בתשובה ללודביג, 12/03/04 9:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי, אין שום בעיה. השיר באגלית וביידיש (זה אותו שיר, לא מכיר אותו? הוא עתיק מאוד) בא להחמיא, לא להעליב. זה בסדר, גם ג'ורג' ברנארד שו לא היה נחמד ובכל זאת אני אוהבת אותו (תיכף מישהו יביא רשימה ארוכה של לא-נחמדים שהביאו לחיינו עניין ומחשבה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם אין שום בעיה אז למה את עצבנית (ומה עניין החרמנית לכאן) 2."זה בסדר, גם ג'ורג' ברנארד שו לא היה נחמד ובכל זאת אני אוהבת אותו...שהביאו לחיינו עניין ומחשבה" לזה אני קורא מחמאה, תוך ההנחה שלפני ה"גם" ניתן לשים "כמו לודביג", ולנכס לי עניין ומחשבה. את השיר שהבאת (שמשום מה חשבתי שנכתב ביידיש, ושהחלק האנגלי הוא תרגום, אבל את צודקת, זה שיר יחיד שכתוב בשתי לשונות) מצאתי בזמנו תמוה ולא הבנתי איך הוא קשור לכלום (שלא לדבר על מחמיא), כפי שניתן להבין משלוש התחלות השירים היידיים שהבאתי בתגובה לו. 3. כמו שניחשת, לא התכוונתי בדבריי להעליב, ועדיין איני מבין מדוע הם מעליבים. 4. לסיכום, פעולת X שלך אינה מתפרשת רגשית אצלי כ-Y אליו כיוונת, ופעולה Z שלי מתפרשת אצלך רגשית כפעולה R אליה לא כיוונתי, ומכאן, שהבעיה היא בעיית בסיסית בתקשורת/שפה/אידיולקט/whatever 5. אני בד"כ מגיב במתינות כשמתקיפים אותי אישית ואגרסיבית כשמחמיאים לי (זה רק guideline להבין אותי, לא חוק), וזה מהווה חלק מאותה א-סוציאליות שנרמז לגביה, או במקרה הפחות גרוע שונות סוציאלית. בקיצור, אני לא מת על מחמאות, לא לתיתן, ולא לקבלן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |