברידג' החרדיים, יורד רמה והולך ללמוד ברמת-אביב או ב"עברית" החרדיים; להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן בין קודש לחולין. כך שגם תלמיד שאינו מתאים לרף הדרישות המוצבות בכל ישיבה וישיבה - מועבר בעזרת ההנהלה (למען האנושיות)לישיבה ברמה פחותה יותר המתאימה לרמת הלימוד והקליטה העיונית שלו. ויש גם ישיבות לכאלה שנפלטו ממספר ישיבות בהדרגה, עבור "נפלטי הישיבות", כפי שהם נקראים ולא לחינם. בישיבות המיועדות עבורם, משולבים לימודי התורה בשעות הבוקר עם שיעורי ספורט ומקצועות חול אחר הצהריים וטיולים וכו', כיאה לרמתם.

ואגב, כבר קראת?
מתי מותר לחיות על חשבון הציבור? 221113
''לומדי התורה תורמים גם תורמים מבחינתם לא פחות מהחייל הלוחם''
שים לב - מבחינתם - לא מבחינת אלו שממנים אותם.
על אחת כמה וכמה אם אלו שלומדים מסתירים מאחורי גבם כאלו שאינם לומדים ומכריזים שיש להם שיטות להתמודד עם התופעה.
מתי מותר לחיות על חשבון הציבור? 221128
לא כל עורכי הדין הם תאבי בצע‏1, ואם אני צריך להסביר לך את מקומו של המשפט בחיים המודרניים, אני חושב שהדיון הזה ייקח הרבה יותר זמן ממה שיש לי.
לא יתכן שכל כך הרבה אנשים נדרשים כדי ללמוד תורה, ושתרומתו של כל אחד ואחד מהם היא קריטית לחלוטין לשלום מדינת ישראל. אפילו אם הייתי מסכים לתנאים שלך, כאילו יש איזושהי תועלת בלימוד תורה (ואני לא מסכים), הרי שניתן היה בקלות לוותר על שוכני ה"ישיבות התחתונות" לטובת שירות צבאי ועבודה, מה שהיה מועיל לכולנו ובעיקר להם.

המדינה אינה "מממנת מכיסו של משלם המיסים הישראלי את לימודיו [של הסטודנט למשפטים] עד לקבל רשיון עריכת דין". המדינה מסבסדת את הלימודים הללו, והיא מסבסדת פי כמה וכמה את לימודיו של כל פרח ישיבה, שישב בישיבתו במשך שנים רבות הרבה יותר, וישלם הרבה פחות מיסים בתמורה. לא ברור לי מה נטפלת לעורכי הדין, שהכשרתם היא בין הזולות (אין ניסויים, אין ציוד, אפילו הכיתות לא משהו). מה לא יודע? בטח שיודע. אתה תופס את אותם הדברים שלדעתך ייטו את הציבור לטובתך מסיבות אמוציונליות לגמרי: אנשים לא אוהבים עורכי דין, ולרוב האנשים לא אכפת מסינית עתיקה. לא היית אומר את זה על רופאים, שחשיבותם ברורה לכל, ולא על כימאים שכל אדם עם שכל בקודקודו יבין את חשיבות תרומתם לחיים המודרניים. אז אתה נטפל למה שנראה לך קל, וכל זה כדי להסתיר את העובדה הפשוטה מאוד שיש הרבה יותר תלמידי ישיבה משהגיוני שיהיו, שהסטנדרטים לקבלתם ללימודים הממומנים לחלוטין על ידי המדינה אינם קיימים כלל, ושכל העסק הזה בנוי על הגב של אותו פרופסור לסינית עתיקה שמשלם מיסים גבוהים מאוד כדי לממן את הבטלנות של המגזר ממנו אתה מגיע.

אין מחקר ואין חצי מחקר שיוצא מהישיבות. יש פלפולים ששוקעים בים הפלפולים האחרים ואינם מזיזים לאיש. ישנם מתי מעט שמישהו מקשיב להם, אבל רוב רובם של התלמידים בישיבות - ואינני מדבר על כאלו שנמצאים בישיבה שלוש או ארבע שנים, אלא עשור או שניים - לא תורמים כלום לאף אחד, אפילו לא לך.
כפי שאתה עצמך ציינת, אין אפשרות לאדם חרדי שרוצה בכך שלא להיות בישיבה שממומנת מכספי מדינה, ולפיכך אין סטנדרטים לקבלת תקציב מהמדינה ללמידה בישיבה. כסטודנט באוניברסיטה, אם לא תצליח לשרוד בעברית או בת"א, אולי תלך לבר-אילן או לבן-גוריון. אם לא שרדת בטכניון אולי תעבור לאוניברסיטת חיפה. אבל אם לא התקבלת גם לאלו, עומדות בפניך שלוש אפשרויות: לוותר, לעבור לאוניברסיטה בחו"ל, או לעבור למכללה. כל אחת מהשלוש הללו גוררת ויתור על המימון הממשלתי. לפיכך, יש רף עליון של כמות האנשים הממומנים ע"י המדינה באוניברסיטאות, ויש רף תחתון של רמתם של האנשים הללו. אותו הדבר אינו נכון לגבי הישיבות, ואידך זיל גמור.

ואת דעותיך באשר לאופן בו יש לחנך את ילדי ישראל שטרם נשבו בהבלים שאתה מפיץ לכל עבר, אני לא ממש מעוניין לקרוא.

1 כמו שאומרים, זה רק קומץ של 95 אחוז שמוציאים שם רע לכל יתר חמשת האחוזים...
מתי מותר לחיות על חשבון הציבור? 221136
אין ויכוח על היות התנ"ך אבן יסוד תרבותית חשובה מאין כמוה, אבל לגבי נתוני אונסק"ו שהבאת במאמרך שבקישור - ראוי לציין שהתנ"ך אינו מן הספרים ה*נמכרים* בעולם, אלא מן הספרים ה*מופצים* בעולם - וזאת מן הסיבה הפשוטה ש*ארגונים מסיונריים דואגים להפיץ אותו*, עפי"ר בעותקים הכוללים את הברית החדשה. אחוז *זעום ביותר* מכל אלה המקבלים עותקי תנ"ך ברחבי העולם (ואינני מדבר כרגע על נוצרים מאמינים) - גם פותחים את התנ"ך ש*קיבלו* וקוראים בו. סתם הערה, לא נגדך, נייטרלית, עובדתית.

גם הספר האדום של מאו כיכב שנים רבות בראש רשימת הספרים המודפסים והמופצים בעולם. אינני יודע מה המצב כיום, בעניינו.
רב המכר הגדול בהיסטוריה 221851
הבחנת נכון את נתוני אונסק"ו שהתנ"ך מן הספרים ה*מופצים* בעולם ולא *הנמכרים*. אולם בעוד שנתוני יונסק"ו כוללים את מיליוני העותקים שמחלקים מיסיונרים נוצרים בחינם בארה"ב ובאפריקה, ישנם נתונים אחרים שנודעו לי לאחרונה, של ההתאחדות העולמית של המו"לים. לפיהם, רב המכר הגדול בהיסטוריה נכתב במקור בעברית: התנ"ך *נמכר* ב*לפחות* 2.5 מיליארד עותקים ותורגם ל-‏2,233 שפות ודיאלקטים!*

--------
מתי מותר לחיות על חשבון הציבור? 221139
עורכי דין שרתו שרות מלא של שלוש שנים לפני שהתחילו ללמוד. תלמידי ישיבה לא.וגם אתה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים