|
||||
|
||||
1. היא לא עותק פירטי, צורף למחשב דיסק התקנה מקורי. מאיר יודע שרוב האנשים מסתבכים בהתקנה של חלונות וגם שכשמישהו קונה מחשב חדש ולוקח אותו הביתה הוא רוצה להניח אותו על השולחן, להדליק ולהתחיל לשחק סוליטיר. זו גם הדרך היחידה שלו לוודא שהמחשב שהוא מכר אכן תקין ועובד. 2. אני רושם על הצ'ק מאחורה שפדייתו מהווה הסכמה עם תנאי הרכישה שאותם ניתן למצוא במשרדים שלי או לקבל פירוט מלא שלהם במעמד הרכישה. האם יש לזה תוקף? 3. כיתוב של כמה מילים על הפלומבה הוא ברור. תנאי השימוש של תוכנה הם ארוכים ולא ברורים. כיתוב על פלומבה לא מונע ממך לעשות במצבר מה שאתה רוצה כולל הורדת הפלומבה לכל היותר תאבד את האחריות. תנאי השימוש קובעים מה תעשה בתוכנה שרכשת ואם תעבור על תנאי הרשיון לא תאבד רק את הזכות לתמיכה או הזכות להוריד תיקונים מאתר החברה. לפי הפרסומים של BSA אתה פשוט תגיע לכלא. |
|
||||
|
||||
1. ייתכן שכך. אבל הרבה מאוד מהמחשבים שנמכרים בארץ על ידי הקולגות של מאיר הם כאלו. 2. אולי. הפרשנות המקובלת של החוק אומרת שהחוזה על המדבקה (יותר נכון ההפניה לחוזה) תקף עם קריעת המדבקה. אם הפרשנות לא הייתה כזאת אזי אולי היית נדרש לחתום באופן מפורש על חוזה. זו סוגיה טכנית לא עקרונית. את החוזה עליו חתמת אתה מחוייב למלא. 3. מידת המורכבות של החוזה איננה טיעון. האחריות היא חוזה *נפרד* אשר מותנה בשימוש הנאות במכשיר הנקנה. באותה מידה (וזה בדיוק המקרה בנושא תוכנה) אותו "שימוש נאות" היה יכול להוות חלק מהחוזה עצמו. דוגמה מתחום אחר, שכירות. חלק מהחוזה על הדירה יכול לקבוע שאתה הוא השוכר ואינך רשאי להשכיר לאחר או לבצע שינויים מסויימים בדירה (ואולי אפילו איסור להכניס בעלי חיים, לעשות רעש וכו.( לחילופין "קו טלפון" אשר הוא רכושך ועדיין אתה מוגבל בשימוש מסיבות אלו ואחרות. |
|
||||
|
||||
1. אז נעזוב את מאיר, הוא דוקא בסדר. 2. הפרשנות המקובלת היא שכשמישהו מקבל ממך כסף ומעביר לרשותך משהו בתמורה המשהו הזה הופך להיות שלך. עצם העובדה שכתוב על המשהו הזה דבר מה לא מחייב אף אחד. קניתי ספר, על העטיפה שלו כתוב שהוא מבטיח לי שעות של הנאה. לא נהנתי, האם אני יכול לתבוע את המוכר או ההוצאה על הפרת חוזה? 3. אחרי שקניתי את הדיסק הוא שלי. אתה לא יכול להפיל עלי תנאים ("אם פתחת את עטיפת הספר אתה מתחייב שלא לקרוא בשירותים", לא "אם ניגנת את הרצועה השלישית בדיסק אתה מתחייב לשלם לבעל זכויות היוצרים שקל על כל תנועה של רגל שמאל במהלך ההשמעה" וגם לא "אם הסרת את המדבקה זה סימן שאתה מתחייב שלא להתקין את התוכנה על אף מחשב מלבד זה שהיא נרכשה איתו") אחרי ששילמתי וקיבלתי את הסחורה לרשותי. המדבקה שלי והדיסק שלי. מותר לי לקרוע אותה ומותר לי לעשות איתו כל מה שאני רוצה. אם היו לך הסתייגויות לא היית צריך למכור לי אותם מלכתחילה. אתה יכול להתנות קשרים עתידיים בשימוש נאות אם פתחת את הפלומבה אתה לא זכאי לאחריות, אם פתחת את אריזת הדיסק לא תוכל להחליף אותו ואם התקנת את התוכנה על שני מחשבים אתה לא תהיה זכאי לשדרוגי תוכנה או שירות. בשכירות או שירות (כמו קו טלפון) מדובר בקשר רציף ולכן לגיטימי לדרוש שימוש נאות כתנאי להמשך הקשר. |
|
||||
|
||||
2. כפי שאמרת, אם הפרשנות המקובלת הייתה שונה אזי, מן הסתם, היית נאלץ לחתום על חוזה בעת רכישת התוכנה. החיים מלאים בכל מיני חוזים שהם פשוט מובנים מאליהם. כאשר אתה נכנס לבריכה לא כתוב על הכרטיס שצריך ללבוש כובע ים, אסור לקפוץ (עם מפה) וכו. ההוראות האלו כתובות על שפת הבריכה ותראה אותם רק אחרי שתרכוש את הכרטיס. אז מה? זה הופך את ההתחייבות שלך לפחות מחייבת? זה רק עניין טכני. לצורך חידוד הנקודה. והיה והיית נדרש לחתום על *חוזה* כתנאי לרכישה. האם היית מרגיש מחוייב אליו? אם כן, אזי ראה בשבירת הפלומבה כחתימה על חוזה. כך החוק רואה זאת. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שתנאי השימוש של מיקרוסופט הם מובנים מאליהם. אם הם היו כאלו לא היה צורך בכל כך הרבה טקסט כדי לתאר אותם. בכל אופן אני בכלל לא בטוח שתפיסת החוק היא כזו. לדעתי כל עוד לא עברת על חוקי זכויות היוצרים, החוק לא יתייחס לעבירה על תנאי הזכיון במערכת ההפעלה שקנית. האם אתה מכיר מנכ"ל שנאסר בגלל שהתקין חלונות על מחשב אחר מזה שקיבל עם מערכת ההפעלה? האם יש לך עוד דוגמא אחת למוצר שנמכר בתנאים מגבילים כאלו (אני מתכוון למוצר כלומר, חפץ שהופך לקניין שלך, לא שירות ולתנאים מגבילים שהם מעבר לחוקי זכויות היוצרים או התניית מתן שירות או קשר עתידי בשמירה על תנאי השירות)? יצרני המדפסות עושות מאמצים כדי להלחם בתופעת ראשי הדיו התואמים. לא מזמן, לקסמארק הכניסה לראשי ההדפסה שלה רכיב זכרון עם קוד שמאפשר למדפסת לזהות אם מדובר בראש מקורי ולסרב לעבוד עם תואמים. את הקוד הזה היא ניסתה להגדיר כנכס רוחני (להזכירך, מדובר ברצף ביטים שמשמש כסיסמא, לא מנגינה, לא יצירה ספרותית גם לא איזושהי יצירה טכנולוגית) כדי לאסור על יצרני התואמים להכניס אותו לראשים שיוכלו לעבוד עם המדפסות שלהם. למה הם לא משתמשים בחוזה מגביל בעת המכירה (פתיחת הפלומבה מעל כפתור ההדלקה מהווה אישור להסכמת הקונה להשתמש רק בראשי דיו מקוריים)? |
|
||||
|
||||
כפי שנאמר למעלה. תנאי השימוש במוצרי מייקרוסופט כמו כל חברות התוכנה נוגעים בעיקר לעניין חוסר האחריות שלוקחת מייקרוסופט על עצמה בנוגע לתקינותו ושימושיותו של המוצר. הכלל של איסור העתקה הוא פשוט ומובן מאיליו. אני לא יודע אם העתקת תוכנה עשוייה להוביל למאסר אבל אם תעשה כן, למייקרוסופט יש את הזכות לתבוע אותך לדין ולדרוש פיצוי. "האם יש לך עוד דוגמא אחת למוצר שנמכר [...]" כאשר אתה קונה תוכנה, אתה קונה רשיון שימוש ומדיה. הרשיון והמדיה הם קניינך, לא התוכנה עצמה. "יצרני המדפסות עושות מאמצים כדי להלחם בתופעת ראשי הדיו התואמים [...] למה הם לא משתמשים בחוזה מגביל בעת המכירה" אינני יודע, אולי החוק איננו מאפשר זאת, אולי יותר קל להלחם בתופעה כאשר אתה מתמקד בייצרנים האחרים ולא במשתמשי הקצה. אם ייצרת ראש דיו שבתוכו אותו רצף בייטים (ואני מניח שמדובר במשהו יותר ארוך מבייט אחד) סימן ברור הוא שהעתקת והפרת את זכויות היוצרים על ראש הדיו. לצורך העניין יכלו ייצרני המדפסות להכניס חלק מהקושחה של המדפסת בתוך הראשים מה שהיה הופך את הרצף למוצר תוכנה לכל דבר. מה זה משנה? |
|
||||
|
||||
1. מה לגבי הכלל שמגביל את ההתקנה על מחשב אחד בלבד (ואם הוא מתקלקל ואני קונה חדש אאלץ לרכוש מערכת הפעלה חדשה) או האיסור למכור את מערכת ההפעלה במידה שאני מוכר את המחשב שלי? מה לגבי העתקה לשם גיבוי? 2. אם קניתי רשיון ומדיה, אני אמור להיות מסוגל להשתמש ברשיון גם אם המדיה נפגעה, איך זה מסתדר עם תנאי הזכיון? 3. לגבי ראשי ההדפסה. אם כל רצף ביטים ארוך מספיק הוא יצירה (גם אם אין משמעות לכשעצמו) הרי שיש בידי האפשרות להגדיר מספר רצפים אקראיים כאלו, לרשום אותם כיצירה ולהתחיל לחפש אותם בתוכנות מסחריות. אם יתמזל מזלי והרצף 00010110010111010 נמצא בקבצים הבינאריים של תוכנה פופולארית זו או אחרת, אני אוכל להתעשר. לא? יש לי הרגשה שיש איזשהו כשל בתאוריה הזו. אם הם היו עושים את זה היה אפשר לומר שהראש הוא מוצר תוכנה אבל אז הראש היה יקר יותר והייתה בו טכנולוגיה יחודית שמוגנת ע"י פטנט או זכויות יוצרים. זה לא המקרה. |
|
||||
|
||||
1. לגבי גיבוי, השימוש מותר על ידי החוזה, למיטב ידיעתי. לגבי המגבלה של מחשב אחד. אלו הם התנאים של מייקרוסופט ואתה רשאי לקנות מוצרים של חברה אחרת. זה מה שאני עושה. 2. זה תלוי באופי החוזה שלך. אולי יש כאלו שיהיו מוכנים להחליף לך מדיה פגומה. מה זה קשור לעקרון? ומה אם אבדת את החוזה ה"רגיל"? 3. אולי לקחת את דברי יותר מדי כפשוטם. למיטב ידיעתי, בכל הנוגע למידע ממוחשב אין זכויות יוצרים על רצפי בייטים אלא אם הם תוכנה. למשל, פונט ביטמפ איננו זוכה להגנה בעוד שפונט טרוטייפ או פוסטסקריפט זוכה להגנה (החלק שמרנדר את הגליפים הוא אינטרפטר והמידע בפונט הוא פקודות בשפה מסויימת). בכל מקרה, גם אם היה הדבר כך אתה צריך להוכיח שייצרת את הרצף לפני אלו שהעתיקו ממך ושהרצף איננו טריוויאלי. ושוב, ההתפלפלות הזאת לא מוכיחה שום דבר, תוכל להתפלפל ככה גם לגבי כל סוג של זכות. העובדה שמייקרוסופט ולקסמרק עושות שימוש "לא נחמד" (בעיניך) בזכויות היוצרים שלהם לא הופכת את הרעיון של זכויות יוצרים לדבר לא נכון ובוודאי איננה מצדיקה שימוש בתוכנות מסחריות בלי לשלם עבורן. |
|
||||
|
||||
1. על המגבלה הזו של מיקרוסופט (ועוד כמה מגבלות מוזרות כאלו אני מדבר (לא על המגבלות המעוגנות בחוק). 2. אם קניתי מדיה עם תוכנה עליה אז המדיה שלי ואני אחראי לה ויכול לעשות בה כרצוני. אם המדיה היא רק כלי להעברת זכויות שימוש בתוכנה אז החברה אמורה להמשיך לספק לי את זכויות השימוש עבורן שילמתי גם אם המדיה נידפקה. חוזה השימוש של מיקרוסופט מנסה לאפשר למיקרוסופט לבחור את ההתנהגות היותר נוחה להם משני 3. במקרה של לקסמרק המידע הוא רצף כלשהו שלא עושה שום פעילות משמעותית בהדפסה אלא מזהה את הראש בפני המדפסת ראש מקורי. אני משער שהם לקחו איזה שיר מוגן בזכויות יוצרים שכתב מנכ"ל החברה ושמו אותו שם. השאלה היא מי מביננו הוא המתחכם ומי מביננו עושה בזכויות היוצרים שימוש שחורג מגבולות ההגיון. לא דיברתי על שימוש שתכנות מסחריות ללא תשלום אלא שימוש בתכנות מסחריות על פי תנאי רשיון שלא חתמתי עליו (כל הדברים שאמרתי מתייחסים רק לפער שבין חוקי זכויות היוצרים לבין תנאי הרשיון). אני מניח שגם מיקרוסופט לא מעוניינת להחתים כל לקוח שלה על חוזה משפטי תקף על פי החוק במדינתו. בכל אופן כל עוד היא לא עושה את זה קשה לי לקבל קריעת מדבקה כהתחייבות תקפה. |
|
||||
|
||||
1. למייקרוסופט יש את הזכות לדרוש ממך מה שהם רוצים במסגרת החוזה, לך יש את הזכות לנסות להשיג חוזה אחר במקום אחר. 2. אתה קנית רשיון+מדיה, לרשיון יש תנאים והם יכולים לכלול או לא לכלול אספקה נצחית של מדיה במקרה שהמדיה נפגמה. 3. מה דעתך על המוסר של לקסמרק איננו ממין העניין. בכל מקרה, בצורה בה מאורגן הדבר, אין להם עילה לתבוע אותך אלא את היצרנים של ראשי הדיו ה"תואמים" "קשה לי לקבל קריעת מדבקה כהתחייבות תקפה" האם קשה לך לקבל גם קריעת עטיפה כהתחייבות תקפה? כנס לפיצוציה, קח טילון מהמקרר, קרע את העטיפה ותתחיל לאכול. האם זה מחייב אותך לשלם עבור הטילון? איפה זה כתוב? איזה תוקף משפטי יש לדבר? |
|
||||
|
||||
1. זהו, שאני לא תחמתי על אף חוזה. חוץ מזה מיקרוסופט כמונופול לא יכולים לדרוש ממני כל מה שהם רוצים. אבל זה מחוץ לעניין. 2. דעתי היא שעניין מכירת רשיון שימוש הוא ייחודי לתחום התוכנה וראוי שלא לייחס לו תוקף חוקי. 3. לגבי הטריק של לקסמרק, דעתי היא שהוא מכניס את ההגנה על זכויות היוצרים לתחומים שאינם קשורים אליה. נכון שהם לא יוכלו לתבוע אותי אבל העובדה שהם מונעים מיצרנים אחרים להתחרות בהם מעלה את מחירי ראשי הדיו ומזה אני סובל. זכויות היוצרים אמורים היו להתייחס לשימוש ביצירה. אני מוגבל בדרך שבה מותר יהיה לי לנגן מנגינה מוגנת, אני מוגבל בדרך שמותר יהיה להתייחס לטקסט כתוב. במקרה הזה אין שימוש ביצירה כיצירה, אני לא מנגן את הצלילים שמקודדים בראש או מציג את הטקסט בצורה קריאה או מריץ את הקוד, אני מעביר את רצף הביטים מיחידה אחת לשניה ולא עושה במידע שיש בהם שום שימוש שאמור היה להיות מוגן בזכויות יוצרים. ניסוח החוק בארה"ב אינו מכסה את הפינה הזו ולקסמרק ניצלה אותה אני מקוה שבשאר העולם יש התייחסות עניינית יותר ושאולי גם בארה"ב יתקנו את החוק. כך שלא יספק הגנה כזו. לגבי הטילון, כל עוד לא שילמתי עליו הוא לא שלי וקריעת העטיפה שלו היא לא התחייבות של אף אחד אלא פגיעה ברכוש של בעל הפיצוציה. אם אני פוגע ברכוש שלך אני חייב לפצות אותך עליו, במקרה של הטילון סביר להניח שבעל הפיצוציה יקבל את מחיר הטילון כפיצוי. אבל אם מישהו יכנס אלי הביתה ויקרע נניח את המפה שעל השולחן בסלון אני לא אראה את זה כהתחייבות לקנות אותה או להמנע מלהתקין אותה על מחשב שאיננו המחשב שאיתו נירכשה. |
|
||||
|
||||
3. כאמור לעיל, העברת הביטים מיחידה אחת לשניה אסורה עפ"י החוק האמריקאי. וכך גם התקנת התוכנה על מחשב נוסף. 1. לפי חוק החוזים (http://www.tourism-law.co.il/contract.htm), קבלה של חוזה יכולה להיות ע"י התנהגות המשתמעת מן ההצעה (6א); התקנת תוכנה (שבמהלכה מוצג החוזה בבירור ואתה נדרש לקרוא אותו), קריעת העטיפה (שלרוב עליה מוסבר שהיא מהווה הסכמה לחוזה), או אפילו קנייה של התוכנה - כולם עומדים בתנאי המאוד סביר הזה;*ובהחלט אין שום חובה של חתימה פיזית, או של חוזה בכתב (23) 2. בדיקה פשוטה היתה מגלה שרישיון שימוש קיים גם לחומרה, ולכל מכשיר שמספק שירות -טלפון, מנוי בבריכה וכו' (ואם זה לגיטימי, אז כך גם לכל תוכנה שאינהרנטית מתבססת על שירות Webי: שיתוף קבצים, אנטי-וירוס, טלפוניה/וידאו, משחקי רשת, ויש גם מסחריים וכו') . |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה: תוכניות טלוויזיה, אני מניח, מוגנות בזכויות יוצרים. אבל כשאני קולט את ערוץ 2, ומקליט ממנו תוכנית, ואז מחליט להפוך אותה לזמינה בתוכנת שיתוף קבצים - לא יכול להיות שהפרתי חוזה, כי לא עשיתי שום דבר שקרוב אפילו לחתימת חוזה. והשאלה היא: האם הפצת (וכמובן גם הורדת) תוכניות טלוויזיה באינטרנט1 היא עבירה על חוק זכויות יוצרים? האם להעתיק קלטת וידאו (עם הקלטה מהטלוויזיה, לא קלטת מקורית של סרט) שהקליט עבורי חבר היא עבירה על זכויות יוצרים?2 1 ונדבר כאן רק על כאלו ששודרו ברשתות חופשיות, לא על כאלו ששודרו בערוצים בתשלום. 2 כן, עדי. שני סימני שאלה. קיבלת שאלה בונוס. |
|
||||
|
||||
זכויות היוצרים על תוכנית טלוויזיה זה עניין אורתוגונלי לחלוטין לחוזה. הן מוגנות עפ"י חוק ולא מכוח של חוזה כלשהוא. אסור לך להפיץ את תוכנית הטלוויזה גם אם חתמת עם ערוץ 2 על חוזה שכן מתיר לך להפיץ אותה (בהנחה שזכויות היוצרים הם לא של ערוץ 2). ואפילו אם אתה פוגש את קישקשתא בכנס של נשות לינוקס אנטי-גלובליסטיות, אסור לך להפיק עליו סידרה. לגבי הקלטת קלטת וידאו מחבר - אני מנחש שלא חוקי אבל אין לי מושג. (הדיון לעיל בתגובות הקודמות היה רק על חוזה שכביכול מוסיף תנאים מעבר לחוק, ובסוף הסתבר שלא ממש). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |