|
אני לגמרי לא מסכים עם הפסקה הראשונה. בו נתחיל *שוב* מהתחלה. האם אתה הורג את מנהיג החמאס בשכם משום מעשיו בעבר, או בגלל מעשיו העתידיים? אם התשובה היא הראשונה, אז כל הדיון על הצלת חיים לא רלוונטי, וצריך להביא אותו למשפט, ולשפוט אותו, משום שבמדינה דמוקרטית, אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. אפילו עם הוא ערבי. אפילו עם הוא לא אזרח. אם התשובה היא השניה, אז מה זה משנה במה הוא מעורב, אתה חייב להוכיח שהדרך שלך תציל חיים בוודאות מספקת, לפני שאתה עושה מעשים בלתי הפיכים בעליל. בכל מקרה, חובת ההוכחה היא על מחייב הפעולה.
זאת לא דמגוגיה, משום שניסיתי להבהיר לך את הכשל הלוגי שנפלת אליו, הנסיון שלך להעביר את חובת ההוכחה אלי הוא פטתי. חובת ההוכחה הייתה ונשארה שלך. אי אפשר להציע דרך פעולה כל כך בלתי הפיכה, ולומר למבקריה תוכיחו לי שהיא לא תעזור. אתה מציע את דרך הפעולה, תוכיח אתה שהיא *כן* תעזור. חובת ההוכחה הייתה ונשארה שלך, כל הנסיונות שלך לטעון שדמגוגי מצידי לטעון ככה לא ישנו את זה, טענת טענה, תוכיח אותה.
א) אפקטיבי לא שווה לקל. ב) 1) ז"א אתה, כמשלת ישראל, כל כך לא סומך על עצמך שאתה לא לוקח סיכונים ומונע מעצמך את האפשרות לשנות את דעתך בעתיד? זה מגוחך. 2) זה "פיתרון קסם" שעובד כבר מאה שנה, תסלח לי שאני מעדיף פתרונות שנוסו בהצלחה על פני פתרונות שנוסו ללא הצלחה. *שוב* הבעיה שלנו היא לא עם אדם ספציפי, לכל אחד שחיסלנו קם יורש, ניטרול של אחד מעלה אחר במקומו. לדוגמא, נסיון חיסול כושל שיחרר את השיח יאסין שחיסולו התחיל את הדיון הזה.
|
|