|
||||
|
||||
1) חברות בין אנשים ולו יהא מטרתו אך ורק להרבות אהבה ואחוה בעולם היא חיובית. אין צורך (ואף ניתן לאמר שזה מזיק לחברות) להשתמש לצורך כך באותו יצר חזק. 2) אותו יצר חזק שמור על פי הטעם שניתן ע"י הרמב"ם וספר החינוך (ומן הסתם יש טעמים נוספים) לבניית התא המשפחתי. שימוש בו ללא תועלת אלא סתם להנאה - הינו מגונה. 3) ב תגובה 207156 דובר על סך המעשים של אדם בחייו. איננו מצפים שבהספד על בן גוריון, הרב שך או אורלוזורוב ידונו באיזה מטעמים הוא אכל, באיזה דיסקוטקים הוא רקד או איזה בגדים הוא לבש. אלו דברים של הבל הגם שייתכן שהם כשרים. אם נוריד מהאדם את דברי ההבל הללו נראה מה נשאר. אם האדם היה רשע רגיל (נגיד למשל - קצת העליב, קצת רימה, לא עזר לאיש) לא נשאר כלום והוא נהיה אפר תחת כפות רגלי הצדיקים אשר עסקו בבניין העולם. אם הוא היה צדיק, נשארים הרבה זכויות אשר עשה ופעל. ואם חלילה היה רשע מיוחד הרי שנשארים מעשיו הרעים לדראון עולם. על כן אבקשך לנסח מחדש את שאלתך. כמו כן, נא ראה תגובה 205153 בו ניסיתי לסדר את דברי בצורה יותר ברורה בעקבות הערות לתגובות שציטטת. |
|
||||
|
||||
אקיצר: האם ניהול מהלך חיים של פעולה לשם ההנאה (בילוי בדיסקוטקים, טיול [למשל] עם חבריך, שריפת חתולים, משכב זכר וכיו"ב) הינו בעל ערך מוסרי: א. חיובי ב. שלילי ג. אפסי ? |
|
||||
|
||||
אם הדבר אסור הרי שזה שלילי. אם זה מותר - תלוי במטרה. אם המטרה חיובית זה חיובי אם המטרה שלילית זה שלילי ואם המטרה סתם אז זה סתם. עכשיו אם יש הנאה שהשימוש בו אמור למלא מטרה חיובית ואתה מתעקש להשתמש בו סתם - על פי טעמי המצוות שצטטנו זה דבר שלילי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |