|
||||
|
||||
רמז ל"ורשה רבתי", שלמעשה קשור מאד גם ל"כשוך המכות" (אבל אולי לא כ"כ יסייע במקרה האחרון): איזו מין קללה היא כרכשתא? עובד היה סבו של דוד המלך. |
|
||||
|
||||
קללה כזאת שמתחרזת ב"אי המעיל אשר לבשת?". |
|
||||
|
||||
ומטריה תכלכלת? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כבר בתחילת השיר מבהירים לנו כי איילת מתגוררת בפרבר נידח ולא, חלילה, בסיטי של העיר היחידה בעולם שיש בה יותר פולנים מאשר בשיקאגו (מי אמר גודווין ולא קיבל?). |
|
||||
|
||||
אבל גם היו לו ברווזים? |
|
||||
|
||||
הרעיון נאה, ומתקשר גם לתגובה 207502, אבל אני התכוונתי לפרט מסוים בביוגרפיה של עובד התנ"כי (לתשומת לב המתיאשים בנקל: התנ"ך מספר לנו די מעט על הברנש). |
|
||||
|
||||
מדובר במכות-מכות: על ההתחלה ניתז הדם בכמויות מסחריות, וכל העסק נגמר במוות. בין לבין, נצפו לא מעט אפקטים מרשימים אחרים. (וכמובן ש"כשוך המכות" מתייחס למה שבא אחרי). |
|
||||
|
||||
כשמסבירים לאט אני מבינה מהר: קריעת ים סוף (מפרץ אילת). |
|
||||
|
||||
טלי לך עוד כוכבית מהצנצנת. אנחנו אכן מדברים על אותן מכות, אבל אני כיוונתי לא*יי*לת כהלכתה, עם קשר ישיר לתגובה 207456. זהו כנראה החלק היחידי בחידתי שאולי חורג ממה שאני מעריך כ"ידע איילי ממוצע", אבל יש לי הרגשה שאת דוקא נמנית על אלה ש"נתקלו" באיילת האמורה. ורמז-עוד-יותר-אחרון הקשור לעובד: הכוונה היא ל"האיילת איילת" |
|
||||
|
||||
נו, ישי! (טפיחה על המצח). לגבי המכות, בקושי יש לי ידע איילי ממוצע, ואתה מצפה ליותר מזה. הגזמת. |
|
||||
|
||||
אני דוקא חשבתי יותר בכיוון של בועזסון, אבל נו, שיהיה... :) |
|
||||
|
||||
איחרתי (אבל יש לי פתק ממתווך דירות) - אפשר פתרון מסכם? |
|
||||
|
||||
מתי חנוכת הבית החדש? תהיה במבה? לפני שמסכמים יש לנו עוד איזה עניין קטן שנשאר פתוח (האם אתה מוצא קשר בין "כשוך מכות מצרים" לשם "איילת"?). |
|
||||
|
||||
האם *אני* מוצא קשר? מה זה, עונש למאחרים? אין לי מושג, אבל אני אחשוב על זה :-) (לא נעשה עניין מחנוכת הבית - בסך הכל שכירות. אבל אולי תהיה במבה.) |
|
||||
|
||||
השם שקשור לפרטים ברשימה הוא כמובן "איילת", כפי שגילתה ברקת וגרפה את הקופה. משום מה, סברתי שמרגע שמישהו (או במקרה שלפנינו, מישהי) יעלה על כך שהמכנה המשותף הוא "איילת", יפרץ הסכר ויתר הקישורים יתגלו בצ'יק. ההתחלה אכן היתה מבטיחה (תגובתו של ירדן), אבל כאן העסק פתאום נתקע. האם הסיבה לכך היא סתם רפיון של סוף החודש, או שמא האסוציאציות היו מופרכות מכדי יכולת ההתמודדות של האיילים? אודה למי שיאיר את עיני. שוקולד: איילת "השחר" (הקרדיט לברקת). עיטוש: איילת זורר (שוב ברקת, והפעם גם מגיע לה צל"ש). ורשה רבתי: "בורשה, בפרבר נידח..." גרה הילדה איילת עם שמשיה כחלחלת (קדיה מולודובסקי / "פתחו את השער"). easy עמד ראשון על הקשר למולודובסקי, אבל משום מה לא טרח להמשיך הלאה. את העבודה סיים ראובן, ואילו השכ"ג, כנראה כלקח מפרשת טננבוים, לא לוקח שבויים. אנונימיות: האיילת האלמונית (ברקת). בלורות: "...הן חולמות כי הפילות הגדולות שיחקו אתן בג'ולים וגולות ובכל בכל זכו האיילות" (לאה גולדברג / "מה עושות האיילות"). ירדן ניר-בוכבינדר זוכה בבלורה. הבלורה בה הוא זוכה הוחרמה מאחד ירדן ניר שכתב את תגובה 78999, אבל הצרוף "ורשה" ו"איילת" לא טילטל אצלו בדל ענבל. כשוך המכות: "איילת" הוא האפילוג ל"שירי מכות מצרים" של אלתרמן (איפה החשמנית הזאת כשצריכים אותה?). אלתרמן תירגם גם את "גלגולו של מעיל" מאת מולודובסקי, כולל הכרכשתא 1 (שירי הספר "פתחו את השער" תורגמו ע"י אלתרמן, גולדברג וברגשטיין; איני יודע מי משלושתם תירגם את "הילדה איילת"). עובד: אבי ישי וסבו של דוד המלך היה גם בנם של רות המואביה ובעז (רות ד'), ולכן בועזסון. 1 בהמשך לדיון שנפתח בתגובה 79002, אני באופן אישי חושד כי אלתרמן נטל לעצמו את החרות השמורה למשוררים גדולים שכמותו, ועיוות לצרכיו את המילה "כרכושת" (חולדה). הרצף תיש-סייח-חולדה נראה לי יותר טבעי מאשר תיש-סייח-חלחולת, בייחוד כשמדובר בשיר לילדים. דוגמאות לקללות "חזקות" בשירי ילדים של אלתרמן: טפש ("גד גיבור ציד"), סמרטוט ("נס גדול היה פה"), ושרץ ("גלגולו של מעיל"). מצד שני, יתכן שהתכוון למעיים ממולאים, כשם ש"צנון" ו"כרוב כבוש" משמשים לצרכי גנאי (ולהבדיל, "נקניק", למרות שמבחינה קולינרית הוא דוקא קרוב מאד למעיים ממולאים). האם מישהו מניצולי תגובה זו מכיר את המקור היידי? |
|
||||
|
||||
מה הגזמתי? ספרון יסוד בשירה העברית המתחדשת (וכמדומני אף נכלל פעם בחומר לבגרות בספרות)! אם לא את אז מי? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |