בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 04/03/04 11:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה בעייתי כי באקט המיני עצמו יש אלמנט של הצגת כוח, התפעלות מכוח והתרגשות מכוח. באקט הקלאסי יש אלמנטים בלתי ניתנים להכחשה - סמליים אך מוחשיים - של אדנות, שליטה וכוח גברי וכניעה נשית. לכן חשוב מאוד שנשים מראש יקפידו על כללי משחק מסויימים, שכוללים את זה שלא מסתובבים במקומות מסויימים, בלבוש מסויים עם גברים מסויימים, ואם כן אז לא נכנסים איתם לחדרי מלון באמצע הלילה לאחר ערב של מיזמוזים, ואם כן נכנסים אז לא מתפשטים ומגרים אותם הלאה. כי ברגע שאת כבר שם, ואת ערומה, והוא כבר גוהר מעליך - אז האקט כבר בעיצומו, בהסכמתך, וזה ממש לא הוגן לטעון אחר כך לאונס. זה לא אומר שבמקרים מסויימים - כמו למשל שימוש מוגזם בכוח, הכאבה, סקס שנעשה בצורה משפילה במיוחד למרות התנגדות הצד השני - אין בכל זאת עילה להליכים נגד הפוגע/ת. אבל אני הייתי נזהר מלקרוא לכל דבר כזה אונס. למשל, לא הייתי מאשים באונס בעל ששוכב עם אשתו, בשום מקרה שאני מצליח לחשוב עליו. אפשר אולי להאשים אותו במעשה מיני בכפייה או משהו כזה, במקרים קיצוניים שאני לא מצליח לחשוב עליהם, אבל לא באונס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לחלוטין לא מבין על מה אתה מדבר. ראשית, מה זה "האקט הקלאסי"? ובמה האקט הקלאסי, גם אם קיים, צריך להשפיע על החברה שלנו? יחסי מין בחברה שלנו כוללים אלמנטים של הצגת כוח מקרב גברים, בדיוק כפי שיש הצגת כוח מקרב נשים, ולא חסרים מזוכיסטים שמתחננים שנשים יצליפו בהן. מה אתה מנסה להגיד? אני גם לא מבין מה אתה נטפל לסמנטיקה של אונס. *נניח* שהבעל שאתה מדבר עליו לא "אונס" את אשתו, אלא מבצע "מעשה מיני בכפייה". העונש שהוא ראוי לו זהה לעונש של כל אנס, ולא ממש ברור לי למה יש חשיבות סמנטית למה שאתה אומר. אני מקווה שאתה נזהר לא להחיל את דפוס החשיבה -שלך- לגבי מהם יחסי מין על כלל האוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלא אמצא ראויה להיצלב, וברצוני להציע כאן תיזה מהפכנית: השרלילה (אסתפק בשם הזה, לא זוכרת את שמה) שנכנסה לחדרו של מייק טייסון אינה מעידה על כלל הנשים ואין טעם להשתמש בה כמקרה דוגמה. אשר לנשים שחשוב שיקפידו על כללי המשחק - אולי, אבל הרבה יותר הוגן, יעיל וקצר - להגן על החברה מפני גברים מועדים. הייתי מציעה לרכז אותם במכלאה ולנעול אותם למשך הלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שהשרלילה היא מקרה קצה, שבו הרבה פחות ברור מה נכון ומה לא נכון. אם טייסון הולך ברחוב, רואה אישה יפה, מחטיף לה בוקס, גורר אותה לסמטה ומבצע בה את זממו, אין ויכוח על כך שזה אונס. המקרה של השרלילה נופל אל תוך איזור הדמדומים שבו לא ברור אם זה אכן אונס או לא, ודווקא בשל כך יש למקד בו את רוב תשומת הלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי למקד בו תשומת לב למטרות לימודיות, אבל לא להחיל אותו אוטומאטית על הכלל ולא להקיש ממנו, כפי שעושה גיל רונן, פסיקות הלכה לכל המין הנשי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |