|
קראתי לאחרונה. אחרית הדבר הפילושמית 1 של מרק טווין לא הייתה מביישת אף את מר א"פ:)
שני ציטוטים מדגימים: "העיר (ירושלים) משופעת בחלכאות, בדלות, בסחי ובבלואי סחבות - אותם סימנים המעידים על השלטון המוסלמי, עדות נאמנה יותר מדגל חצי הסהר עצמו. מצורעים, נכים, סומים ומטורפים מסתערים עליך מכל עבר ומסתבר שאינם יודעים אלא מילה אחת בשפה אחת - "בקשיש" נצחי."
וכך כתב על תושבי עין דור הערביים שמיאנו לתת לחבורתו הצמאה לרוות מהמעיין, ובכך לטמאו בשפתותיהם הכופרות: "לא אכפת להם הסחי שבו הם חיים, לא אכפת להם בלויי הסחבות, לא אכפת להם הכינים, לא אכפת להם הבערות והברבריות, לא אכפת להם לרעוב קצת, אולם כמה חשוב להם להיות טהורים וקדושים לפני בוראם..."
1 פילושמי בהסתייגות. שכן כשם שאהב והעריך יהודים כך שטם כמדומה את הערביים והאיסלאם.2
2 התנועה הציונית השתמשה בספרו כמקור חשוב להפרכת ההאשמה כי היא תנועה קולניאליסטית. שהרי הארץ המכוערת בעולם איננה נדל"ן מפתה, ותיאוריו של טווין רק המחישו את גודל המהפך החיובי שחוללו היהודים עם בואם לארץ.
|
|