בתשובה לאורי, 23/02/04 8:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם הרשיון מודפס גם הוא על הקופסא? בפעם האחרונה שקניתי מחשב עם מערכת הפעלה קיבלתי אותה מותקנת. כשאני קונה רכב הוא מגיע עם מצבר מותקן בתוכו. יצרן המצברים יכול להגדיר חוזה שיקבע שאני חייב לשלם לו תמלוגים על כל נוסע שאני מסיע במכונית החדשה שלי, הוא יהיה חייב לומר לי את זה לפני ששילמתי על המכונית. אם אחרי התנעה הראשונה תקפוץ לי כתובית על הדש-בורד שתגיד ששימוש במצבר מותנה בתשלום תמלוגים על כל נוסע מלבד הנהג (שלב הילוך לאישור תנאי ההסכם) אני לא חושב שיהיה לדבר תוקף משפטי. לצורך העניין הוא יכול לכתוב את התנאים על האריזה. אני לא אישרתי את זה. מצורה דומה אני יכול לנסח חוזה רכישה לפיו אני רשאי לעשות ברכש החדש שלי ככל העולה על רוחי ולספר למוכר שפדיון ההמחאה שנתתי לו מאשר מבחינתי את תנאי ההסכם שלי. התוקף החוקי של זה יהיה דומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל הזכויות המוקנות לבעל זכויות היוצרים והמגבלות עליך כמי שרכש יצירה המוגנת בזכויות היוצרים, מוגדרות בחוק. בניגוד למצבר לאוטו, שאין עליו הגנה על זה ולכן החוזה חייב להיות מפורש, הרי שבמקרה הזה מדובר על חוזה מתוקף חוק, ואז אנחנו חוזרים למשפט "אי ידיעת החוק וגו"'. הטענה שלך זהה לטענה שמכיוון שאני קניתי את האוטו שלי בכסף מלא, זכותי לנסוע איתו באיזו מהירות שבא לי ולאיזה כיוון שבא לי, בלי להתחשב בחוקי התנועה - כי זה האוטו שלי! החוק קובע לך מגבלות לשימוש בכלי הרכב שרכשת, וכך הוא גם קובע מגבלות לשימוש בדיסק שרכשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין זכויות יוצרים לנהיגה מסוכנת? האם חברת תקליטים כלשהי תתבע אותך על השמעת השיר "יאללה לך הביתה מוטי" בפול ווליום כל לילה, 800 פעם בשבוע, דבר שגרם להתאבדות השכנה הרומנייה? או אם תשתמש בדיסק לחיתוך צוארו של הקצב שסירב למכור לך בשר חזיר? התנהגויות כאלו מסוכנות אינן קשורות להפרת זכויות שימוש של היצרן, אחרת על כל מסטיק היה כתוב שאתה מתחייב לא להדביק אותו על הכסא של המורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לרוב תנאי הרשיון הרבה יותר מגבילים מחוקי זכויות היוצרים. ב. הדיון הוא על מידת הלגיטימיות של החוקים הללו. מה שאני מנסה להראות (בחוסר הצלחה כנראה, בהתחשב בפרשנות שדברי מקבלים) הוא שמדובר חוקים מגבילים שנובעים מאותו מקור שממנו נובעים חוקי העבודה ומידת הלגיטימיות של שניהם דומה. אחת הדרכים שבה אני מנסה להראות את זה היא שהצידוק המוסרי שניתן לחוקי הפטנטים וזכויות היוצרים הוא מאוד מוגבל כיוון שהם תקפים בפועל רק עבור מי שיש לו הרבה מאוד כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהחוקיות של "shrink-wrap contracts" הוטלה בספק ונפלה בבית המשפט האמריקאי. כלומר, כל מה שכתוב שם שהוא מעבר לזכויות היוצרים במוקנות ע"פ חוק, לא תופס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על תוכנה שאתה קונה בקופסה יש בד''כ מדבקה שעליה כתוב שקריעתה מהווה הסכמה להסכם (בדומה להקלקה על הכפתור בתחילת המתקין) אם קנית את המחשב בישראל מאיזה ''מאיר מחשבים'', יש סבירות גבוהה שמערכת ההפעלה שהותקנה שם היא עותק פירטי. חוזה הרכישה של מצבר והרבה מוצרים אחרים כולל כל מיני תנאי שימוש. אם על המצבר יש אחריות אזי סביר ביותר שיש עליו פלומבות שאם תפתח אותם בעצמך תפוג אותה אחריות. המצב דומה גם במקרה של הרבה מאוד מוצרים אלקטרוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המדבקה, האם תמיד מקפידים היצרנים שתנאי השימוש יהיו נגישים לקונה גם בלי לקרוע את המדבקה? אחרת, יש לנו קצת בעיה. תוכנה זה בכלל דבר בעייתי. במצב העניינים הנוכחי, חוזה הרכישה של תוכנה מוטה, בדרך כלל, לרעת המשתמש - לרוב1 המשתמש אינו יכול להחזיר את התוכנה אם הוא מוצא שהיא אינה מתאימה לצרכיו, בניגוד למוצרים אחרים. 1 יש כמובן גם תוכנות try before you buy שמופצות עם מגבלת זמן, או עם מגבלה אחרת שמאפשרת למשתמש לבחון את התוכנה לפני שהוא מחליט לרכוש אותה. ויש כמובן גם את מודל ה-shareware. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר זה, דוקא אין שום הבדל בין תוכנה לבין מצבר. הבטיחו לך X וקיבלת Y, אתה זכאי לקבל את כספך חזרה כי הצד השני לא קיים את ההסכם. קנית X מהמדף בלי להתעניין בדיוק מה הוא כולל (או בלי לקרוא את פרטי החוזה) - אתה יכול לבוא בטענות רק לעצמך. לא חשוב אם X הוא תוכנה, מצבר, או ביטוח רכב. העניין של שימוש בתוכנה לפני שאתה מחליט לרכוש הוא אורתוגונלי, ומודל זה הוא בהחלט לא יחודי לתחום התוכנה (אני מניח שכבר שמעת את האימרה "money back guaranty" פעם או פעמיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי בין לא לקרוא את פרטי החוזה לבין לא להתעניין מה המוצר מכיל. כשאני קונה מצבר מהמדף בלי להתעניין במה הוא נותן אני עלול להתקע עם מצבר לא מתאים לצרכים שלי, המצבר עדיין יהיה שלי ומותר יהיה לי לעשות בו מה שאני רוצה. כשאני קונה תוכנה מהמדף בלי לקרוא את החוזה אני מקבל תוכנה שכן מתאימה לצרכים שלי אבל אסור לי להשתמש בה. בשום תחום אחר אין מגבלות כאלו, בשום קניה אחרת אין חוזה מגביל מהסוג הזה. כשלא מדובר בקשר ארוך טווח בין ספק שירות כלשהו לקונה השירות, אם יש בהליך הקניה חוזה, הוא נועד רק כדי לאשר את עצם העברת הבעלות ולא כדי להגביל את השימוש. המושג של הגבלת שימוש בחוזה לגבי המשך שליטת של מוכר על רכוש שנמכר זר לעיקרון של מכירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אבל זה ככה גם ברכישת ספרים, דיסקים (סרטים/מוזיקה), מחשבי על, קרקע לשימוש חקלאי, סדרות טלוויזיה, מנוי בבריכה, כלב מ-SOS חיות, זכויות שימוש בתדרים אלקטרומגנטיים, ובטח עוד כמה דברים. מה לעשות, שלא כל מניפולציה טכנית על משהו שהוא בבעלותך, הוא אכן שימוש סביר במסגרת אותה בעלות. אתה לא יכול להעביר את המנוי בבריכה לחבר שלך. אסור לך גם לצלם את המנוי, לזייף אותו, ולמכור אותו לאנשים אחרים, למרות שטכנית זה שימוש אפשרי. הסיבה היא שיש לך בעלות על המנוי *הקוקנרטי האישי שלך*, ולא בעלות על איזשהוא מנוי ג'נרי הניתן להפצה. אין שום הבדל בין זה לבין תוכנה חוץ מזה שתוכנה יותר קל לזייף ולהעתיק. גניבת שיחות גם היא שימוש טכני אפשרי בפלפאון סלולרי, אבל אסור לך לעשות את זה כי רכשת בעלות רק על הקו שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים דיסקים וסרטים - תנאי השימוש מעוגנים בחוק שנקבע ע"י גורם שמשקלל את האינטרסים של כולם, גם המשתמשים וגם היוצרים. קרקע לשימוש חקלאי לא נמכרת אלא מוחכרת, כנ"ל תדרים לשימוש. קו טלפון ומנוי בבריכה הם לא רכוש אלא שירות. לגבי כלבים, אני לא בטוח שתנאי המכירה של SOS שונים ממה שנקבע בחוק למניעת התעללות בבעלי חיים, אם הם כן, אני לא בטוח שהם באמת מחייבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים דיסקים וסרטים - זה לא רק נקבע בחוק אלא גם מצויין במפורש על הספר. לא שונה בכלום מתוכנה, גם היא מוגנת לפי חוק. ולגבי קו טלפון, הטענה לגבי שירות היא אפילו עוד יותר תקיפה לגבי תוכנות. כשאתה קונה תוכנה, אתה רוכש לא את הבעלות על הקוד, אלא את השירותים שמספקת לך האפליקציה שהקוד מממש. אם טכנית זה היה אפשרי, כל יצרני התוכנות היו מרשים לך להשתמש בתוכנה שלהם רק דרך שרת (והרבה מהתוכנות אכן מצריכות מוערבות שרת). בוודאי שקרקע לשימוש חקלאית נמכרת. אלא שלקונה מותר להשתמש בה רק לצרכים חקלאיים. לגבי כלבים - אני בטוח שתנאי המכירה של SOS שונים, ואני גם בטוח שהם מחייבים (חותמים על חוזה). ומה לגבי מחשבי על? ומה לגבי טכנולוגיה צבאית אמריקאית? מותר למכור אותה לצד שלישי או לא? בקיצור, נראה שהמודל הזה של חוזה נפוץ בכל מוצר לא טריביאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ספרים דיסקים וסרטים מדובר לכל היותר בתזכורת לחוק. אם תכתוב על דיסק של מוזיקה חסידית שאסור לנגן אותו בשבת או שאסור להשמיע אותו בעצמה גבוהה מ X דציבל, הקביעה לא תהיה תקפה, גם אם תכתוב על ספרכלשהו שזכויות היוצרים שלך עליו לא תתפוגגנה עם הזמן כפי שקבוע בחוק, העניין לא יהיה תקף חוקית. מחשבי על וטנולוגיה צבאית לא נמכרים בחנויות לאנשים פרטיים והסכמי המכירה שייכים לקשרים שבין מדינות כמו שזכויות היוצרים שייכים לקשר שבין יוצר, משתמש והמדינה. גם קרקע, הקשר בין קונה הקרקע לבין מי שקובע מה מותר לעשות בקרקע הוא אחר לחלוטין מהקשר בין מוכר בחנות או יצרן לבין הקונה. אם אני אמכור לך דירה ואתנה את המכירה בחוזה בכך שאתה לא תשתמש בדירה לצרכים אילו או אחרים, ספק רב אם אוכל לתבוע אותך בעתיד אם תעשה בה שימוש כזה. גם אם אני מוכר לך קרקע חקלאית שבבעלותי ואתה תסב אותה למגורים לא תהיה מחוייב כלפי אלא רק כלפי המדינה שתיתן או לא תיתן לך אישור לשנות את יעוד הקרקע. כשאני רוכש תוכנה אני מקבל רק את הרשות להשתמש בשירותים שמספק לי הקוד, אם כך מדוע לא אוכל להשתמש בהם במקרה שהמדיה שלי התקלקלה? כיצד מרשה לעצמה החברה להחליט לאחר אי אילו שנים שהיא מפסיקה לתמוך באנשים שרכשו דגם ישן של התוכנה לפני הרבה זמן (כלומר אם אני ארכוש היום חלונות 3.11 ואפנה למיקרוסופט כדי שתטפל בבעיה במערכת אני לא אקבל את השירות הזה)? מדוע הזכות שלי להשתמש בתוכנה מוגבלת למחשב אחד בלבד (אין לי אפשרות להעביר את התוכנה מהמחשב האישי שלי למחשב הנייד ובחזרה)? ניראה שבהרבה מהמקרים, החברה מנסה להפוך את המכירה לחוזה שכירות ארוך בלי למלא את החובות המקובלות בין משכיר לשוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ספרים וכו' - מקבל. לגבי תוכנה - אם המדיה שלך מתקלקלת - בוודאי שאתה יכול להמשיך להשתמש בשירות: אתה פשוט מבקש מהחברה שתשלח לך מדיה חדשה. נסה פעם. לגבי הפסקת התמיכה - בכל תוכנה רצינית יש התחייבות למשך התמיכה שאליו מחוייבת החברה. לגבי מוצרי Microsoft, אני מניח שההתחייבות היא מינימלית, ומשיקוליים עסקיים הם בד"כ תומכים לאחור לזמן ממושך (היו גם מקרים שלא נתמכה אפילו גרסה אחת אחורה). אגב, אף חברה לא תומכת לזמן בלתי מוגבל בטכנולוגיה ישנה (כך לדוגמא חברות רכב, טלפוניה, וכו'). לגבי מחשב אחד בלבד - כאמור, זהו שירות ולכן השימוש בו מוגבל (בדומה, בסלולרי שלך אתה מוגבל להשתמש בקו אחד, למרות שטכנית ניתן להשתמש ביותר). נראה שאתה לא מבין כלל את מהות הרכישה של תוכנה. כשאתה רוכש אפליקצית תוכנה, אתה לא רוכש לא את המדיה המגנטית, לא את הקובץ הפיזי שלה, ובטח לא את הקוד שלה. אתה רוכש אך ורק את השירותים שמספקת האפליקציה. העובדה שאתה מקבל קוד, מדיה מגנטית וכו' הוא עניין של נוחות טכנית מתוך חוסר ברירה - יש גם הרבה תוכנות שבהם אתה מקבל רק סיסמא לשרת באינטרנט וזהו. אם זה היה נוח, אז כל התוכנות היו עובדות ככה. מאחר ובהרבה מקרים התוכנה צריכה לרוץ ב-Stand Alone, אז נותנים לך קבצים פיזיים, אבל זה לא אומר שאתה הבעלים שלהם באיזשהיא צורה. זאת ועוד. ברוב המקרים, על-מנת לשכפל תוכנה, יש לבצע hacking מסויים. האם לדעתך זה שימוש סביר במשהוא שהוא בבעלותך, ואם כן, מדוע אסור לבצע hacking דומה למכשירי סלולרי, ממירים של הכבלים, חשבונות הבנק שלי, וכדומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? לפני כמה ימים פרצו לי לרכב וגנבו את הרדיו-דיסק. היה בפנים את הדיסק של הבילויים. אתה חושב שמי שזה לא יהיה שייצר אותו ישלח לי דיסק חדש בעלות המדיה? ואם כבר, יש לי כמה עשרות תקליטים שנשארו לי מאז שנות השמונים. יש מצב לקבל את הדיסקים? הרי על זכויות היוצרים כבר שילמתי. את עקרון של קניית הזכות לשימוש אני לא ממש מקבל. כשאני קונה מכסחת דשא אני מקבל אוסף חלקים מכאניים שמתוכנן לכסח דשא. אף אחד לא אומר לי "אל תעשה מניפולציות במכסחה" ולא "אתה יכול להשתמש בה רק על הדשא שלך. אני יכול לעשות מניפולציות ואפילו להשתמש בה לבניית כיסאות. החוק מגן על יצרן המכסחה ואוסר עלי לפרק אותה, להעתיק פטנטים בה וליצר מכסחה תוך שימוש בידע מוגן בפטנטים או עיצוב מוגן בזכויות יוצרים שהעתקתי מהמכסחה. גם כשאני קונה ספר אני לא מקבל את היצירה אלא רק מדיה וטקסט אלא שאף אחד לא אוסר עלי להשאיל אותו לחברים. כשאני קונה תוכנה אני מקבל מדיה שעליה יש אוסף ביטים שמשמש כתוכנה. אין הצדקה למנוע ממני לעשות מניפולציות בתוכנה, להתקין אותה על כמה מחשבים או להשאיל אותה לחברי. לגבי טלפון סלולרי (הממיר של הכבלים מושאל , הוא לא שלך), מדובר בשירות שאתה מקבל מחברת הכבלים או חברת הטלפון, מניפולציות במכשיר מותר לך לעשות כמה שתרצה (אני מכיר אנשים שפילו הטבילו אותו בשירותים) אבל לא לנצל את המניפולציות הללו כדי לשנות את היקף השירות או את התשלום. ישנן מניפולציות שאסורות על פי החוק (למשל שינוי שיאפשר לך להאזין לשיחות של אנשים אחרים). ההבדל בין האיסור בחוק לבין איסור בתנאי הרשיון הוא שאת החוק קבע גורם אוביקטיבי שרואה את טובת הציבור בכללותו בעוד שאת תנאי הרשיון קבע אחד הצדדים בעיסקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לגבי קבלת מדיה חלופית - טענתי שזה ככה לגבי תוכנות (ולא לגבי מוזיקה1). אתה מוזמן לנסות ולבדוק במקום לתקוף טענות קש שלא טענתי. שנית, חתמת על חוזה עסקי שהוא בהתאם לחוק? אסור לך לבצע שום פעולה הנוגדת את החוזה, או את החוק. אני מתפלא איך זה לא ברור. אף אחד לא אמר שהחוזה אמור להיות "אובייקטיבי", מאיפה הגעת לזה? החוק מגביל את החוזים המותרים, ודי בכך. ולדובדבן שבקצפת: טענתך העיקרית (אם אני מבין נכון) היא שההגבלות בתחום התוכנה מעוגנות בחוזה החורג מהחוק, בניגוד לתחומים אחרים2 שבהם ההגבלות מעוגנות בחוק בלבד. ובכן, מדובר בטעות - חד וחלק. ראה: http://www.siia.net/piracy/copyright/law.asp (ואולי גם הדפים הנילווים). *בפרט החוק מגדיר במפורש את כמות המחשבים עליהם מותר לך להריץ, מספר העותקים שאתה רשאי לבצע, ועניין ההשאלה.* המסקנה הלא מפתיעה היא שהחוק מגן על יצרן התוכנה בדיוק כפי שהוא מגן על יצרן מכסחת הדשא ועל חברת הסלולרי שלך (ולמען האמת קצת יותר כי בתוכנה הוא נכנס להרבה יותר פרטים). ______ 1 הבילויים היא להקה מעולה... בהנחה שקנית לא מזמן ושיש לך את הקבלה, אני במקומך בכל זאת הייתי מנסה לבקש מדיה חלופית. 2 הידעת שבעל מכשיר באורנג', מתחייב בחוזה שלא לאפשר לבן משפחה לעשות שימוש דרך קבע במכשירך? שלא לדבר על זה שהוא מתחייב "להשמע להוראותינו הסבירות כפי שנודיע לך מעת לעת בנוגע לשימוש בשירותים", וכן "לשתף עימנו פעולה בפעולות הוידוא והאבטחה שאנו עושים". האם אתה חושב שזה חורג מהחוק או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המדיה החלופית, אני מניח שהיצרן לא מתחייב לספק לי מדיה חלופית אבל אם הוא אסר עלי לשכפל את המדיה המקורית אז בעצם הוא אוסר עלי להשתמש במוצר שרכשתי. אני חוזר, אני לא חתמתי על אף חוזה, אני קרעתי מדבקה. אני משער שאם הייתי נדרש לחתום על חוזה הייתי משתמש בתוכנה אחרת. חוק זכויות היוצרים עלה מההתחלה כחלק מהטענה שהמסגרת החברתית והכלכלית שבה אנחנו חיים מאפשרת לבעלי הון לשמור על מעמדם באמצעות חוקי זכויות יוצרים ופטנטים שמרחיבות של זכויות הקניין מעבר למשמעות הטבעית שלהם ולכן יש למסגרת הזו לגיטימציה גם להגביל את זכויות הקניין של בעלי ההון ע"י חוקי עבודה ושכר מינימום. חוקי זכויות היוצרים שמפורטים באתר שאליו שלחת אותי מחזקים את הטענה המקורית שלי. 1 אני משתמש כרגע בגיבוי ל MP3 שעשיתי לדיסק המקורי. אני משער שזה חוקי (מותר לשכפל לצורכי גיבוי לא?) בכל אופן, אישתי טוענת שהם משפיעים עלי לרעה ואני מתנהג בצורה מעצבנת אחרי שאני מקשיב להם, במיוחד שכאני מנסה לשיר את מרוסיה. 2 אני מנוי של סלקום, אני מקוה שלי אין תנאים כאלו בחוזה אחרת אני נחשב פושע. האם כתוב מה העונש על מתן אפשרות לבן משפחה לעשות שימוש קבוע במכשיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימוש חוקי במוצר שרכשת הוא הפעלת האפליקציה על מחשב אחד, ושכפול יחיד שלה לצורך גיבוי. אני חוזר (בעצם זה היה בתגובה אחרת) - עפ"י חוק החוזים: קבלת חוזה היא לא רק ע"י חתימה פיזית - היא יכולה להיות ע"י כל פעולה שהיא, שמשתמע ממנה כי קיבלת את החוזה. לדוגמא, אישור (בע"פ, או באינטרנט) על רצונך לרכוש את המוצר. לגבי לגיטימציה להגביל את חירותם הכלכלית של בעלי ההון - אני שותף לדעתך. אני דוחה את כל ההתבכיינויות על הגבלת זכויות בעל ההון/הלקוח/האמן, זכויות פוזיטיביות וכו'. לדידי אין דבר כזה זכות מקודשת אבסולוטית, או זכות ששום דבר לא יכול להתנגש איתה. כל הגבלה שהיא באופן הגיוני מונעת עוול גדול יותר, היא הגיונית בעיניי. קונקרטית, גניבת תוכנה היא עוול גדול וחשוב יותר למנוע אותו מאשר לשמור על הזכות שלך לבצע filecopy. ולפני שמישהוא יקפוץ, הגישה הזו דווקא מתיישבת הרבה יותר טוב עם ההתנגדות לעריצות הרוב, כי אני גם לא חושב שזכות הרוב להכריע היא אבסולוטית. 1 חוקי. 2 זה אחד מהתנאים שמאפשרים לאורנג' לנתק אותך. אתה מוזמן לקרוא את החוזה שלך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענין התקליטים, עשיתי פעם עסקה מעניינת עם ידיד שהיה לו אוסף נחמד מימי נעוריו של תקליטי הביטלס וג'ון לנון. קיבלתי את האוסף ונתתי לו במקומו דיסקים שלהם (שקניתי במיוחד) לפי מפתח של שני תקליטים שווים דיסק אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מעניינת: אם יש לי אוסף של תקליטים, מותר לי באופן חוקי להוריד מהאינטרנט את תכולתם בפורמט דיגיטלי ולצרוב אותם על דיסקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה באמת מעניינית ואני לא בטוח מה התשובה. פה יש קצת מידע: להעתיק שיר ולצרוב אותו לשימושך הפרטי זה לא בהכרח נגד החוק, לפחות במקומות מסויימים. הבעייה היא בהפצה של השיר או בהעמדתו לשימוש ציבורי (למשל ב-KaZaA), ואז גם מי ש*מוריד* שיר ממקור ("מורעל") שכזה עובר על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר mp3.com הציע שירות כזה, והפסיד במשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני בתחום -- כמי שתרגם כמה מהתפלצות הללו וככותבן של אחרות -- עיקר תנאי רשיון המשתמש עוסקים באופן בו מוגבלת חבות היצרן בסוגי שימוש שונים (לדוגמה, מניעת מקרה בו מישהו יתבע את יוצר התוכנה כי הוא ניסה להשתמש בתוכנת עיבוד תמונה כגליון נתונים) והגבלה על אופני ההעתקה והשימוש בתוכנה. כמעט בכל חוזה ישנה אפשרות של החזרת המוצר אם הוא אינו מתאים לצורכי המשתמש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ברוב חוזי רכישת תוכנה ישנה אפשרות של החזרתה אם היא אינו מתאים לצרכי המשתמש? אפשרות ל-Try before you buy? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההחזרה נוגעת לעניין ההסכמה או אי ההסכמה ל''חוזה''. לגבי ההתאמה למשתמש, רוב החוזים עוסקים בעיקר בחוסר האחריות של הייצרן לגבי מקרים כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. היא לא עותק פירטי, צורף למחשב דיסק התקנה מקורי. מאיר יודע שרוב האנשים מסתבכים בהתקנה של חלונות וגם שכשמישהו קונה מחשב חדש ולוקח אותו הביתה הוא רוצה להניח אותו על השולחן, להדליק ולהתחיל לשחק סוליטיר. זו גם הדרך היחידה שלו לוודא שהמחשב שהוא מכר אכן תקין ועובד. 2. אני רושם על הצ'ק מאחורה שפדייתו מהווה הסכמה עם תנאי הרכישה שאותם ניתן למצוא במשרדים שלי או לקבל פירוט מלא שלהם במעמד הרכישה. האם יש לזה תוקף? 3. כיתוב של כמה מילים על הפלומבה הוא ברור. תנאי השימוש של תוכנה הם ארוכים ולא ברורים. כיתוב על פלומבה לא מונע ממך לעשות במצבר מה שאתה רוצה כולל הורדת הפלומבה לכל היותר תאבד את האחריות. תנאי השימוש קובעים מה תעשה בתוכנה שרכשת ואם תעבור על תנאי הרשיון לא תאבד רק את הזכות לתמיכה או הזכות להוריד תיקונים מאתר החברה. לפי הפרסומים של BSA אתה פשוט תגיע לכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ייתכן שכך. אבל הרבה מאוד מהמחשבים שנמכרים בארץ על ידי הקולגות של מאיר הם כאלו. 2. אולי. הפרשנות המקובלת של החוק אומרת שהחוזה על המדבקה (יותר נכון ההפניה לחוזה) תקף עם קריעת המדבקה. אם הפרשנות לא הייתה כזאת אזי אולי היית נדרש לחתום באופן מפורש על חוזה. זו סוגיה טכנית לא עקרונית. את החוזה עליו חתמת אתה מחוייב למלא. 3. מידת המורכבות של החוזה איננה טיעון. האחריות היא חוזה *נפרד* אשר מותנה בשימוש הנאות במכשיר הנקנה. באותה מידה (וזה בדיוק המקרה בנושא תוכנה) אותו "שימוש נאות" היה יכול להוות חלק מהחוזה עצמו. דוגמה מתחום אחר, שכירות. חלק מהחוזה על הדירה יכול לקבוע שאתה הוא השוכר ואינך רשאי להשכיר לאחר או לבצע שינויים מסויימים בדירה (ואולי אפילו איסור להכניס בעלי חיים, לעשות רעש וכו.( לחילופין "קו טלפון" אשר הוא רכושך ועדיין אתה מוגבל בשימוש מסיבות אלו ואחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז נעזוב את מאיר, הוא דוקא בסדר. 2. הפרשנות המקובלת היא שכשמישהו מקבל ממך כסף ומעביר לרשותך משהו בתמורה המשהו הזה הופך להיות שלך. עצם העובדה שכתוב על המשהו הזה דבר מה לא מחייב אף אחד. קניתי ספר, על העטיפה שלו כתוב שהוא מבטיח לי שעות של הנאה. לא נהנתי, האם אני יכול לתבוע את המוכר או ההוצאה על הפרת חוזה? 3. אחרי שקניתי את הדיסק הוא שלי. אתה לא יכול להפיל עלי תנאים ("אם פתחת את עטיפת הספר אתה מתחייב שלא לקרוא בשירותים", לא "אם ניגנת את הרצועה השלישית בדיסק אתה מתחייב לשלם לבעל זכויות היוצרים שקל על כל תנועה של רגל שמאל במהלך ההשמעה" וגם לא "אם הסרת את המדבקה זה סימן שאתה מתחייב שלא להתקין את התוכנה על אף מחשב מלבד זה שהיא נרכשה איתו") אחרי ששילמתי וקיבלתי את הסחורה לרשותי. המדבקה שלי והדיסק שלי. מותר לי לקרוע אותה ומותר לי לעשות איתו כל מה שאני רוצה. אם היו לך הסתייגויות לא היית צריך למכור לי אותם מלכתחילה. אתה יכול להתנות קשרים עתידיים בשימוש נאות אם פתחת את הפלומבה אתה לא זכאי לאחריות, אם פתחת את אריזת הדיסק לא תוכל להחליף אותו ואם התקנת את התוכנה על שני מחשבים אתה לא תהיה זכאי לשדרוגי תוכנה או שירות. בשכירות או שירות (כמו קו טלפון) מדובר בקשר רציף ולכן לגיטימי לדרוש שימוש נאות כתנאי להמשך הקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כפי שאמרת, אם הפרשנות המקובלת הייתה שונה אזי, מן הסתם, היית נאלץ לחתום על חוזה בעת רכישת התוכנה. החיים מלאים בכל מיני חוזים שהם פשוט מובנים מאליהם. כאשר אתה נכנס לבריכה לא כתוב על הכרטיס שצריך ללבוש כובע ים, אסור לקפוץ (עם מפה) וכו. ההוראות האלו כתובות על שפת הבריכה ותראה אותם רק אחרי שתרכוש את הכרטיס. אז מה? זה הופך את ההתחייבות שלך לפחות מחייבת? זה רק עניין טכני. לצורך חידוד הנקודה. והיה והיית נדרש לחתום על *חוזה* כתנאי לרכישה. האם היית מרגיש מחוייב אליו? אם כן, אזי ראה בשבירת הפלומבה כחתימה על חוזה. כך החוק רואה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שתנאי השימוש של מיקרוסופט הם מובנים מאליהם. אם הם היו כאלו לא היה צורך בכל כך הרבה טקסט כדי לתאר אותם. בכל אופן אני בכלל לא בטוח שתפיסת החוק היא כזו. לדעתי כל עוד לא עברת על חוקי זכויות היוצרים, החוק לא יתייחס לעבירה על תנאי הזכיון במערכת ההפעלה שקנית. האם אתה מכיר מנכ"ל שנאסר בגלל שהתקין חלונות על מחשב אחר מזה שקיבל עם מערכת ההפעלה? האם יש לך עוד דוגמא אחת למוצר שנמכר בתנאים מגבילים כאלו (אני מתכוון למוצר כלומר, חפץ שהופך לקניין שלך, לא שירות ולתנאים מגבילים שהם מעבר לחוקי זכויות היוצרים או התניית מתן שירות או קשר עתידי בשמירה על תנאי השירות)? יצרני המדפסות עושות מאמצים כדי להלחם בתופעת ראשי הדיו התואמים. לא מזמן, לקסמארק הכניסה לראשי ההדפסה שלה רכיב זכרון עם קוד שמאפשר למדפסת לזהות אם מדובר בראש מקורי ולסרב לעבוד עם תואמים. את הקוד הזה היא ניסתה להגדיר כנכס רוחני (להזכירך, מדובר ברצף ביטים שמשמש כסיסמא, לא מנגינה, לא יצירה ספרותית גם לא איזושהי יצירה טכנולוגית) כדי לאסור על יצרני התואמים להכניס אותו לראשים שיוכלו לעבוד עם המדפסות שלהם. למה הם לא משתמשים בחוזה מגביל בעת המכירה (פתיחת הפלומבה מעל כפתור ההדלקה מהווה אישור להסכמת הקונה להשתמש רק בראשי דיו מקוריים)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שנאמר למעלה. תנאי השימוש במוצרי מייקרוסופט כמו כל חברות התוכנה נוגעים בעיקר לעניין חוסר האחריות שלוקחת מייקרוסופט על עצמה בנוגע לתקינותו ושימושיותו של המוצר. הכלל של איסור העתקה הוא פשוט ומובן מאיליו. אני לא יודע אם העתקת תוכנה עשוייה להוביל למאסר אבל אם תעשה כן, למייקרוסופט יש את הזכות לתבוע אותך לדין ולדרוש פיצוי. "האם יש לך עוד דוגמא אחת למוצר שנמכר [...]" כאשר אתה קונה תוכנה, אתה קונה רשיון שימוש ומדיה. הרשיון והמדיה הם קניינך, לא התוכנה עצמה. "יצרני המדפסות עושות מאמצים כדי להלחם בתופעת ראשי הדיו התואמים [...] למה הם לא משתמשים בחוזה מגביל בעת המכירה" אינני יודע, אולי החוק איננו מאפשר זאת, אולי יותר קל להלחם בתופעה כאשר אתה מתמקד בייצרנים האחרים ולא במשתמשי הקצה. אם ייצרת ראש דיו שבתוכו אותו רצף בייטים (ואני מניח שמדובר במשהו יותר ארוך מבייט אחד) סימן ברור הוא שהעתקת והפרת את זכויות היוצרים על ראש הדיו. לצורך העניין יכלו ייצרני המדפסות להכניס חלק מהקושחה של המדפסת בתוך הראשים מה שהיה הופך את הרצף למוצר תוכנה לכל דבר. מה זה משנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה לגבי הכלל שמגביל את ההתקנה על מחשב אחד בלבד (ואם הוא מתקלקל ואני קונה חדש אאלץ לרכוש מערכת הפעלה חדשה) או האיסור למכור את מערכת ההפעלה במידה שאני מוכר את המחשב שלי? מה לגבי העתקה לשם גיבוי? 2. אם קניתי רשיון ומדיה, אני אמור להיות מסוגל להשתמש ברשיון גם אם המדיה נפגעה, איך זה מסתדר עם תנאי הזכיון? 3. לגבי ראשי ההדפסה. אם כל רצף ביטים ארוך מספיק הוא יצירה (גם אם אין משמעות לכשעצמו) הרי שיש בידי האפשרות להגדיר מספר רצפים אקראיים כאלו, לרשום אותם כיצירה ולהתחיל לחפש אותם בתוכנות מסחריות. אם יתמזל מזלי והרצף 00010110010111010 נמצא בקבצים הבינאריים של תוכנה פופולארית זו או אחרת, אני אוכל להתעשר. לא? יש לי הרגשה שיש איזשהו כשל בתאוריה הזו. אם הם היו עושים את זה היה אפשר לומר שהראש הוא מוצר תוכנה אבל אז הראש היה יקר יותר והייתה בו טכנולוגיה יחודית שמוגנת ע"י פטנט או זכויות יוצרים. זה לא המקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לגבי גיבוי, השימוש מותר על ידי החוזה, למיטב ידיעתי. לגבי המגבלה של מחשב אחד. אלו הם התנאים של מייקרוסופט ואתה רשאי לקנות מוצרים של חברה אחרת. זה מה שאני עושה. 2. זה תלוי באופי החוזה שלך. אולי יש כאלו שיהיו מוכנים להחליף לך מדיה פגומה. מה זה קשור לעקרון? ומה אם אבדת את החוזה ה"רגיל"? 3. אולי לקחת את דברי יותר מדי כפשוטם. למיטב ידיעתי, בכל הנוגע למידע ממוחשב אין זכויות יוצרים על רצפי בייטים אלא אם הם תוכנה. למשל, פונט ביטמפ איננו זוכה להגנה בעוד שפונט טרוטייפ או פוסטסקריפט זוכה להגנה (החלק שמרנדר את הגליפים הוא אינטרפטר והמידע בפונט הוא פקודות בשפה מסויימת). בכל מקרה, גם אם היה הדבר כך אתה צריך להוכיח שייצרת את הרצף לפני אלו שהעתיקו ממך ושהרצף איננו טריוויאלי. ושוב, ההתפלפלות הזאת לא מוכיחה שום דבר, תוכל להתפלפל ככה גם לגבי כל סוג של זכות. העובדה שמייקרוסופט ולקסמרק עושות שימוש "לא נחמד" (בעיניך) בזכויות היוצרים שלהם לא הופכת את הרעיון של זכויות יוצרים לדבר לא נכון ובוודאי איננה מצדיקה שימוש בתוכנות מסחריות בלי לשלם עבורן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על המגבלה הזו של מיקרוסופט (ועוד כמה מגבלות מוזרות כאלו אני מדבר (לא על המגבלות המעוגנות בחוק). 2. אם קניתי מדיה עם תוכנה עליה אז המדיה שלי ואני אחראי לה ויכול לעשות בה כרצוני. אם המדיה היא רק כלי להעברת זכויות שימוש בתוכנה אז החברה אמורה להמשיך לספק לי את זכויות השימוש עבורן שילמתי גם אם המדיה נידפקה. חוזה השימוש של מיקרוסופט מנסה לאפשר למיקרוסופט לבחור את ההתנהגות היותר נוחה להם משני 3. במקרה של לקסמרק המידע הוא רצף כלשהו שלא עושה שום פעילות משמעותית בהדפסה אלא מזהה את הראש בפני המדפסת ראש מקורי. אני משער שהם לקחו איזה שיר מוגן בזכויות יוצרים שכתב מנכ"ל החברה ושמו אותו שם. השאלה היא מי מביננו הוא המתחכם ומי מביננו עושה בזכויות היוצרים שימוש שחורג מגבולות ההגיון. לא דיברתי על שימוש שתכנות מסחריות ללא תשלום אלא שימוש בתכנות מסחריות על פי תנאי רשיון שלא חתמתי עליו (כל הדברים שאמרתי מתייחסים רק לפער שבין חוקי זכויות היוצרים לבין תנאי הרשיון). אני מניח שגם מיקרוסופט לא מעוניינת להחתים כל לקוח שלה על חוזה משפטי תקף על פי החוק במדינתו. בכל אופן כל עוד היא לא עושה את זה קשה לי לקבל קריעת מדבקה כהתחייבות תקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למייקרוסופט יש את הזכות לדרוש ממך מה שהם רוצים במסגרת החוזה, לך יש את הזכות לנסות להשיג חוזה אחר במקום אחר. 2. אתה קנית רשיון+מדיה, לרשיון יש תנאים והם יכולים לכלול או לא לכלול אספקה נצחית של מדיה במקרה שהמדיה נפגמה. 3. מה דעתך על המוסר של לקסמרק איננו ממין העניין. בכל מקרה, בצורה בה מאורגן הדבר, אין להם עילה לתבוע אותך אלא את היצרנים של ראשי הדיו ה"תואמים" "קשה לי לקבל קריעת מדבקה כהתחייבות תקפה" האם קשה לך לקבל גם קריעת עטיפה כהתחייבות תקפה? כנס לפיצוציה, קח טילון מהמקרר, קרע את העטיפה ותתחיל לאכול. האם זה מחייב אותך לשלם עבור הטילון? איפה זה כתוב? איזה תוקף משפטי יש לדבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זהו, שאני לא תחמתי על אף חוזה. חוץ מזה מיקרוסופט כמונופול לא יכולים לדרוש ממני כל מה שהם רוצים. אבל זה מחוץ לעניין. 2. דעתי היא שעניין מכירת רשיון שימוש הוא ייחודי לתחום התוכנה וראוי שלא לייחס לו תוקף חוקי. 3. לגבי הטריק של לקסמרק, דעתי היא שהוא מכניס את ההגנה על זכויות היוצרים לתחומים שאינם קשורים אליה. נכון שהם לא יוכלו לתבוע אותי אבל העובדה שהם מונעים מיצרנים אחרים להתחרות בהם מעלה את מחירי ראשי הדיו ומזה אני סובל. זכויות היוצרים אמורים היו להתייחס לשימוש ביצירה. אני מוגבל בדרך שבה מותר יהיה לי לנגן מנגינה מוגנת, אני מוגבל בדרך שמותר יהיה להתייחס לטקסט כתוב. במקרה הזה אין שימוש ביצירה כיצירה, אני לא מנגן את הצלילים שמקודדים בראש או מציג את הטקסט בצורה קריאה או מריץ את הקוד, אני מעביר את רצף הביטים מיחידה אחת לשניה ולא עושה במידע שיש בהם שום שימוש שאמור היה להיות מוגן בזכויות יוצרים. ניסוח החוק בארה"ב אינו מכסה את הפינה הזו ולקסמרק ניצלה אותה אני מקוה שבשאר העולם יש התייחסות עניינית יותר ושאולי גם בארה"ב יתקנו את החוק. כך שלא יספק הגנה כזו. לגבי הטילון, כל עוד לא שילמתי עליו הוא לא שלי וקריעת העטיפה שלו היא לא התחייבות של אף אחד אלא פגיעה ברכוש של בעל הפיצוציה. אם אני פוגע ברכוש שלך אני חייב לפצות אותך עליו, במקרה של הטילון סביר להניח שבעל הפיצוציה יקבל את מחיר הטילון כפיצוי. אבל אם מישהו יכנס אלי הביתה ויקרע נניח את המפה שעל השולחן בסלון אני לא אראה את זה כהתחייבות לקנות אותה או להמנע מלהתקין אותה על מחשב שאיננו המחשב שאיתו נירכשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כאמור לעיל, העברת הביטים מיחידה אחת לשניה אסורה עפ"י החוק האמריקאי. וכך גם התקנת התוכנה על מחשב נוסף. 1. לפי חוק החוזים (http://www.tourism-law.co.il/contract.htm), קבלה של חוזה יכולה להיות ע"י התנהגות המשתמעת מן ההצעה (6א); התקנת תוכנה (שבמהלכה מוצג החוזה בבירור ואתה נדרש לקרוא אותו), קריעת העטיפה (שלרוב עליה מוסבר שהיא מהווה הסכמה לחוזה), או אפילו קנייה של התוכנה - כולם עומדים בתנאי המאוד סביר הזה;*ובהחלט אין שום חובה של חתימה פיזית, או של חוזה בכתב (23) 2. בדיקה פשוטה היתה מגלה שרישיון שימוש קיים גם לחומרה, ולכל מכשיר שמספק שירות -טלפון, מנוי בבריכה וכו' (ואם זה לגיטימי, אז כך גם לכל תוכנה שאינהרנטית מתבססת על שירות Webי: שיתוף קבצים, אנטי-וירוס, טלפוניה/וידאו, משחקי רשת, ויש גם מסחריים וכו') . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה: תוכניות טלוויזיה, אני מניח, מוגנות בזכויות יוצרים. אבל כשאני קולט את ערוץ 2, ומקליט ממנו תוכנית, ואז מחליט להפוך אותה לזמינה בתוכנת שיתוף קבצים - לא יכול להיות שהפרתי חוזה, כי לא עשיתי שום דבר שקרוב אפילו לחתימת חוזה. והשאלה היא: האם הפצת (וכמובן גם הורדת) תוכניות טלוויזיה באינטרנט1 היא עבירה על חוק זכויות יוצרים? האם להעתיק קלטת וידאו (עם הקלטה מהטלוויזיה, לא קלטת מקורית של סרט) שהקליט עבורי חבר היא עבירה על זכויות יוצרים?2 1 ונדבר כאן רק על כאלו ששודרו ברשתות חופשיות, לא על כאלו ששודרו בערוצים בתשלום. 2 כן, עדי. שני סימני שאלה. קיבלת שאלה בונוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכויות היוצרים על תוכנית טלוויזיה זה עניין אורתוגונלי לחלוטין לחוזה. הן מוגנות עפ"י חוק ולא מכוח של חוזה כלשהוא. אסור לך להפיץ את תוכנית הטלוויזה גם אם חתמת עם ערוץ 2 על חוזה שכן מתיר לך להפיץ אותה (בהנחה שזכויות היוצרים הם לא של ערוץ 2). ואפילו אם אתה פוגש את קישקשתא בכנס של נשות לינוקס אנטי-גלובליסטיות, אסור לך להפיק עליו סידרה. לגבי הקלטת קלטת וידאו מחבר - אני מנחש שלא חוקי אבל אין לי מושג. (הדיון לעיל בתגובות הקודמות היה רק על חוזה שכביכול מוסיף תנאים מעבר לחוק, ובסוף הסתבר שלא ממש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשיון אינו צריך להיות מודפס על הקופסה, מספיק ציון על הקופסה שיש רשיון משתמש הכלול בתוכה וחזרה על עובדה זו בחומר מודפס בתוכה. מסריח, אבל כשר. הכלל הנהוג הוא שהכללים הנהוגים בתחום הם משהו ש''משתמש סביר'' יכול לצפות לו. לגבי המצבר -- אם נאמר לך מראש ובאופן מפורש כי בקניית מכונית זו אתה מכפיף עצמך לתנאים שונים לחלוטין מהמקובל בתחום (כלומר, חורגים ממה ש''משתמש סביר'' היה יכול לצפות לו) כי אז, כן, ניתן לדרוש ממך כל דבר שהמוכר רוצה לדרוש והוא חוקי. הוא יכול גם לבקש ממך לקפוץ על רגל אחת ולקרוא קוקוריקו אם הוא רוצה. אתה יכול לבחור אם להיענות לבקשה או לא. הציפיה הסבירה של משתמש סביר היא נקודה מכרעת לעניין התקפות המשפטית של זכויות. ישנן היום הגנות שונות ומשונות על הצרכן מפני תנאים והתניות שלא סביר שיוכל לקרוא אותן או שלא סביר שלו היה קורא אותן היה מבין אותן ומסכים להן. לרוב, בית המשפט מבטל התניות לא סבירות כאלו כאשר אין יידוע סביר שלהן לקונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תופס מעצמי משתמש סביר, לא ניראה לי סביר שטופס יחייב אותי בלי שנתתי לו את הסכמתי, הדרך המקובלת למתן הסכמה, בכל נושא, היא חתימה על הטופס, לא קריעת מדבקות ולא הקלקה עם העכבר. אם לא קיבלתי את טופס תנאי השימוש וחתמתי עליו לפני שקיבלתי את התוכנה ושילמתי עליה, אני לא רואה כיצד קריעת מדבקה, בלי קשר למה שכתוב או לא כתוב עליה יכולה להגביל מישהו בשימוש שיעשה ברכושו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך טעות. נסה לראות זאת מהכיוון האחר. נניח שקנית מכסחת דשא ובפעם הראשונה שהפעלת אותה (אחרי עיון מדוקדק במדריך למשתמש) הסכין עפה ופוצעת אותך. האם יש עילה לתביעה מול הייצרן? בבצעך את העסקה עם הייצרן אתה התחייבת לשלם והוא התחייב לספק מוצר שעושה את מה שהוא אמור לעשות ושעובד בצורה בטיחותית. הציפיה שלך ממנו היא שכך יהיה ושמורה לך הזכות לתבוע אותו במקרה שלא כך. הדבר מחייב אותו גם אם הוא לא חתם עם עט על טופס נייר. זהו פרט טכני. אם, לעומת זאת, שמת את המכסחה הפוך על שולחן ותחבת את ידך לתוך הסכין כאשר היא פועלת, חבותו כלפיך היא אפס משום שהפרת את תנאי אותו "חוזה" שנכרת ביניכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אני יכול לבנות כסא אם אני לא מניח את המכסחה הפוכה על השולחן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוסבר באלבום האפור - אתה יכול להוריד אותו ב-Kazaa | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנ''ל זמין גם מהאתר הנקוב בקישור בדיון הנפרד בנושא. אגב, חרא של דבר האלבום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, חשבתי ששכ"ג מתבדח ולכן הגבתי באותה המטבע (אין לי מושג אם זה ב-Kazaa, זה היה ספין על חשבון זה שגם הורדה מ-Kazaa זה פגיעה בזכויות יוצרים) - אני מקווה שלא הבכתי את עצמי יותר מדי.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי עילה לתביעה רק אם המכשיר שקיבלתי לא היה תקין בעת המכירה (לצורך העניין גם הוראות שימוש שגויות או בלתי ניתנות להבנה הן חוסר תקינות של המכשיר). באותה מידה תהיה ליצרן עילה לתביעה אם ההמחאה שעימה שילמתי לו תחזור או שהכסף יתגלה כמזויף. אני לא רואה את הקשר בין הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד אתה מגדיר תקין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא לא ניכנס לפינה הזו. מכסחת דשא זו מכונה שמכסחת דשא ולא פוצעת ראשים בשימוש נכון. כשמישהו מוכר לי מכסחת דשא ונותן לי מכשיר שלא מכסח דשא ופוצע את המשתמש בו זו הונאה. בכל אופן הנקודה היא שהעיסקה ניסגרה ומרגע שהיא נסגרה אין מחויבות ביני ובין היצרן. רק במקרה שהתברר בדיעבד שבזמן העיסקה מישהו לא מילא את חלקו (במתכוון או מתוך רשלנות) יש עילה לתביעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא כן ניכנס לנקודה הזו. היכן הוגדר שמכסחת דשא, ובפרט זו אשר קנית (הרי יתכן שהיא בכלל מוגדרת כ"מכונה מולטי-פונקציונלית לגיזום דשא וחלקי גוף") אינה אמורה לפצוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שההגדרה המילולית המקובלת תהיה תקפה לעניין הזה. כשאני אומר מקובלת, אני מתכוון שאני לא חושב שיש מישהו (למעט אולי יצרני מכסחות דשא עם יצוג משפטי מחורבן במהלך משפט) שיסכימו שמכונה שבשימוש על פי הוראות היצרן מכסחת דשא ואיברי גוף של המפעיל שלה תחשב מכסחת דשא תקינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה כשאני מגיע לחנות ומבקש לרכוש מכסחת דשא אני אמור לקבל מכסחת דשא ולא ''מכונה מולטי-פונקציונלית לגיזום דשא וחלקי גוף''. ואם זה מה שאני מקבל מסופו של דבר הרי ש א. יש להבהיר לי שלארכשתי בכלל מכסחת דשא. ב. בסיפור שלנו מדובר באדם שקרא היטב את הוראות היצרן ולכן היה אמור לדעת שמה שיש לו אינה מכסחת דשא. ג. אם מכרת מכונה שמיועדת לפגוע במפעיל שלה במסוה של מכסחת דשא תימצא את עצמך בצרה הרבה יותר גדולה מאשר אם מכרת מוצר שבטעות (שלך) פצע את המפעיל שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אבל כן רכשת מכסחת דשא. זה מכשיר ALL IN ONE. ב) אבל לפני הקניה הוא לא יכול היה לקרוא את הוראות היצרן. ג) בדיוק הנקודה שלי. זהו חלק מחוזה המכירה שליצרן אין השפעה עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר בין הדברים הוא פשוט. כאשר אתה קונה את המכסחה אתה, והייצרן, חותמים על חוזה. העובדה שלא אתה ולא הייצרן חתמתם על טופס בו מפורטים כל תנאי החוזה עם עט כדורית לא הופכת את החוזה הזה לשונה, מהותית, מטופס עליו *כן* חותמים עם עט כדורית. מכאן שישנן דרכים שונות לבוא בחוזה ואין שוני מהותי בין חתימה על טופס, הקלקה על "אני מסכים" או קריעת הפלומבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק. כשאני קונה מכסחה אני משלם כסף ומקבל מכסחה. מרגע שקיבלתי אותה לרשותי נגמר הקשר המחייב ביני ובין היצרן אני לא מחוייב כלפיו בדבר והוא לא מחוייב כלפי. הוא יכול גם לתת לי אחריות אבל זה כבר חוזה שונה. אם יתברר במועד מאוחר יותר שמישהו מאיתנו לא מילא את חלקו בעיסקה ההיא תהיה לשני עילת תבועה. לא מילא את חלקו, כלומר לא באמת שילם את הכסף שהוא היה אמור לשלם (הצ'ק חזר) או לא באמת נתן את מה שהוא היה מחוייב לתת על פי העיסקה (מכסחת דשא תקינה). אבל אם תנאי העיסקה בוצעו בצורה תקינה הרי שהמכסחה שלי ואני יכול לעשות איתה כל מה שאני רוצה (במגבלות החוק), וכנ"ל לגבי הכסף. תאר לך מצב שאני שונא עישון קיצוני ואני לא מוכן שבכסף ששילמתי ליצרן מכסחות הדשא הוא יקנה סיגריות. האם יש בידי דרך לחייב אותו להמנע מקניית מה שהוא רוצה? נניח שיצרן המכסחות הוא שומר שבת ולא מוכן שיחללו אותה עם המכסחות שלו. האם יש לו דרך לאכוף את זה? האם לגיטימי שמישהו מאיתנו יאכוף את אופן השימוש הנכון לדעתו במה שמחליף ידיים במהלך העיסקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש על נקודה טכנית. אחזור על השאלה: אם היית נדרש לחתום על חוזה כתנאי לרכישת מוצר התוכנה, האם החוזה היה מחייב אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אם כן. האם ישנם חוזים שאתה יכול לבוא בהם ללא חתימה, עם עט, על טופס נייר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתמש סביר היא הגדרה משפטית, לא אמירה המתייחסת למידת הממוצעות שלך בעיני עצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המשמעות של המושג הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות, בערך, היא מה שאדם ממוצע, עם ציפיות ממוצעות, נסיון ממוצע, וצרכים ממוצעים היה מצפה שיתרחש. לדוגמה, אם קנית מאה גרם גרעינים שחורים ואחרי יומיים אתה חוזר לחנות עם שקית ריקה למחצה ומבקש החזר מלא של כספך כי מצאת בתוך השקית גם פיסטוק אחד, סביר להניח כי בית המשפט לא יזכה אותך בהחזר משום שאדם סביר, בעל נסיון סביר בקניית פיצוחים, היה אמור לצפות לכך שמפעם לפעם יסתנן פיצוח מסוג א' בין פיצוחים מסוג ב'. כמו כן, גם הזמן שחלף בין הקנייה לצריכת המוצר (המתקלקל במהירות) פועלת לרעתך -- אדם סביר יצרוך את הגרעינים בתוך זמן לא רב ממועד קנייתם. לעומת זאת, אם קנית מאה גרם גרעינים שחורים וחזרת אחרי כמה דקות כשאתה מציג עכבר מת שמצאת בתוך השקית, סביר להניח שבית המשפט יזכה אותך בהחזר ואף בפיצויים ומתוקף אותם שיקולים ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי להעיר שהסיכוי לכך שבשקית פיסטוק תמצא כמה גרעינים שחורים גדול הרבה יותר מזה של הסצנריו שתיארת. השד של מקסוול חי, והוא פועל בפיצוציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מישהו שהמציא שיטה להפרדה מלאה בין פיסטוקים לגרעינים שחורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כי כן. אני גם סבור שמעטים ישובו לחנות למחות על כך. אני לא מכיר את השד של מקסוול, אבל את החוק הייתי מנסח כך: כאשר מוחזר עודף מסכום כסף ששילמת והוא שונה מהעודף הנכון אם מחזיר העודף הוא בעל העסק, תמיד יהיה חוסר ולא עודף בעודף. אם מחזיר העודף הוא עובד של בעל העסק, אחוז המקרים בהם תהיה סטייה לטובתך בעודף נמצא ביחס ישר והפוך לקרבת המוכר השכיר לבעלי העסק וקרבת בעל העסק (פיסית) למקום העסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השד של מקסוול (לא לבלבל עם פטיש הכסף) יושב ליד פתחו של חריר קטן בין שני מיכלים המכילים גז, ובעזרת שסתום קטן נותן למולקולות מהירות לעבור מצד אחד לשני, ולאיטיות בכיוון הפוך. בכך הוא יוצר הפרש טמפרטורות בין שני המיכלים והורס את החוק השני של התרמודינמיקה ואת היום של בולצמן. ישנו גם שד שפשוט נותן למולקולות לעבור רק מצד אחד לשני, ובכך יוצר הפרשי לחצים ומקטין אף הוא את האנטרופיה. פעם, כשכמות השחורים בקשיו שלי היתה מעל המקובל, שאלתי את בעל הפיצוציה שלי מה הוא יודע על אנטרופיה, ותשובתו היתה שהוא היה שם בנופשון והיה אחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שמעתי שבעל הפיצוציה של דורון יערי פשט את הרגל... מדהים שבאותו דיון הצלחנו להגיע פעמיים לפיצוציות, משני כיוונים שונים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |