|
||||
|
||||
נדמה לי שהיה זה הופשטטר שסיפר פעם שאחד מחוויות הלא-ילדות שלו היתה פגישה עם מרטין גרדנר, ועוד כמה אנשים ששמם זרח מפרחוני כרגע, וכולם קראו בקול (מהזכרון, כמובן) את הספרות של פאי -- מאה מהן, אם זכרוני אינו מטעני. התברר גם כי כל הנוכחים באותו מפגש ביזארי זכרו בעל-פה את טווח הערכים בכרכים השונים של האנציקלופדיה בריטניקה. |
|
||||
|
||||
וגם ''פקטה - קאוצ'וק'', נדמה לי. |
|
||||
|
||||
אה, התכוונת לטווחי ערכים בבריטניקה. סליחה על ההצתה האיטית. א-אלול, אם אני זוכר נכון, ו... זהו. (אבל את רשימת הכרכים של אנציקלופדיה ''מעיין'' אני זוכר על-פה). |
|
||||
|
||||
"מכלל". סבא שלי נתן לי לקרוא כשהייתי מאוד קטן. היו שם כמה דברים שבילבלו אותי: למה דברים שזכרתי ואהבתי כל פעם נעלמו (התשובה שהתבררה אחר כך: כי יש ארבעה כרכים). ומה שבאמת קשה: אחרי שכבר הבנתי את הקטע שאת השמות כותבים הפוך - "צ'רצ'יל, ווינסטון" - פשוט לא הצלחתי להבין למה שמות עם שלושה חלקים כותבים בסדר המוזר "הרצל, בנימין זאב" ולא, כפי שיותר עקבי, "הרצל, זאב, בנימין". אבל הקריירה שלי כעורך טריוויה התחילה שם; תודה לסבא. |
|
||||
|
||||
(מהסוגריים). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |