בתשובה לד''ר בר ביצוע, 02/05/04 10:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נניח שהיית יכול לשנות את שיעור המס בישראל. כדי לא להסתבך, ניצמד למערכת הנוכחית, ונכפיל את כל המסים באותו שיעור קבוע. איזה יחס היית קובע לשנה הבאה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהבנתי את השאלה. האם זה קשור למה שאמרתי? באופן כללי, אני בעד שתי מדרגות מס. אפס אחוזים עד לסכום X ובין חמש עשרה לעשרים אחוזים מעל זה. בלי "ביטוח" לאומי ובלי "ביטוח" בריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאת הגזלן היא אך ורק לגבי אדם הלוקח מיסים מכלל האוכלוסיה כדי להעביר אותם לקבוצה מיוחסת. אין לזה קשר לשיעור המס. נא דייק בדברי לפני שאתה נעלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השאלה לא היתה ברורה. בהווה, קיים במדינה מיסוי על פעולות שונות; למשל, מס של 25% על זכיות במפעל הפיס, היטל של כך-כך אחוזים על יבוא תריסים, מס של 49% על הכנסות שמעל סף מסוים. נניח שנותנים לך את האפשרות לשנות את כל השיעורים האלה בבת-אחת (לשם פשטות, אני לא רוצה להרשות שינויים פנימיים). אתה יכול להכפיל את כל שעורי המס באותו קבוע (1 כדי להשאיר את המערכת ללא שינוי, 0 כדי לבטל את המס לחלוטין, 0.35 בערך כדי להביא את שעור מס ההכנסה המקסימלי לעשרים אחוזים). השאלה היא באיזה קבוע היית בוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו בין 0.1571951735481382742112 ל 0.1571951735481382742113 לא בטוח. צריך לעיין בנתונים. אולי זה בכלל 0.1571951735481382742005 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי. יותר פשוט ואפקטיבי להגיד ''קישטה מפה''. לא שזה יעזור לך. אבל זה הרבה יותר משחרר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה נעלב כל כך? כולה שאל אותך באיזה אחוז היית רוצה לצמצם את המיסים של כולם, בגלובלי. אתה רוצה שהמיסים ירדו ב-50 אחוז? ב-35 אחוז? 75 אחוז? 22.5? 91? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנת - השאלה שלי רצינית לחלוטין. אתה ויעקב מלאים טענות על המצב הקיים, ואני רוצה להבין מה אתם מציעים. בהתחלה הבנתי מיעקב שהוא מתנגד לגזל מסים לחלוטין - ואז התברר שיש מסים טובים. גם אתה היית נגד כל מערכת המס בהתחלה (לפחות בעיני), ועכשיו אני לומד שאתה מציע שעור מס קבוע (וגדול מאפס). כדי להבין לאן הולכים בלי להסחף ליצירת יש מאין, אני מנסה לכמת את הכל במספר אחד: פי כמה צריך להקטין את הכנסות הממשלה? (התשובה שלי, אגב, היא: 1 לשנה הבאה, 0.99 לשנה שאחריה, ואז נראה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתדל לענות אני ואני מקווה שגם הד"ר יענה. 1) התנגדותינו היא לאן הולך הכסף לא לעצם לקיחתו. לקיחת כסף מאנשים כדי לתתו לאחרים הינו בעייתי ביותר. למעט מקרים אחדים (בעיקר, עזרה מינימלית לנזקקים) זהו מה שקראתי גזל. 2) כמות הכסף הנדרש נובע מדברים אלו. יש צורך בצבא, משטרה, שוברי בריאות, חינוך, מנגנון שלטוני. הערכה גסה שלי היא שתקציב המדינה צריך לרדת לחצי מרמתו היום. ולאחר סיום תשלום חובות העבר לרדת עוד יותר לבערך שליש או אפילו רבע. 3) השיטה הקיימת היום של מיסים מכל הבא ליד בעשרות סוגים ותתי סוגים היא בלתי נסבלת וחרפה בפני עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) א. תשלום משכורת לגננים ועובדי נקיון - זה גזל, או שכוונתך ב"לתת לאחרים" היא לקצבאות בלבד? ב. מה דעתך על קצבאות נכות? 2) אפשר להבין מזה שענית "0.5" לשאלה שלי? 3) אני מסכים (אבל מסיבות אחרות משלך, מן הסתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אלו צריכים להיות ממומנים ממיסים מקומיים. תושבי המקום כולם נהנים מנקיון וטיפוח המקום (אם מדובר על רמה סבירה) וממילא אין כאן כל בעייה. תשלום משכורת למרצים באוניברסיטה היא הרבה יותר בעייתית. 2) אם נקח בחשבון את הסתייגות 3, ונזכור שאנו כפופים לגמרי ל 1. 3) למה מסיבות אחרות? אני חושב שמדובר על אותן סיבות. פשטות, שקיפות, חופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מה פתאום כולם נהנים? יש אנשים שמאד אוהבים פרחים, ויש אנשים שלא כל-כך אוהבים פרחים. מי שחשובים לו הפרחים, יתכבד וישתול בעצמו - או יתארגן עם שותפיו לתחביב והם ישתלו, על חשבונם, ובלי לשדוד את אלה שרוצים לקנות בכספם מלפפון ירוק. יש אנשים שמפריעות להם ערימות זבל ליד הבית. הם יכולים לפנות אותו בעצמם, או לשלם לקבלן שיפנה. אלו שלא איכפת להם כל-כך מעדיפים לקנות בכספם צלחות לווין ולא להשקיע בנקיון. למה המדינה, או הרשות המקומית, יכולה לגזול מסים לצרכים שלא כולם מסכימים עליהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה ברמב''ם פרקים ה, ו הלכות שכנים בספר קנין. אמנם יש מחלוקת, והדעה שאתה מציג היא לא לגיטימית, אולם נראה שרוב הדעות וההלכה הסופית הולכות כשיטתי שבענייני ציבור הולכים אחר הרוב. כלומר דבר אשר יש לו זיקה ישירה לכלל הציבור (פרחים בשטחים ציבוריים) נקבעים על פי רוב הציבור משלם המיסים. השאלה איננה האם אתה נהנה בפועל, אלא האם האדם הסביר נהנה, והאם ההנאה היא ברמה שווה לכל נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האדם הסביר"? עם זה אי-אפשר ללכת למכולת. בר-ביצוע רוצה מגנון רציונלי לקבלת החלטות. איך נדע מתי מותר לגזול אנשים לטובת אחרים (פרחים), ומתי אסור (משרד בריאות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי: יש דברים שכלם נהנים מהם, ויש דברים שהם סקטוריאליים במובהק. תביא דוגמאות של דברים שאינך יודע אם הם סקטוריאליים או כלליים ונמצא כלל כללי. האם אתה שולל את העובדה שאנשים נהנים מפרחים או שזה לצורך הדיון בלבד? האם אתה טוען שמתן שירותי ניתוח לב פתוח זה דבר שכולם נהנים ממנו באותה מידה? אולי אתה טוען שלא ניתן לדעת מי עבר את הניתוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפירוש, כולם נהנים משירות ניתוח לב פתוח (משום שכולם נזקקים למערכת הבריאות במידה זו או אחרת). אבל אני מוכן לקבל את התגובה הקודמת שלך (בשינויים שלי): "בענייני ציבור הולכים אחר הרוב". "דבר אשר יש לו זיקה ישירה לכלל הציבור נקבע על פי רוב הציבור". "השאלה איננה האם אתה נהנה בפועל, אלא האם האדם הסביר נהנה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים סבירים נהנים הרבה יותר מהאפשרות לניתוח לב פתוח (משום שלא ניתן לדעת מראש מתי יתעורר הצורך) מאשר הם נהנים מהפרחים הודאיים שמומנו מכספם ונשתלו ליד ביתם עפ"י החלטת הרוב (ואולי בניגוד לרצונם של האלרגים מביניהם). <understatement>מערכת בריאות היא עניין ציבורי, לפחות כמו שתילת פרחים ברחוב.<understatement/> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי היקר. לא אמרתי האפשרות לקבלת ניתוח לב פתוח אלא ניתוח לב פתוח. האפשרות לקבלת ניתוח לב פתוח ניתן על ידי ביטוח. כמובן ששניהם אינם ציבוריים כי הם אינם דורשים כל שיתוף משאבים, ולא מדובר על טיפוח נכס משותף כמו הפרחים. אדם שיש לו כסף רק לניתוח או לפרחים יבחר לגור במקום בו מותנה שאין לגדל פרחים או שיצביע נגד פרחים או שימכור את ביתו ויגור באוהל. אדם לא יכול להיות בעלים של בית, להנות משיבוח נכסים הנובע מכך ולא לשלם. לעומת זאת, כל בן אדם שרוצה ביטוח שיקנה ומי שלא רוצה שלא יקנה. בתי חולים יהיו למעוניינים גם בלי שנכריח אנשים לקנות ביטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב יהודה שביב, דוקטורנט במחלקה לתלמוד בבר-אילן, ירצה ביום ב' 24.5 ב- 14:00 על "כפייה על הצדקה" (בנין 604, חדר 12). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי מתי ההרצאה כדי שמישהו אחר ילך ויתן תקציר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להיות שהדעה שעוזי מציג היא לגיטימית ולא כפי שנכתב בטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להבדיל בין "איך הדברים צריכים להיות" לשיטתי ובין הדרך להגיע למצב הזה. אין לי דעה נחרצת בעניין ה"איך להגיע" ואני חושש שאינני מצוייד בכל הנתונים הנחוצים. בנוגע ל"מה צריך להיות" יש לי דעה ברורה יותר. ראשית, המטרה איננה הקטנת הכנסות הממשלה1. המטרה היא הקטנת ההוצאה של האזרחים על הממשלה וכן גם הסרת כל אותם חסמים שמציבה הממשלה על הפעילות הכלכלית. יש לזכור שבישראל, מרבית המיסים לא נועדו במקור למען הגדלת ההכנסות של הממשלה אלא למטרות של מניעת דבר זה או אחר מהאזרחים, הענקת זכויות יתר (באמצעות פטור ומונופול) או השגת מטרות אחרות במובנים של הכוונת הפעילות הכלכלית (ובכלל). הדוגמה הקלאסית היא המיסוי על המכוניות. כפי שמראה עזרה זהר בספרו "בצבת המשטר" המטרה של המיסוי המטורף על מכוניות הייתה, במפורש ובמוצהר, מניעת האפשרות לקניית רכב על ידי האזרחים ולא מימון תשתית הכבישים (או משהו אחר). מרגע שהכסף הגיע, נמצא לו כמובן שימוש (ופרקינסון אמר את זה הרבה יותר יפה ממני). אז, באופן כללי, ביטול כל המכסים2. ביטול כל תשלומי החובה (ה"ביטוחים" למיניהם). אם מס הכנסה, אז אין מע"מ (אם מע"מ, אין מס הכנסה). אם מס הכנסה, שתי מדרגות או מדרגה אחת. לא יותר מעשרים אחוז. 1 להערכתי, למרות קיצוצי המיסים הנרחבים שאני מציע, סביר בהחלט שהכנסות הממשלה ישארו דומות או אף גבוהות יותר כתוצאה מיותר מס אמת והגידול העצום הצפוי בפעילות הכלכלית. זה לא אומר שלא צריך לקצץ. צריך. בכסף הנותר יש לשלם את החובות שלנו. ואם נשאר עודף, לקצץ עוד קצת מיסים. 2 מאחר ואני בעד פיקוח על נשק, אני חושב שיש צורך לבדוק את הסחורות הנכנסות ולכן יש מקום להטלת אגרה שתשמש לכיסוי הוצאות הבדיקה. ביחס מסויים לכמות הסחורה או גודלה או היקף הרקטום של פקיד השומה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |