בתשובה לזאביק, 17/03/04 23:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיצד ניתן להתמודד עם ההגיון הצרוף של כרוניקה-צפויה-מראש? הרי כבר חז"לינו (ולא ניטפל יתר על המידה לריבוי הכפול, אך סלח לי אם מעתה אכנה אותם חז"ל) קבעו מראש שעשיו שונא ליעקב ואין מה לעשות. את מנטרת ההיסטוריה לקרימוזה שלך עם הדמגוגיה הדוגמטית שמאחוריה שמעתי כבר כל כך הרבה פעמים שהתחלתי להרגיש שאני בסדנה של אושו. זה לא נרטיב ולא בטיח, אלו חיים שסגורים באקסיומה אווילית. אבל למה להתבלבל עם עובדות. ברור לך שהקמת המדינה כאן בתוך רוב ערבי הרי לא גרמה לא למלחמות, לא להגברת האנטישמיות, לא לגיבוש לאומנות ערבית המכוונת עד היום נגדנו. הערבים הרי שונאים אותנו מעצם הווייתנו ואם היינו היום בבירוביג'אן או באוגנדה הרי שהם היו מרחיקים עד לשם כדי להתפוצץ לנו בקניונים. כמה חבל שאין קשר בין המציאות הפוליטית להזיות המרכיבות את הנרטיב "היהודי" שלך. "אין ספק שתהיה פעם באה". "הדרך היחידה היא...". כמה נחמד שהכל צפוי וידוע, כי אז לא צריך לחשוב ולהבין. אז סליחה שאני לא מוכן להילחם ולמות בשביל מדינה יהודית, אלא בשביל חיים של יהודים. המדינה אינה קדושה. וזה נכון בפרט שהמדינה לא רק שלא שירתה את מטרתה "להגן" אלא גם גרמה למותם של אלפים מבניה רק כדי שתתקיים. המדינה ומדיניותה תרמו לאחוזים נכבדים מגל האנטישמיות הגואה כעת באירופה ובכל העולם. אבל מה זה חשוב כשאין ספק, כשיש דרך אחת ויחידה שהותוותה מראש, וכשחז"ל כבר קבעו שעשיו שונא ליעקב. ברור לי כעת כי לא אוסלו היה הטעות, אלא הפקפוק בדברי חכמינו היה הטעות. אני מרים ידיים, ויפה שעה אחת קודם. ביי, זאביק מחמדי. אולי ניפגש באיזה קרוואן בשטחים מעל שוקת שבורה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאנשים כמוך כבר למדו לשוק, או ל]חות לדבר בקצת פחות ביטחון עצמי. "אז סליחה שאני לא מוכן להילחם ולמות בשביל מדינה יהודית, אלא בשביל חיים של יהודים." איפה בדיוק נמצא צבא ההגנה ליהודים שאתה מתגייס אליו? ספר לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעויות כתיב: צ"ל חשבתי שאנשים כמוך כבר למדו לשתוק, או לפחות לדבר בקצת פחות ביטחון עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מי שלא לומד לשתוק ויש מי שלא נגמר לו הביטחון העצמי. אני, איך לומר, לא ממש מאושר מזה שקבוצת ה"אנשים כמוני" כוללת - לפחות במקרה בו אלו הם הקריטריונים - גם אותך. ולעניין: האמירה שלי אינה מניחה ואינה מחייבת קיומו של צבא. האמירה שלי כן מניחה ומחייבת קיום המדינה *מראש* באיזור בו הסיכון הינו נמוך. אבל היות וכיום אני חי כאן, וכאן נמצאים רוב בני עמי, אין לי הרבה ברירה אלא להגן על עצמי ועליהם מכל איום שהוא בדרכים הטובות ביותר ("לוותר להם" או "להיכנס בהם" זה היינו הך מבחינתי, כל עוד זה מגן עלי בצורה האופטימלית). אבל זה לא מונע ממני להבין כמה דבילי היה כל העסק הזה מלכתחילה. מקימי המדינה *בחרו* בכוונה להיות "מדינה קטנה מוקפת אויבים". הרי אי-אפשר לומר שלא ידעו מראש שזה יהיה המצב. זהו מהלך התאבדותי-למחצה, ולטעון אחרי טעות יסודית שכזו שתהליך אוסלו דווקא היה הנסיון העקוב מדם שעלינו ללמוד ממנו נשמע לי פאתטי. אם תלך לגור בשכונת הרכבת בלוד ותצעק אחר-כך שגנבו לך את האוטו ואנסו את הבת שלך, מצד אחד אתה צודק ומצד שני אתה טיפש ("גם בתל-אביב פורצים ואונסים" אינו תירוץ טוב מספיק לכור במקום מועד לפורענות; כנ"ל גם "המשטרה נוקטת יד קלה לאחרונה ורק בגלל זה יש פשיעה"). כי הכתובת היתה על הקיר. אני לא מתנצל על כך שאני נמצא פה, אבל נדמה לי שהדברים היו יכולים להיות טיפה יותר טובים מבחינת העם היהודי אילו לא היה עוצם עיניים ולוקח את הכדור הורוד של ההזיה הלאומית-משיחית לפני חמישים ומשהו שנים. הדבר העיקרי שקרה כתוצאה מכך זה שמחצית מיהודי העולם הנותרים רוכזו במקום אחד מסוכן מאין כמוהו לקיומם. להודות בזה זו אינה בושה. איך אומרים - חכם לא נכנס למצב שפיקח יודע איך לצאת ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינסינאטוס: את הגלולה הוורודה של המשיחיות לקחנו לפני הרבה יותר מ-55 שנה. רגע הבליעה הסופי היה לפני 100 שנה בדיוק, כאשר הוחלט בקונגרס הציוני שלא ללכת על תוכנית אוגנדה. באשר לרעיון הזה, ש"אם נהיה מפוזרים בעולם אז נשרוד, גם אם פה ושם יהרגו בנו" - הרעיון הזה אכן עבד יפה עד לעידן המדינה המודרנית. אבל קמה מדינה בשם גרמניה, כבשה את מרבית המקומות בהם היינו פזורים - וקיבצה אותנו חזרה, לאושוויץ ועוד כמה מחנות. וגם לרוסיה הצארית ובריה"מ תחת סטאלין היו כנראה תוכניות להשמדת היהודים שלהן, שלא יצאו אל הפועל מסיבות אלה ואחרות. יש סכנה בריכוז היהודים אבל מצד שני, בהרבה מובנים גם קל יותר להגן על שטח מצומצם. מדינת ישראל עם מגן של טילי 'חץ' ודומיהם, ומערכת מקלטי אב"כ טובה יכולה גם לתת לתושביה הגנה סבירה מאוד מפני מתקפה וגם לאיים על כל העולם, או על כל חלק ממנו שבא לה לאיים עליו, בהשמדה. זו עמדת כוח וסחיטה שאין שניה לה. יצא לי להיות היהודי היחיד, כמעט, שהגשים את תוכנית אוגנדה. במשך שנתיים התגוררתי ברמת וואסין גישו שבמערב קניה - ואחר כך התברר לי שזה בדיוק השטח שיועד לתוכנית אוגנדה (הבריטים העבירו את הגבול בין קניה לאוגנדה מזרחה בשלב מסויים). האזור אכן יפה ופורה, אבל אין לנו שום זכות עליו, אין לנו שום רגש לאומי והיסטורי אליו, ואם היינו מתנחלים שם היינו גומרים כמו הלבנים בדרום אפריקה וברודזיה, אבל הרבה יותר גרוע, כי לנו אין מולדת-אם חזקה ועשירה. אז כן, שכונת הרכבת זה דימוי מצויין. אבל מה לעשות שהמקום היחיד שלמשפחה שלך יש עליו זכות זו שכונת הרכבת? אין לך מקום אחר, בכל המקומות שונאים אותך, אף אחד לא רוצה לתת לך לגור אצלו יותר. אבל לסבא של סבא שלך היו בתים בשכונת הרכבת בתקופת התורכים, ומבחינה משפטית יש לך קייס מצויין לטעון שהשטח שלך. התושבים החדשים לא קונים את זה, ואתה בבעיה, אבל כאמור - אין לך מקום אחר והגאווה ותחושת הכוח והאופטימיות שלך לא נותנת לך להתאבד, להיעלם או לחיות כנווד. עכשיו נראה אם אתה מספיק נחוש בכדי לשרוד בשכונת הרכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עמדת כוח וסחיטה"? שוב הפרנויה הזו שאו-טו-טו כולם הולכים להשמיד אותנו. מדינה משלנו אינו זהה לעמדת כוח וסחיטה. אבל מה לעשות שבמצב אליו הכנסנו את עצמנו זה כנראה הפך להיות כורח המציאות. "אם היינו... אז היינו..." זו ספקולציה ללא משמעות. יש מקומות הרבה יותר בטוחים ופחות מועדים לסכסוך מכאן, ולהגיד שגם שם היינו עומדים בפני השמדה זו חזרה להסתמך על חז"ל ותו לא. ובלי סיוע מבחוץ מולדת האם "החזקה והעשירה" שלך היתה היום פרוטקטורט סורי-מצרי. אני אומר - אם כבר מדינה, אז עדיף לא כזו שקיומה מוטל בספק מלכתחילה. זו לא היתה האופציה הטובה ביותר. אבל כיוון שכעת מעט מאוחר להחזיר את הגלגל אחורה, אז אם אני כבר כאן אני אמשיך לחיות כאן. יש כאלה שאצלם ממלכת יהודה הקדומה תופסת מקום קצת יותר חשוב מהעם היהודי (כמובן שהשילוב ביניהם מנצח). אני לא אחד מהם. עידן, במעין דארוויניזם חברתי-לאומי בתגובה 206581 כתב על סיכויים נמוכים של הבונדיסטים לשרוד לעומת הציונים, כאילו שלא היתה אפשרות לסיכויי שרידה גבוהים עוד יותר. ובכן, אני טוען שכן, אך כנראה שלעולם לא נדע. מי שעצם עיניים לפני קום המדינה, משלם כיום את המחיר וכולנו עמו. ואם באמת אין לנו ארץ אחרת, קרוב לוודאי שאם כך יימשכו הדברים לא יהיה לנו עוד מעט גם עם. ולאחר שתשכך הרוח מעל חורבות המדינה, היהודים של ארה"ב ינהלו דיונים באינטרנט על מה הנסיון המר הזה היה אמור ללמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד משהו מחזלי"נו: "מאז שחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים". כל בר דעת מבין שבעבר, כאשר מדינות ערב, בסיוע סוביטי לחמו נגדנו היתה סכנה לקיום המדינה. היום, עם השלום ביננו ובין מצרים וירדן,וכשארה"ב נימצאת באיזור ומאימת על סוריה ובמידה מסוימת על אירן, הסכנה הזאת חלפה. נשארה בעית הטרור הערבי שבקרוב הוא יכלול גם את כל אירופה. ואז התסריט ההגיוני הוא, שאחרי שהשמאל הארופי יושתק כמו שהוא הושתק בישראל, ילחם העולם בדרך היחידה בה יש להילחם בטרור: טרור נגדי. כל הדיבורים על חורבן המדינה וכו', הם קישקושים תבוסתניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אחרי שהשמאל הארופי יושתק כמו שהוא הושתק בישראל, ילחם העולם בדרך היחידה בה יש להלחם בטרור''. פשוט, ללא מלים. ויש גם כאלה שיש להם נבואה לעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענות שהעלית לגבי ההתכנסות למקום אחד מזכירות מאוד את הויכוח האידיאולוגי המר בין הציונים - שטענו שעל היהודים להקים להם בית לאומי (בין אם בישראל, אוגנדה,או אררט - בסופו של דבר הוחלט על א"י מכיון שארץ זו יועדה לכך ע"י חבר הלאומים) לבין הבונדיסטים שטענו שעל היהודים להשתלב בארצות מושבם, ולנסות להשיג חופש דתי ושויון זכויות. הטענה העיקרית של הציונים היתה שאלפי שנות רדיפות והתנכלויות ליהודים (שנבעו בגלל היותם מיעוט בארצות ניכר) מלמדת שעל היהודים להתרכז בבית לאומי משלהם, ואילו הטענה העיקרית של הבונדיסטים היתה שהרדיפות וההתנכלויות הן נחלת העבר, וכי באירופה המודרנית והנאורה אין יותר מקום להן. הרצל, לדוגמה, היה "בונדיסט" עד למשפט דרייפוס. הויכוח הנ"ל הוכרע לצערנו ע"י הנאצים - לבונדיסטים היה סיכוי אינהרנטי נמוך יותר לשרוד את השואה, בגלל נטייתם להשאר באירופה, לעומת הציונים שנטו יותר לעלות לא"י. בנוסף, הטראומה שגרמה השואה לשארית הפליטה גרמה לרבים מהם להתנער מחלום ההשתלבות ולהפוך לציונים בעל כורחם. "ההזייה המשיחית", כפי שאתה רואה אותה היום, של הקמת מדינה יהודית, היתה אז כורח קיומי דחוף, שנבע מלקחי השואה, ובעיקר מסירובן של רובן המוחץ של מדינות העולם (כולל שלטונות המנדט) לקבל אליהן פליטים יהודיים. טענתך כאילו מצבם של היהודים היה טוב יותר ללא הקמתה של מדינת ישראל, אין לה על מה להסתמך. אתה מסתכל ב"קלוז אפ" על 50 השנים האחרונות, בהן רוב מעשי הרצח של יהודים התבצעו בא"י, אבל מספיק שתרחיב קצת את היריעה ל 65 שנה, התמונה תתהפך בתכלית. ברור שאילו מדינת ישראל היתה קמה ב1939, היה ליהודי אירופה לאן לברוח, ולא היתה מתרחשת שואה במימדים כאלו. בהערת אגב, ישנם הטוענים (1) כי תכניתו המקורית של היטלר היתה לגרש את היהודים מאירופה, וכי פגישתו עם המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני, כחודש לפני ועידת ואנזה, גרמה לו לשנות את דעתו. קשה לנחש "מה היה קורה אילו". אולי אם מדינת ישראל לא היתה קמה, היתה מתרחשת שואה נוספת כנגד היהודים בארצות ערב? --------- 1 Record of the Conversation Between the Fuhrer and the Grand Mufti of Jerusalem on November 28, 1941, in the Presence of Reich Foreign Minister and Minister Grobba in Berlin, Documents on German Foreign Policy, 1918-1945, Series D, Vol. XIII, London, 1964, p. 881ff in Walter Lacquer and Barry Rubin
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי תוכל להשכילנו: באיזה אזור בעולם הסיכון "הינו נמוך"? ואם היינו מתישבים באוגנדה, אולי גם האוגנדים היו אומרים שגזלנו את ארץ אבותיהם? ילמדנו מורינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חכם לא נכנס למצב שפיקח יודע איך לצאת ממנו" המממ... נראה שכולם כאן משתמשים בדיכוטומיית החכם/פיקח הפוך ממני.... נראה לי שזה מצדיק שיחת לב אל לב טראנס-אטלנטית עם אבי - מה זה החינוך הקלוקל הזה שהוא נתן לי?! ותחשבו מכמה צרות יכולתי להימנע אם הייתי יודע שהמשפט הולך הפוך - גם כן פיקח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה תשובה "למהלך התאבדותי למחצה" - קטע מסיפרו של עמוס עוז "על אהבה וחושך" ע' 126: "...כי זה כבר נגמר. זה נגמר אחת ולתמיד. כלומר, כאן זה כבר לא יהיה...אויבים, כמובן, עוד יש לנו. ויש מלחמות. ויש מצור ויש לא מעט אבדות. בהחלט. אין להכחיש זאת. אבל לא רדיפות. זה- לא. לא רדיפות ולא השפלה ולא פוגרום. לא הסדידזם שספגנו שם. זה בהחלט לא ישוב עוד. לא כאן. יתנפלו עלינו? אז נרביץ בחזרה כפליים..." ועכשיו צא וחשוב על תרוץ אחר למה זה לא נכון ולא רלונטי, ולא ככה או ככה וכו' וכו'.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמוס עוז עצמו התנתק לחלוטין מהזרם הרביזיוניסטי של משפחתו (את הקטע שהבאת הוא שם בפי אביו, כמדומני) כשעמד על דעתו. אתה מקבל את כל משנתו הסדורה של הנ"ל, או שאתה נתלה רק במה שהוא מצטט מפי אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב את עמוס עוז ואת אביו. השאלה היא האם העיקרון המופיע בציטוט מקובל עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בתנאי שלא לוקחים את ה''נרביץ להם כפליים'' כפשוטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא נרביץ להם כפלים תלך לה יכולת ההרתעה- זהו המצב כיום. לכן אנחנו צריכים להרביץ להם פי ארבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מזמן לא קראתי מן ממבו- ג'מבו שכזה. והכל עם רוגז ומשטמה. זהירות! מררתך תפקע. "שמעת כל כך הרבה פעמים" ולא הצלחת להפנים? קשיים בתפיסה הקוגניטיבית? אם עומדת בפני הברירה לבחור בין דברי חז"ל ובין דעתך ההזויה, אני בוחר בחז"לנו. ואתך הסליחה. אתה מזכיר לי את בווין, שר החוץ הבריטי, ששלח את האוניה "אקסודוס" חזרה לארץ "הבטוחה"- אירופה, שם ישבנו בשקט ובשלווה באלפים השנים האחרונות. וכל זה למה ? כיוון שעכשיו,כאילו, היהודים בטוחים יותר מחוץ לישראל. כן, העכשויזם הזה. שלום עכשיו. ומה עם ראיה היסטורית מאדם אנטליגנטי כמוך? אתה "לא מוכן להלחם ולמות בשביל מדינה יהודית" זה בסדר. אני מוכן למות כדי להגן על המדינה וגם עליך. כך חושבים כל הישראלים השפויים, שבמבצע "חומת מגן" רבו על מקום בנגמ"ש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |