בתשובה ליהונתן אורן, 02/03/04 0:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי חוק כללי שאוסר על פתיחה/סגירה/מכירה/קניה/אכילה/שתיה/נשימה וכל השאר הוא בבחינת כפיה לא הכרחית ולכן לא לגיטימית. באופן מקומי, מאחר וזכויות הפתיחה/סגירה/מכירה/קניה/אכילה/שתיה/נשימה עלולות להתנגש בזכויות של אחרים לחיים סבירים, יש מקום להכרעה בהתאם לכלל של הפגיעה המינימלית. דוגמא קצת פחות טעונה, להרגעת הרוחות (לא שלך, של אנשים פחות זריזי מחשבה): חוק שאוסר על פתיחת דיסקוטקים (יש עוד דבר כזה?) באופן גורף אחרי חצות הוא חוק גרוע. חוק שמאפשר תקנה מקומית שאוסרת לעשות את זה באזור מגורים, בהתאם לתנאי האזור ולרווחת תושבי הסביבה, הוא חוק טוב בעיני. תקנה שאוסרת על זה באזור שבו אני מתגורר היא תקנה מצויינת ממש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקטע עם חוק כללי. מה עם מס-הכנסה, ביטוח בריאות, גיוס לצבא, חוקי תברואה? הרעיון בחוק כללי הוא להבטיח שוויון בפני החוק, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. השויון בפני החוק במקרה הזה מתבטא בכך שאם אסור לעשות משהו הוא אסור על כל האנשים, אבל לא בהכרח בכל המקומות. מותר לי לנסוע במהירות 90 קמ"ש במקומות מסויימים, ואסור לי לעשות את זה בכיבר רבין. לא הגיוני? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |