בתשובה ליעקב, 17/05/04 10:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עמדתי: ייתכן שהשוק החופשי אינו אופטימלי בכל מצב, אולי אפשר ע"י (משהו) להגיע לתוצאות יותר טובות, ובמיוחד אינני יודע מנין הביטחון שלך שהוא כן אופטימלי בכל מצב, ואפילו מה משמעותה של אופטימליות זו: מה המדד, מנין לוקחים מספרים אותם אפשר לבדוק עד-כדי אחוזים בודדים וכו'. (למשל על תגובה 218471 לא השבת, וזה נושא שבאמת לא ברור לי). "אמירה כזאת היא פתיחת פתח לרגולטורים" - נו, אם מניחים מראש שזה כזה אסון, באמת שאין הרבה על מה לדון. אם השוק החופשי הוא הפתרון היחיד הלגיטימי מבחינה מוסרית, למה אתה בכלל מבזבז זמן בניסיון להראות שהוא גם אופטימלי מבחינה תועלתית? אם כבר אנלוגיות לרפואה, אני הייתי מנסח זאת אחרת קצת: התפיסה שלך1 היא שרפואה טבעית היא היחידה הלגיטימית, היא עבדה נהדר עד כדי סטיות קלות כבר 4000 שנה, כל התערבות כירורגית פולשנית היא גזל ועושק, לתת לאנשים לייצר כימיקלים ולקרוא להם "תרופות" זה פתח לשחיתויות, ואם רק נשתה מרק עוף וננשום אוויר צח היד הנעלמה תעשה את שלה ונחלים מכל חולי. 1 לא באמת, כמובן, בדיוק כמו שאני לא מאמין בוודו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) לגבי תגובה 218471. חשבתי שעניתי הרבה פעמים. כוונתי היא שבמבט לאחור איננו יכולים להגיד שאילו היו לוקחים דרך אחרת היינו יכולים להשיג הרבה יותר. כלומר אם במאה ה 16 שוק הסוכר היה שוק חופשי לא נוכל להסתכל לאחור ולהגיד אם רק היו יצרני הסוכר במרכז אמריקה היה מידע כלכלי על מחירים וביקושים שלא היה להם בגלל השוק החופשי, הם יכלו לייצר יותר, להרוויח יותר, וגם להוזיל את המחירים לקונים. אם לעבור לטענות קצת יותר קונקרטיות: אם רק היה איזה פקח שהיה אומר לאנשים שמקלדת זאת היא פחות טובה והשניה יותר טובה היו יכולים להגיע להישגים הרבה יותר משמעותיים. זאת טענתי. לא הובנתי עד עתה, אבקש מהקהל להבין אותי עתה. 2) אתה מנסה להיות ניטרלי אבל אל מול המידע הקיים בידינו זה לא נכון. יש עובדות חד משמעיות הגם שיש עוד הרבה מחקר לעשות ואני אשמח לשמוע על מידע נוסף. אם תביא הוכחות שיש פתרון אופטימלי יותר אשמח לדון בו. הטענה של סאארי, למשל, שבגלל שאיזו נוסחה מתמטית לא עובדת לו אז אין מושג אם היד הנעלמה עובדת או לא זה שטויות. ליד הנעלמה יש הוכחות אמפיריות לרוב ויש הסבר הגיוני מוצק וברור. אל מול זה אין כלום רק הרבה חששות וטענות לאי ידיעה. על כן אני חוזר שוב - הבא דוגמא למצב בו השווקים כשלו כדי שאורי, ליאור, ד"ר בר ביצוע ואני הדל נוכל להתעמת איתו ולבדוק אם סוף סוף נמצאה הדוגמא הנגדית. הרפואה הטבעית לא עבדה במשך 4000 שנה. אנחנו יודעים היטב שאיש מאיתנו לא היה חי היום (באופן סטטיסטי) אלולא הרפואה המודרנית. לעומת זאת, אנו יודעים בבירור שרגולציה הביאה תמיד (אני מזניח שברירי אחוזים) לפרוטקציה, העדפות על רקע שבטי, לאומי, דתי וגזעי ואפילו שוחד ושחיתות. איני מבין איך אתה יכול להתעלם מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הבא דוגמא למצב בו השווקים כשלו..." אתה מציע, במקומות שונים בדיון, כל מיני דוגמאות פוטנציאליות, וטוען שבפועל אין כאלו בהיסטוריה. אבל זו לא חוכמה: הדוגמאות שלך הן מתחומים כמו ייצור ברגים ומחיר השוקולד; כאן נדמה לי שאיש אינו מתווכח איתך ששוק חופשי הוא נפלא. הויכוחים הם על חינוך, בריאות, ורווחת-מינימום לעניים. אם שם אתה מזמין אנשים להראות מצב בהיסטוריה שבו סביר כי רגולציה היתה מביאה לשיפור, אז יש לי: במאות הקודמות שבהן רק מיעוט מהילדים זכה להשכלה, סביר כי מדיניות ממשלתית שהיתה כופה חינוך לכל, במימון על-ידי מיסים מהעשירים, היתה מביאה לשיפור. לא, אני לא חושב שהדוגמה הזו אמורה להפיל אותך מהכיסא. חינוך ממלכתי לכל באירופה של המאה ה-18 הוא פנטזיה פרועה משהו. בוודאי שהוא לא אמור להוכיח שהיום ואצלנו דרושה רגולציה בחינוך. מה היא כן אמורה להראות? אני חושב שבמובן רלוונטי מדובר ב"כשל שוק". למיטב ידיעתי, לא היה רגולטור ש*אסר* על אכרים ופועלים להקים בתי-ספר פרטיים ולשלוח לשם את ילדיהם; פשוט הם לא העלו על דעתם לעשות זאת, ולא היו להם אמצעים כלכליים לעשות זאת. על רקע זה קם החינוך הממלכתי, והוא קם כדי לתקן את המצב הזה. יכול להיות שהיה מוטב לתקן אותו אחרת, יכול להיות שתפקיד החינוך הממלכתי תם והיום מוטב לתת לשוק לפעול בחופשיות1; אבל את כל זה אני בספק אם ניתן ללמוד מההיסטוריה, כשם שאת ההפך אי אפשר ללמוד ממנה. 1 פינת הפרגון: היכנשהו בפתיל האיום והנורא על החינוך עם האלמוני [פינת חוסר הפרגון: הוא היה איום ונורא באשמת שניכם; נראה שללא הרף ניסיתם להיטפל לנקודות לא מנוסחות בשלמות זה אצל זה, ולפרש את דברי השני לאבסורד אם רק אפשר; עם קצת "הנחת חסד" אפשר היה לייעל ולנעם את הדיון], ביקשת מקוראי הדיון להכנס ולחוות את דעתם בסוגיה, אז הנה דעתי: כן, במערכת החינוך בישראל יש יותר מדי פיקוח ופחות מדי תחרות, ויש מקום לשינויים בכיוון המתאים (בפרט, שיטת השוברים נשמעת לי רעיון טוב). זזתי לכיוון הדעה הזו, ממצב של חוסר דעה מגובשת, בין השאר מכך ששוכנעתי מחלק מהטיעונים שלך ושל אורי. נכון עשיתי לך את השבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תודה. לגבי ההסטוריה. במאה ה 18 החינוך הממלכתי כבר נכנס. אני יודע מההסטוריה של הדתיים שרואה בזה אסון גדול בגלל הרס החינוך הדתי. כמדומני ש 1770 באוסטרו הונגריה. העניין הוא כנראה לא כל כך פשוט כי לא בדיוק הגיעו לכל ילד (מן הסתם רק לילדים בעיר הגדולה). ייתכן שיש משהו בדבריך. ייתכן שבנקודות זמן מסויימות דחיפה ממשלתית תקדם יותר מהר לכיוון רצוי. מה דעת האחרים? כלומר ייתכן שכפייה ממשלתית הביאה לחינוך לחלק מההורים 30 שנה לפני שזה היה מגיע בלי כפייה. אבל המהלך היה מתבשל גם בלי כפייה. אנשים ראו אפילו במאה ה 14 שילד עם דיפלומה מקדם את המשפחה יותר מילד בחווה. במאה ה 18 הגיעו התנאים לכך שהיה אפשר לממן חינוך יחסית בקלות והיה שוק גדול לבוגרי חינוך כאלו. צריך רק לבדוק את תופעות הלוואי מקפיצת הדרך הזאת. האם עד היום אנו סובלים ממערכת חינוך אטומה בגלל קפיצת הדרך הזאת? ייתכן. אגב, לא היתה בעייה לממן חינוך, היהודים עשו זאת תמיד. לא בגלל שזה דאג לשכר יותר טוב אלא בגלל המצווה. ולסיום: ראיתי היום שבדו"ח דברת כתוב שיתנו להורים לבחור בכל בי"ס שהם רוצים. זו התקדמות. מעניין איך ימנעו סגירת בתי ספר כושלים? עכשיו מה שחסר זה הסרת מחסומי הכניסה המלאכותיים. לאט לאט משיח בא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |