בתשובה לidan, 18/05/04 21:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית:כתבתי שאלא התכוונתי לשואה אלה לתחילת ההתישבות הציונית בפלסטין, החל מראשית המאה שעברה, שהרי הציונות\ ההתישבות היתה החולייה הראשונה בסכסוך לא שנאת הפלסטינאים ליהודים. אני לא בטוח שקרה משהו בפלסטין נגד היהודים לפני תחילת ההתיישבות, ואם היה, ובזה אני מטיל ספק בסומכי על הסכמי האימפריה העותמאנית עם היהודים , הרי הוא היה גזענות בעד המוסלמים (החברה החזקה ביותר) לא נגד היהודים. זאת אומרת שגם הנוצרים סבלו מגזענות זו, אם היתה, ואשמח שתתקן לי. שנית: לגבי התערבות אלמופתי, בבקשה להסביר לי איך היתה התערבות זו בעלת ממדים גדולים יותר מממדי השואה עצמה עד שהנענשים על השואה הם הערבים לא הגרמנים, זה היה עצם הווכוח עם אסתי. שלישית: לגבי אמינותה של הטענה על התערבות אלמופתי בשואה, קרא בזה את "האומה והמוות" מאת עדית זרטל, בעיקר את הפרק השלישי שדן במשפט אייכמן. הרי המחברת לא מפריכה לגמרי אלא מחזירה את העניין אל ממדיו הריאליים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא היה עצם הויכוח עם אסתי. אני לא דיברתי על היטלר. וגם לא על השואה. כלומר- לא באופן ספציפי על כך. אני התכוונתי לתהליכים היסטוריים ארוכים יותר בזמן, ורחבים יותר בשטח, מאשר מאורעות מלחמת העולם השניה. אתה כל הזמן מתלונן שמתייחסים אליך כאל "אתם, הערבים" בזמן שאתה רק נאאל. ובכן, נדמה לי שאתה מלביש עלי טענות ששמעת אולי מיהודים/ישראלים אחרים. בזמן שאני רק אסתי [וגם זה רק בימים זוגיים]<--[סתאם]. מבחינתי השואה היתה רק הקש האחרון (קש כבד מאוד אומנם) על גב הגמל היהודי הזקן. [לא שזה חשוב, כי אני לא הנושא פה. רק רציתי לתקן.] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שמצאתי סוף כל סוף מישהו ששולח אותי לספרים ולא מסתפק במה שכתוב ברשת (כשהפניתי אני מישהי לספר בספריה, היא קראה לזה "חוצפה"). בכל מקרה, אם בספרים עסקינן, אני מציע לך לקרוא את ספרה של ג'ואן פיטרס "מאז ומקדם, מקורות הסכסוך היהודי-ערבי על ארץ ישראל" (ואם יותר נוח לך לקרוא באנגלית, from time immemorial), ואני מצדי מבטיח לך לקרוא את הספר של זרטל. אחזור אליך לאחר קריאתו. לגבי פעולות אנטי-יהודיות מצד השלטון המוסלמי לפני תחילת הציונות, (בארץ ישראל ובמקומות אחרים באימפריה), להלן מס' קטן (אך ממצה) של דוגמאות, מלבד מעשי הטבח הידועים שנעשו בסערת מלחמות, ומלבד מס החסות המיוחד (שהוטל על היהודים באורח קבע לפי מצוות הקוראן): 1576 טרנספר של אלפי יהודי צפת לקפריסין. 1660 פרעות ביהודי צפת, והחרבת הקהילה מלבד ניצול בודד. 1775 עלילת דם בחברון, החרבת הרובע היהודי. 1834 פרעות ביהודי ירושלים, אונס המוני של הנשים. 1840 עלילת דם בדמשק, שבעקבותיה התקפות על יהודים בכל רחבי א"י 1847 עלילת דם בירושלים ועוד אינספור התנכלויות ומעשי רצח "קטנים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבא שלי נולד באוקראינה. סבתא שלי בפולין. סבא שלי נולד בירושלים(וגם הוריו. הוריהם באו מרוסיה ופולין) סבתא שלי נולדה ברומניה. כולם עלו לפלשתינה לפני מלחמת העולם. למשפחותיהם שנותרו מאחור לא נותר כל זכר. חצי מליון איש ברחו מאירופה לפלשתינה עד 1939 לא היה להם שום מקום אחר ללכת אליו. ללא פלשתינה הם היו מתים. לולא הציונות הם היו מתים. הציונות הצילה חצי מליון בני אדם שהם הבסיס שעליו נבנתה מדינת ישראל . אני לא הייתי קיים לולא הציונות הציונות קמה כתוצאה מאיום קיומי על היהודים באירופה בשנות ה 80 של המאה ה 19 ותודה לאל על כך. בפולין חיו ערב מלחמת העולם 3 מליון יהודים. ב1945 נותרו כמה מאות. מארק אדלמן העדיף להישאר בפולין. אדלמן הוא הגיבור שלי. אבל אני מעדיף את המסקנה של ישראל פינקלשטיין שהאמין במדינה ליהודים. המקום בו לא יגידו לך יהודי מסריח לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, מדוע ההתיישבות הציונית בא"י (שהחלה בסוף המאה ה19 ולא בתחילת המאה שעברה) היתה צריכה לגרום לסכסוך? שהרי ההתיישבות היתה על אדמות שנרכשו כחוק מבעליהן?! עד 1947 לא נכבש ולו ס"מ רבוע אחד בכוח! לגבי הגזענות בתקופה העותמאנית: אמנם גם הנוצרים וגם היהודים סבלו ממנה, אך לנוצרים היתה הגנה מטעם המעצמות האירופאיות, הגנה שיהודים לא נהנו ממנה, ולכן היו במעמד הנחות ביותר, או כפי שנכתב בדו"ח של הקונסוליה הבריטית בא"י ב1839 "חיי היהודים אינם חשובים בהרבה מחיי כלב". שנית: טענתי היא שהמופתי היה ה"קש האחרון" שהביא את הצמרת הנאצית להתחיל בפתרון הסופי, הראיה לכך היא נסיבתית: במשך 9 שניות שלטונם (מ1933 ועד 1942), לא הגו הנאצים את הפתרון הסופי, שנהגה חודש (!), לאחר הגיעו של המופתי לברלין ופגישותיו עם הצמרת הנאצית, בהן ידוע כי הוא הבטיח לה את התגייסות העולם הערבי תמורת השמדת היהודים, כלומר אם עד אז האנטישמיות היתה חלק מהאידיאולגיה, אך לא קידמה את מטרות המלחמה של הגרמנים, פתאום השמדתם הפיזית של היהודים הפכה להיות מטרה אסטרטגית חשובה אשר עשויה לקדם את מטרות המלחמה. שלישית: לא רק המופתי היה מעורב בעניין זה. אם הגרמנים היו הפטיש שניחת על העם היהודי באירופה, הרי שערביי א"י היו הסדן, אשר בהתקוממויותם אילצו את הבריטים לסגור את שערי ארץ המקלט בפני היהודים. לגבי "האומה והמוות" של עדית זרטל, הבטחתי לך לקרוא אותו אם אתה תקרא את "מאז ומקדם" של ג'אן פיטרס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |