|
||||
|
||||
1) א. תשלום משכורת לגננים ועובדי נקיון - זה גזל, או שכוונתך ב"לתת לאחרים" היא לקצבאות בלבד? ב. מה דעתך על קצבאות נכות? 2) אפשר להבין מזה שענית "0.5" לשאלה שלי? 3) אני מסכים (אבל מסיבות אחרות משלך, מן הסתם). |
|
||||
|
||||
1) אלו צריכים להיות ממומנים ממיסים מקומיים. תושבי המקום כולם נהנים מנקיון וטיפוח המקום (אם מדובר על רמה סבירה) וממילא אין כאן כל בעייה. תשלום משכורת למרצים באוניברסיטה היא הרבה יותר בעייתית. 2) אם נקח בחשבון את הסתייגות 3, ונזכור שאנו כפופים לגמרי ל 1. 3) למה מסיבות אחרות? אני חושב שמדובר על אותן סיבות. פשטות, שקיפות, חופש. |
|
||||
|
||||
1) מה פתאום כולם נהנים? יש אנשים שמאד אוהבים פרחים, ויש אנשים שלא כל-כך אוהבים פרחים. מי שחשובים לו הפרחים, יתכבד וישתול בעצמו - או יתארגן עם שותפיו לתחביב והם ישתלו, על חשבונם, ובלי לשדוד את אלה שרוצים לקנות בכספם מלפפון ירוק. יש אנשים שמפריעות להם ערימות זבל ליד הבית. הם יכולים לפנות אותו בעצמם, או לשלם לקבלן שיפנה. אלו שלא איכפת להם כל-כך מעדיפים לקנות בכספם צלחות לווין ולא להשקיע בנקיון. למה המדינה, או הרשות המקומית, יכולה לגזול מסים לצרכים שלא כולם מסכימים עליהם? |
|
||||
|
||||
ראה ברמב''ם פרקים ה, ו הלכות שכנים בספר קנין. אמנם יש מחלוקת, והדעה שאתה מציג היא לא לגיטימית, אולם נראה שרוב הדעות וההלכה הסופית הולכות כשיטתי שבענייני ציבור הולכים אחר הרוב. כלומר דבר אשר יש לו זיקה ישירה לכלל הציבור (פרחים בשטחים ציבוריים) נקבעים על פי רוב הציבור משלם המיסים. השאלה איננה האם אתה נהנה בפועל, אלא האם האדם הסביר נהנה, והאם ההנאה היא ברמה שווה לכל נפש. |
|
||||
|
||||
"האדם הסביר"? עם זה אי-אפשר ללכת למכולת. בר-ביצוע רוצה מגנון רציונלי לקבלת החלטות. איך נדע מתי מותר לגזול אנשים לטובת אחרים (פרחים), ומתי אסור (משרד בריאות)? |
|
||||
|
||||
הסברתי: יש דברים שכלם נהנים מהם, ויש דברים שהם סקטוריאליים במובהק. תביא דוגמאות של דברים שאינך יודע אם הם סקטוריאליים או כלליים ונמצא כלל כללי. האם אתה שולל את העובדה שאנשים נהנים מפרחים או שזה לצורך הדיון בלבד? האם אתה טוען שמתן שירותי ניתוח לב פתוח זה דבר שכולם נהנים ממנו באותה מידה? אולי אתה טוען שלא ניתן לדעת מי עבר את הניתוח? |
|
||||
|
||||
בפירוש, כולם נהנים משירות ניתוח לב פתוח (משום שכולם נזקקים למערכת הבריאות במידה זו או אחרת). אבל אני מוכן לקבל את התגובה הקודמת שלך (בשינויים שלי): "בענייני ציבור הולכים אחר הרוב". "דבר אשר יש לו זיקה ישירה לכלל הציבור נקבע על פי רוב הציבור". "השאלה איננה האם אתה נהנה בפועל, אלא האם האדם הסביר נהנה". |
|
||||
|
||||
אנשים סבירים נהנים הרבה יותר מהאפשרות לניתוח לב פתוח (משום שלא ניתן לדעת מראש מתי יתעורר הצורך) מאשר הם נהנים מהפרחים הודאיים שמומנו מכספם ונשתלו ליד ביתם עפ"י החלטת הרוב (ואולי בניגוד לרצונם של האלרגים מביניהם). <understatement>מערכת בריאות היא עניין ציבורי, לפחות כמו שתילת פרחים ברחוב.<understatement/> |
|
||||
|
||||
ידידי היקר. לא אמרתי האפשרות לקבלת ניתוח לב פתוח אלא ניתוח לב פתוח. האפשרות לקבלת ניתוח לב פתוח ניתן על ידי ביטוח. כמובן ששניהם אינם ציבוריים כי הם אינם דורשים כל שיתוף משאבים, ולא מדובר על טיפוח נכס משותף כמו הפרחים. אדם שיש לו כסף רק לניתוח או לפרחים יבחר לגור במקום בו מותנה שאין לגדל פרחים או שיצביע נגד פרחים או שימכור את ביתו ויגור באוהל. אדם לא יכול להיות בעלים של בית, להנות משיבוח נכסים הנובע מכך ולא לשלם. לעומת זאת, כל בן אדם שרוצה ביטוח שיקנה ומי שלא רוצה שלא יקנה. בתי חולים יהיו למעוניינים גם בלי שנכריח אנשים לקנות ביטוח. |
|
||||
|
||||
הרב יהודה שביב, דוקטורנט במחלקה לתלמוד בבר-אילן, ירצה ביום ב' 24.5 ב- 14:00 על "כפייה על הצדקה" (בנין 604, חדר 12). |
|
||||
|
||||
כתבתי מתי ההרצאה כדי שמישהו אחר ילך ויתן תקציר... |
|
||||
|
||||
צריך להיות שהדעה שעוזי מציג היא לגיטימית ולא כפי שנכתב בטעות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |