|
||||
|
||||
משום שלטעמי גיל הגיב בצורה קצת מוגזמת המערבת (לא בפעם הראשונה) את ההזיות הפרטיות שלו באופן החורג מסיפורה של איילת. אין לי שום עניין שהוא יציק לה (או למישהו אחר), ושאדע שזה התחיל ממני. חוץ מזה כאן זה לא בית משפט ואיילת לא יושבת על ספסל הנאשמים, וגם לא גיל, לצורך זה. לכן הייתי בעד שזה ייפסק *לגמרי*, משני הכיוונים. |
|
||||
|
||||
חשמנית (למה לא להזדהות בשם, אגב?): אין לי שום הזיה על בעיטות-פות. נמאס לי לשמוע איומים מקוונים באלימות מנשים. אף אחד מהזכרים שכותבים פה לא חש צורך לספר על מעלליו בהכאת נשים במועדונים ובחלוקת סטירות, בעיטות וצ'פחות למין היפה. אני לא אוהב לשמוע סיפורים על בעיטות בביצים וסטירות מיותרות מהסוג שאיילת מספרת ונדמה לי שזה נועד ליצור סביבה איזו אווירה של פחד ויראת כבוד, מה שלא נראה לי מוצדק. בשביל כבוד צריך לעבוד. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז אין לך הזיות. הכל בסדר, מצידי - קונסולידציה כוללת ובא לציון גואל. ומצידי אל תרפה מאיילת, אם זה צורך חיוני בשבילך. אני כבר לא קשורה. אי ההזדהות בשם - ממגוון של טעמים, מקצתם כאן תגובה 202624, ומה זה משנה? זה משנה? |
|
||||
|
||||
הלאה המטריארכיה. תפסיקו לבעוט באשכינו, תפסיקו להפעיל נגדנו את התקשורת ואת בתי המשפט ואת המשטרה, תפסיקו לקחת מאיתנו את ילדינו ואת כספנו ואת כבודנו. שבו בשקט. |
|
||||
|
||||
מעולם לא בעטתי בשום אשך ואף לא בשום איזור אחר. מעולם לא הפעלתי נגד שום אדם את רשימת הגורמים שאתה מונה ולא לקחתי מאף אחד את ילדיו, כספו או כבודו. אין צורך לפנות אלי בלשון רבים. אם כי, אגב, גם כל הנשים שאני מכירה אישית, קרובותיי, ידידותיי וכו' - לא עשו דבר מכל אלה. פעם עמית לעבודה תקף אותי ואני אמנם הגבתי *גם* פיסית (אך בעיקר בדיבור), דחפתי אותו - אבל שלטתי בעצמי, במכוון, ולא בעטתי באשכיו (נטיה טבעית ואינסטינקטיבית, באותו רגע), מתוך מודעותי לכך שמבין כלל הכאבים, זה נחשב כאחד הכאבים החזקים. בסופו של דבר, מאחר והוא היה מבוגר ממני בהרבה (בן חמישים פלוס, גיל שאז נראה לי מופלג), יצא ככה שבימים שאחרי כן הרגשתי לא נוח עם זה שדחפתי אותו. עד היום לא ברור לי איך - אבל אני התנצלתי בפניו כמעט יותר משהוא בפניי (שנינו התנצלנו והמשכנו כידידים. יותר הוא מעולם לא ניסה צעד פיסי אלא רק בדיבורים). כבוד, אגב, הוא רגש שאדם *מעורר*, או אינו מעורר. זה לא רק עניין שלוקחים או נותנים. בעוד חצי שנה, שנה, כשאולי חייך יהיו בפאזה אחרת, יותר רגועה (אינשאללה, אמן ואמן, בלי *שום* ציניות) - קרא שוב את המאמרים והתגובות שלך כאן, ואולי יקל עליך להבין כמה בעייתי הוא נושא היכולת לעורר כבוד, במקרה שלך. |
|
||||
|
||||
יש חוק המגדיר את כבוד האדם וחירותו, ולא כתוב שם שום דבר על מה שאדם צריך לעשות בכדי לזכות באותו כבוד. |
|
||||
|
||||
ואת מתנהגת בצורה מעוררת כבוד? השיר הקטן והנחמד הזה שהפנית אליו את גיל רונן - זה כן מעורר כבוד? |
|
||||
|
||||
גיל דיבר על כבוד ועניתי לו. אותי אישית הכבוד לא מעניין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
איזו סיבה יש לה ליצור סביבה אוירה של פחד? הרי אתם לא נפגשים אישית וכל התקשור ביניכם נעשה בתקתוק על המקלדת. שאלה רטורית, אתה לא חייב לענות. |
|
||||
|
||||
זה לא מיועד כלפי אלא כלפי סביבתה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |