|
||||
|
||||
"ברור הרי שככל שמערכת החינוך תהה מופרטת יותר כך הביקורת החיצונית על בתי הספר (מבחנים חיצוניים ברמה אחידה) תהה חשובה יותר." הנקודה בשיטת השוברים איננה "הפרטה" אלא הענקת יותר אוטונומיה לבתי הספר. המימון הוא עדיין ממלכתי. לי זה בכלל לא ברור שהביקורת החיצונית-ממלכתית על בתי הספר תהיה חשובה יותר במקרה זה. "לרוב ההורים אין יכולת להעריך את איכות תוכנית הלימודים של בית הספר (ותהה זו מתמטיקה, אנגלית או תנ"ך), וסביר שהתלמידים יהיו מאושרים יותר ושמחים יותר ככל שתוכנית הלימודים תהיה ירודה יותר (ולכן לבית הספר יצא שם טוב יותר?)." למה זה כל כך סביר שהתלמידים יהיו מאושרים ושמחים יותר? האם ילדים אינם אוהבים ללמוד? האם הלימודים הם ברמה טובה רק כאשר התלמידים סובלים? זו גישה מעוותת. אני לא חושב שיש בידי מישהו את התשובה האולטימטיבית לשאלה "איך הכי טוב ללמד". מה שבטוח הוא שישנן הרבה מאוד גישות טובות לעניין. אני בעד מתן האפשרות להורים, מורים ומנהלים לעצב את בתי הספר על פי גישתם ולתת לזמן ולנסיון לברור את השיטות הטובות יותר. ניהול המערכת באופן ריכוזי, כפי שהיא מנוהלת היום, הוא מזיק ומסוכן. הנזקים הנגרמים כתוצאה מכל מיני ניסויים דוגמת "השפה כמכלול" או ה"זנבגופים" הם חמורים ביותר וחומרתם נובעת רובה ככולה מן העובדה שכמעט כל תלמידי ישראל נאלצו להיות שפני הניסוי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |