בתשובה לדה-קארט, 03/03/04 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ליום מנוחה משותף אחד יש ייתרונות גדולים בעיקר בגלל שאנשים רוצים לעשות את הפנאי שלהם ביחד. זאת הסיבה העיקרית לכך שנוצר הקונספט הזה, הרבה לפני החקיקה המיותרת. מצד שני, ישנם אלו שעושים את פרנסתם על הפנאי של אחרים (מסעדה לייד שמורת טבע למשל). ומכאן שיש כל מיני מגזרים הזקוקים לימי פנאי אחרים. אם כך, החוק, כדי להיות באמת ''יעיל'', יהיה חייב לפסוק מי שייך לאיזה מגזר והרי לכם כר פורה לאישורים, וועדות ופקחים. הפתרון ההגון והיעיל ביותר הוא להותיר את הקביעה הזאת בידי האזרחים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרי בתי תענוגות פתוחים בשבת. מי שומר על הזכויות הסוציאליות של עובדי בתי התענוגות? הרי אחד מהטיעונים הנפוצים ביותר נגד ביטול איסור העבודה בשבת הוא שיימחצו זכויותיהם של העובדים, שייאלצו לעבוד שבעה ימים בשבוע. למה אף אחד לא מתקומם על כך שהתופעה הזו מתקיימת (או אמורה להתקיים) במיקרו של בתי התענוגות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק שעת העבודה והמנוחה קובע שעל המעסיק לפצות עובד שעובד ביום המנוחה השבועי בצורה משמעותית ע''י קביעת שכר גבוה במיוחד עבור כל שעת עבודה או מתן שעות חופשה חלופיות (בשיעור של שעה וחצי חופשה באמצע השבוע על כל שעת עבודה בשבת). כך שזכויותיהם הכלכליות של העובדים בשבת וזכותם ליום חופש אינן נפגעות. הזכות היחידה שנפגעת היא הזכות לשויון הזדמנויות של שומרי השבת אלא שמרבית בתי התענוגות הפועלים השבתות הם בתי אוכל המגישים מזון לא כשר ובתי קולנוע המציגים סירטי זימה (טוב, אולי נסחפתי קצת עם הסרטי זימה) ולכן מספר העובדים הדתיים במקומות הללו הוא קטן. כשמדובר ברשת חנויות העניין כבר יותר מורכב. אבל קשה לי להאמין שתהיה להנהלת המשביר בעיה למצוא עובדים שיתנדבו לעבוד בשבת תמורת שכר מוגדל ויום חופשה חילופי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |