|
מצב בו האנשים החזקים במשק רוצים להיות חזקים יותר, ובכל אמצעי אפשרי, הוא טבעי. השאלה היא איך באמת פותרים את בעיית היווצרות מונופולים ע"י קשרי הון-שלטון. מה שאתה מציע הוא לרפא את המחלה ע"י הריגת החולה - בשלטון רגולטורי חזק *הכל* מונופולים (הדרך היחידה לשלוט באמת במתרחש), ואז הגענו לרעה החולה שרצינו למנוע, לא? (קרי, את מי זה מעניין אם המונופול הוא המדינה או J.P. MORGAN, הרי בשני המקרים המערכת תהיה לא יעילה ולא תחרותית, ואנטי-רווחתית). מה שהשוק החופשי מציע הוא פשוט הרבה יותר: מעבר למלחמה באמצעות הרשות על ההגבלים (שהינה כלי מוגבל שתלוי אף הוא במבנה השוק, צריך להודות), המלחמה בבעלי הון היא ע"י תאגידים ובעלי הון אחרים, המבטיחים איזון. תחרות, גם כאן, היא המפתח. הדוגמה הטובה לכך היא מייקרוסופט - ענק שצמח באמצעות ניצול המונופול של IBM וכישרונו הלא מבוטל של ביל גייטס, לא מצליחה להיכנס לתחומים רבים בשל תחרות עזה של חברות אחרות, שמנצלות כל יתרון לשבור את שליטתה בשוק. ניתן לטעון שמצבו של ביל גייטס מבחינת עושר דומה מאוד לזה של מורגן או רוקפלר, "הברונים השודדים", אך מידת השפעתו על השלטון מועטה, בשל אי-רגולציה בסקטור המיחשוב והתקשורת, שמאפשרת תחרות בכל תנאי. היכן קיימת בעיה? במקומות שיש רגולציה, ואותם ממש נתת כדוגמה: בארה"ב, הסקטור שנהנה מאוד עכשיו מהימצאות בוש בשלטון הוא סקטור האנרגיה והתעשיות הצבאיות. אלה מונופולים מתוקף התנהגות ממשלתית: כל קיומם מונחה ע"י קביעה שרירותית של מחיר חבית נפט או כמות הזמנת אמצעי לחימה חדשים ע"י הפנטגון. לולא מנגנונים רגולטוריים אלה, גם שם הקשר בין הון לשלטון לא היה קיים, מאחר ולשלטון לא היתה יכולת להשפיע דרך המנגנונים הרגולטוריים בתחום.
|
|