בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 09/04/04 9:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא קראתי את הספר, אבל אולי זה בגלל שהעבדים היו חלק מהתרבות שמארק טווין גדל וחי בה, ואילו הילידים השתייכו לתרבות "פרימיטיבית" שהוא בז לה? דהיינו, שופט אדם לא על פי צבע עורו, אלא על פי התנהגותו. או שהוא כתב בספר דברים גזעניים (~שמייחסים תכונות למוצא) בעליל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שעברו כבר כמה שנים מאז קראתי את הספר, כך שאינני יכול לענות לך, אבל באופן כללי אני מסכים עם האינטרפרטציה שלך לגבי השוני. כנראה שמרק טויין פשוט צירף את השחורים ל''אנחנו'' שלו, בעוד הערבים בישראל היו ''הם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שכאן יש הסכמה שהספרים האלה נאורים מבחינת יחסם לשחורים. יצא לי בהחלט להיתקל בכמה וכמה אנשים כאן, הדורשים להוציא את "הקלברי פין" ו"תום סויר" מתכניות הלימוד של בתי הספר בשל טענות של גזענות (לשיטתם, ג'ים מוצג כאיש מגושם וקהה מוחין, והספרים, באיצטלה של שוויון, מנציחים דיעות קדומות על האוכלוסיה האפריקנית אמריקנית). נתקלתי גם באנשים הדורשים להוציא ספרות ויקטוריאנית (ושל תקופת ה-regency) מתכניות הלימודים, בטענה שהם מנציחים מודלים של דיכוי נשים. לדעתי, הגישות האלה מעידות על פוליטיקה חסרת תבונה, חסרת הבנה היסטורית, וחסרת רגישות לאמנות בהקשה לתקופה שבה היא נוצרה. מי שלא מבין שמארק טווין האמין בשחרור העבדים, ושג'יין אוסטין ביקרה חריפות את הקומודיזציה והניצול של נשים בתקופתה, ומנסה למדוד את יצירתם בכלים של תחילת האלף השלישי, לא מבין כלום בספרות. אבל אני מאמינה שבהקשר הזה אני מתפרצת כאן לדלת פתוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שיש מזה שפי.ג'. וודהאוס לא הפך לאיקון תרבותי כמו טוויין, אחרת היו שורפים גם את הספרים שלו. בספר "תודה ג'יבס", יש להקת מינסטראל של ניגרים, ברטי ביש הגדא צובע את פניו בשחור כדי להתחפש לניגר ולברוח מחתונה כפויה, מליונר בריטי צובע גם כן את פניו בשחור כדי להופיע כניגר ביום הולדת של ילד מפונק. הספר, אגב, מתרחש בשנות השלושים של המאה ה20, ולא במאה ה19, ימו של "סמן השניות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לאחרונה. אחרית הדבר הפילושמית 1 של מרק טווין לא הייתה מביישת אף את מר א"פ:) שני ציטוטים מדגימים: "העיר (ירושלים) משופעת בחלכאות, בדלות, בסחי ובבלואי סחבות - אותם סימנים המעידים על השלטון המוסלמי, עדות נאמנה יותר מדגל חצי הסהר עצמו. מצורעים, נכים, סומים ומטורפים מסתערים עליך מכל עבר ומסתבר שאינם יודעים אלא מילה אחת בשפה אחת - "בקשיש" נצחי." וכך כתב על תושבי עין דור הערביים שמיאנו לתת לחבורתו הצמאה לרוות מהמעיין, ובכך לטמאו בשפתותיהם הכופרות: "לא אכפת להם הסחי שבו הם חיים, לא אכפת להם בלויי הסחבות, לא אכפת להם הכינים, לא אכפת להם הבערות והברבריות, לא אכפת להם לרעוב קצת, אולם כמה חשוב להם להיות טהורים וקדושים לפני בוראם..." 1 פילושמי בהסתייגות. שכן כשם שאהב והעריך יהודים כך שטם כמדומה את הערביים והאיסלאם.2 2 התנועה הציונית השתמשה בספרו כמקור חשוב להפרכת ההאשמה כי היא תנועה קולניאליסטית. שהרי הארץ המכוערת בעולם איננה נדל"ן מפתה, ותיאוריו של טווין רק המחישו את גודל המהפך החיובי שחוללו היהודים עם בואם לארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |