 |
כמה מקורות:
א. "הרפובליקה" – יש הטוענים כי סוקרטס כאן הוא רק בובה המדבררת את רעיונותיו הפאשיסטיים של אפלטון. עניין של דעה. הסנטימנט האנטי-דמוקרטי הברור של סוקרפלטון משתקף מכאן בצורה ברורה. ר' במיוחד פרק 8 המתאר איך הדמוקרטיה היא הדרדרות(!) ממצב של אוליגרכיה ואת האופי הירוד והמדורדר של האדם הדמוקרטי הבזוי.
ב. אפלטון, סוקרטס וקסנופון – שלושתם מעריצים של ספרטה וסגנון החיים הספרטני. זהו שם קוד לאנטי-דמוקרטיות (לבטח בסגנון האתונאי, ובאופן כללי, לדעתי).
ג. ספרו של סטון של "משפטו של סוקרטס". טענתו העיקרית היא שאפלטון – אותו זד משטין – הפך את משפטו של סוקרטס לעימות בין קדוש פילוסוף ל"אוכלוקרטיה" (היינו, השלטון הדמוקרטי הראשון שהתקיים מאז ומעולם היה בעיניו "שלטון אספסוף" בזוי). לפי סטון, הוצא סוקרטס להורג בגלל הטפותיו האנטי דמוקרטיות והעיכוב בהוצאתו להורג (כלומר, ההיסוס לשפוט אותו עד שהיה כבר אדם זקן) נבע מהפחד משובה של עריצות שלטון השלושים.
ד. קריטיאס – הדיקטטור צמא הדם והמטורף ביותר שידעה אתונה. תלמידו המובהק של סוקרטס וקרובו של אפלטון (ר' קסנופון, ממורביליה, 1, 2, 12 ואילך, המגלה הרבה יותר משרצה לגלות על קריטיאס, אלקיביאדס וקשריהם עם סוקרטס).
ה. העובדה שבזמן שלטון השלושים, עת כל תומכי הדמוקרטיה נמלטו מהעיר (או נרצחו – כעשירית מתושבי העיר הוגלו או נרצחו בזמן השלטון) סוקרטס ישב לו בעיר לבטח, נינוח לחלוטין שהיד הרצחנית הגודעת את כל הדמוקרטים בעיר בזה אחר זה לא תגיע אליו. סוקרטס לא גינה את השלטון, לא יצא נגדו וכמובן, לא ברך על שובה של הדמוקרטיה. התיאור בקסנופון (ממורביליה, 1, 2, 29 ואילך) משקף את מעמדו בזמן שלטון העריצות. למרות התיאור החנף של עמידתו הגאה, עצם העובדה שהוא שוחח עם קריטיאס כידיד בעיצומו של שלטון האימה שלו מעיד על מעמדו ועל עמדותיו.
ו. על גישתו של אפלטון לדמוקרטיה אין צורך להכביר דברים. די לקרוא את הרפובליקה או לעיין בספרו של קרל פופר בנושא ("החברה החופשית ואויביה"). אפלטון הוא פאשיסט פר-אקסלנס.
כמו כן ראה כאן:
http://www.allanstime.com/Government/socrates_democr... (דווקא דיווח אוהד)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש