|
||||
|
||||
נא להבדיל בין ''מוסר אישי'' לבין ''מוסר חברתי''. נורמות חברתיות יכולות גם להסביר מתן צדקה בסתר, דרך החיברות שעובר כל פרט בחברה. |
|
||||
|
||||
אם אתה תולה את קיומו של המוסר אצל בני-אדם בתהליכי חיברות, אין סיבה שתצטרך להוכיח שהוא רציונאלי (חוזה, קנוניה). |
|
||||
|
||||
מעולם לא טענתי שה"חוזה" הוא תהליך רציונלי - מדובר באנאלוגיה ולא יותר. החיברות הוא הוא תהליך ה"החתמה" על ה"חוזה". מרגע שעברת חיברות בחברה מסויימת, אתה נחשב כאילו חתמת על החוזה, והמדינה (והחברה) מרשה לעצמה לשפוט אותך לפיה. זאת, אגב, בשונה להגירה (או סתם טיול) למדינה זרה, שם החתימה על החוזה היא הרבה יותר מפורשת: אתה מתחייב, עם הכנסך למדינה, לשמור על חוקיה. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שאין שום חשיבות בתיאור הזה לתוכנו של החוזה. חברה יכולה באותה מידה לקיים חוזה שאין לו שום ערך רציונלי, השרדותי ו/או אפילו מעשי (אין לפגוע בחלוקי נחל, למשל). זה בדיוק גם מה שמנסים לעשות הצמחוניים - להחתים את החברה על חוזים חדשים (והם אפילו מיצרים תהליך חברותי מסוים). הם מצליחים לא רע בכלל, אם שואלים אותי. הרטוריקה והנרטיב שלהם אפקטיביים למדי. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה מערבב בין דברים. רעיון החוזה מהווה הסבר וצידוק למוסר כתהליך רציונאלי. חיברות הוא הסבר ולא צידוק. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |