|
||||
|
||||
אני מעדיף הגדרות ברורות יותר מתי מותר להתערב ולפי אילו כללים תערך ההתערבות ובראש ובראשונה חוקה המגדירה מינימום הכרחי של התערבות וכן את מגבלותיו (בעיקר בדמות בקרות כאלו ואחרות שיאטו במידת האפשר התגברות "זוחלת" של ההתערבות). העקרון החשוב ביותר בחוקה הוא היותה מושתתת על עקרונות ברורים של הזכות לחיים ולחירות, ומניעת הכפפתם ל"דעת קהל" כזו או אחרת. מקור היכולת לשנות אינו יכול להיות תלוי בדעתם של אנשים אלא בניסוח החוקתי של עקרונות היסוד. אחרת, אתה עולה על אותו מדרון חלקלק שעליו גולש להנאתו מר עמית. אחרי הכל, אם אתה חושב א' ומר עמית חושב ב', אם ההתערבות מותרת כעקרון, מה מפריד ביניכם? מידת ההתערבות שאתם סבורים שיש בה תועלת? |
|
||||
|
||||
איני חושב שיש בינינו מחלוקת. זה מה שניסיתי לנסח. |
|
||||
|
||||
חשבתי שגם אתה תומך בהתערבות (תגובה 213573). אתה מייחס יותר מדי כוחות לחוקה. בתי-משפט ששפטו על סמך החוקה האמריקאית הצדיקו את העבדות, הצדיקו את ה"נפרד אך שווה" ואת שחרור העבדים - הכל בשם אותה חוקה. אותו דבר ביחסי דת ומדינה, ביחסים פדרליים וכולי. |
|
||||
|
||||
תגובה 213573 הוא תגובה להפרה קיימת המועלית בפני בית המשפט על ידי אחד הצדדים הנצים. זו אינה התערבות. הדוגמה שאתה נותן – החוקה האמריקנית – מחזקת את טענתי, משום שזו לא אסרה את העבדות. ביטול העבדות היה כרוך בתיקון לחוקה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |