|
||||
|
||||
אני מצטער אבל לא הצלחתי להבין מדוע זה לגיטימי לדעתך. "ראשית, אני לא בטוח למי כוונתך ב"מי שמחליט"." מי שמחליט הוא אותו רוב שהכריע כאשר החליטו על החוק הזה. הסיבה לבחירה באופציית הכפיה היא פשוטה. אם כולם ישלמו אזי אני, התומך באותה רשת בטחון, אשלם פחות או, לחילופין, לא אשלם בכלל. "בהנחה שמדובר בהחלטת רוב של כלל האזרחים (המרכיב הזה של דמוקרטיה), אפשר גם לראות את "מי שמחליט" ככלל." אולי אפשר, אבל מה זה עוזר? מה זה "הכלל"? ראה הדיון הארוך עם יהונתן אורן לגבי טענותי בנושא זה. "אחת המוטיבציות למהלך הזה היא שאנשים עלולים (בגלל טפשותם, אם תרצה) ליפול מהקבוצה הראשונה לשנייה" אם אותה קבוצה שעשויה ליפול ולהזדקק מכירה בצורך הזה אזי היא יכולה לתרום לו באופן וולנטרי או לעשות ביטוח או לחסוך כסף או לנקוט משנה זהירות בכספה. מכאן שחברי אותה קבוצה שמצביעים בעד מניחים שהשאר אינם חכמים מספיק כדי להבין את העובדה הפשוטה הזאת. זה טיעון פטרנליסטי בעיני. "לכן, תשובתי היא: כן, זה לגיטימי; ואני יכול לראות גם את ההגיון שבזה. אתה טוען שרשת בטחון וולנטרית עדיפה; יכול להיות." אני שמח שאתה יכול לראות את ההגיון ברשת הבטחון הוולנטרית אבל אני חושב שחשוב בהרבה להבין שבהחלטה על רשת בטחון ממלכתית טמון אלמנט לא מוסרי (למרות הכוונות הטובות) וזו הסיבה הראשונית להעדיף דרכים אחרות. אחרי שמכירים בחוסר המוסריות אפשר לדון בטיעונים תועלתניים ואולי להכריע בכל זאת לטובת זה. לדעתי, גם בתחום התועלתני השיטה סובלת מפגמים חמורים שסופם בנזק חמור בהרבה מהנזק אותו היא מנסה לתקן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |