בתשובה לדורון יערי, 22/02/04 18:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אתה קנית את הדיסק בעיסקה שחלק מתנאיה היה שלא תשכפל אותו למטרות סחר. בניסוח אחר" אתה קנית רק זכויות מסויימות על הדיסק הזה, ורק הן שייכות לך. ב. אוקיי. יהונתן אורן כבר תיקן אותי, אלא חשוב להבין שאי אפשר להוציא פטנט על רעיון כללי כמו, נניח, "מכונת זמן" או "מכונה לקריאת מחשבות" בלי לפרט את עקרונות הפעולה. ג. בכל המגזינים של מדע פופולארי, במדור המודעות הקטנות תמצא קריאה לבעלי רעיונות לפטנטים להתקשר לחברות שעוסקות בכך. לצערי אף פעם לא היה לי רעיון כזה (ליתר דיוק כן היה לי, אבל הייתי עצלן מכדי להביא אותו מדרגת רעיון בר-ביצוע (סליחה, ד"ר) לדרגת מכשיר עובד), כך שאינני יודע את התנאים, אבל אם יש לך המצאה טובה תמצא משקיע (וגם אם לא, זה לא אומר שצריך לדפוק את אלה שכן מוצאים). למה שיישארו לך בסוף רק אחוזים בודדים? אם ההמצאה טובה יש מספיק אנשים שיהיו מוכנים למכור את הדירה שלהם (בצחוק, בצחוק) כדי להיות שותפים שלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני קניתי את הדיסק בעיסקה שכללה מסירת כסף למוכר וקבלת דיסק. כל שאר התנאים לא הוזכרו במהלך העיסקה ואני לא נתתי להם את הסכמתי. כשמדובר בתוכנה עוד יש עניין של הקלקה על אישור תנאי ההסכם (אלא שכיוון שההסכם הובא לידיעתי רק לאחר שכבר שילמתי על המוצר אינני רואה כיצד הוא יכול לחייב אותי, מה גם שבחנות לא הסכימו לקבל ממני בחזרה את הדיסק לאחר שפתחתי אותו, זאת אומרת לקבל הסכימו אבל להחזיר את הכסף לא). ב. זה מה שהתכוונתי. ג. מהכרות עם אנשים שהרימו יוזמות כאלו, המתוגמלים העיקריים הם אילו ששמו את הכסף, הרעיון יזכה אותך בהכנסה נאה מאוד ובתפקיד בכיר בחברה שתקום בעקבות היוזמה אבל הכסף הגדול נשאר אצל אלו ששמו את הכסף הגדול. גם אם מכרת את הבית שלך בשביל להרים את היוזמה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "אי ידיעת החוק" וכו'. ג. אתה טוען שההסכם הכי טוב שהיזמים יכלו להשיג היה כזה שמשאיר את רוב הרווח בידי בעל ההון. נניח. אם כך כנראה כנראה שיש בעולם יותר רעיונות טובים מאשר כסף פנוי להשקעות, ולכן הכסף הוא המשאב החיוני והנדיר כאן, ואם כך מה רע בתגמול בעל ההון שמסכן את המשאב הנדיר הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. את אותו הדבר אפשר להגיד על שכר המינימום. יש חוק אז צריך שיהיה שכר מינימום. אנשים כאן התרעמו על כך שקביעת שכר מינימום או וקי עבודה פוגעים בחופש של המעסיק להחליט מה לעשות בכספו. אני טוען שהכפיה הזו לגיטימית באותה מידה שחוקי זכויות היוצרים והפטנטים פוגעים בחופש שלי לעשות מה שאני רוצה בידע או ברכוש שלי. הטענה שלי היא ששני סוגי החוקים הללו נובעים מהצורך לקיים חברה מתפקדת ושניהם לגיטימיים. ג. אין רע בכך אלא שאנחנו צריכים להיות מודעים לכך שבנינו שיטה שמונעת מהאדם הפשוט לממש את הזכויות שלו לטובת בעל ההון, נתנו בידי בעל ההון כוח ויש להגביל את הכוח הזה כדי למנוע ניצול מוגזם שיביא להתמוטטות השיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקפיצות הלוגיות שלך משאירות אותי, קצת מסוחרר, הרבה מאחור. לאט לאט. א. על זכויות יוצרים אתה טענת שאתה פטור מלשמור עליהן כי לא החתימו אותך על הטופס המתאים. עכשיו אתה עובר למשהו חדש, חוק שכר מינימום. אני מסכים איתך שכל עוד החוק הזה קיים צריך לקיים אותו. השאלה אם הוא באמת נחוץ כדי לקיים חברה מתפקדת היא השאלה עליה דנים מחייבי ושוללי החוק הזה. להכניס אותו לשאלת זכויות היוצרים זה קצת ''אורי פזי'' בעיני. ג. אנחנו לא בנינו שום שיטה כזאת. לכל היותר מצב הביקוש וההיצע בין כסף לבין רעיונות טובים בנה את שיווי המשקל שאינו מוצא חן בעיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נעשה קצת סדר. בחברה שלנו יש לצורך המודל המופשט מאוד שני בעלי תפקידים. בעלי הון ועובדים. האינטראקציה ביננו היא כזו. אני עובד בחברה ששיכת לבעל הון, הוא משלם לי שכר ומפיק מהעבודה שלי הכנסה הרבה יותר גבוהה מהשכר שהוא משלם לי (בממוצע). על פי עקרונות הקניין החברה שבה אני עובד שייכת לו ולכן עיקרון חופש הקניין לכאורה נותן לו את הזכות לשלם לי שכר שלא יאפשר לי קיום בכבוד, לחייב אותי לעבוד מסביב לשעון או לחייב אותי לקיים איתו יחסי מין כתנאי להעסקתי. לי לכאורה שמורה הזכות לסרב לעבוד אצלו. הטענה הייתה שתנאי השוק יביאו בסופו של דבר למצב שיהיה הכי טוב עבורי ועבורו. אני טוען שזה לא לגיטימי לאפשר לו כזה כוח עלי כיוון שעצם היותו בעל הון נובע מטבע החברה שבה אנחנו חיים. כדוגמא לטבע החברה הזו נתתי את חוקי זכויות היוצרים שמגבילים את הצרכן שהוא בהרבה מקרים עובד לעשות ברכושו כרצונו. ג. אתה יכול לקבוע שרכוש שייך לבעליו. הקביעה הזו אינה משמעותית אם לא תיתן לה תוקף כלומר תבנה מנגנון שיגן על אדם מפני אילו שאינם מכבדים את הקביעה. באותה מידה הקביעה שרעיון או יצירה שייכים ליוצריהם אינה משמעותית כל עוד אין מנגנון אכיפה שמאפשר לפרט להגן על זכות הקניין הזו. בשם הקביעה הזו שהיא טבעית לשיטתך, נוצר מנגנון אכיפה חלקי שמגן רק על רעיונות ששייכים (בין אם נהגו או נמכרו) לבעלי אמצעים. מצב מקביל יהיה אם המשטרה תשמור רק על וילות בשכונות יוקרה או תקבל תלונות על גנבות ממליון שקלים ומעלה (כלומר בפועל אפשר לגנוב אבל לא מהעשירים). בפועל מנגנון רישום הפטנטים הוא כלי שמחייב בעלי רעיונות לוותר על זכות הקניין שלהם לטובת בעלי ההון ומנגנון זכויות היוצרים הוא כלי שמחייב את הצרכנים לכבד את זכויות הקניין של בעלי ההון על המוצרים שפותחו באמצעות הרעיונות הללו. אני לא יוצא נגד השיטה הזו (לא בגלל שהיא הוגנת אלא בגלל שאני לא יכול להעלות בדעתי שיטה טובה יותר) הטענה שלי היא שהשיטה הזו מעניקה לבעלי ההון כוח ולכן לגיטימי שהשיטה גם תשים לבעלי ההון מגבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"שיטה" שמה להם מגבלות באופן טבעי: אתה יכול לבחור את בעל ההון החביב עליך, והתחרות ביניהם גורמת להפעלת הכוח המינימלי האפשרי. נדמה לי שהיית בסביבה בתקופת הפריחה של ההיי-טק וראית מי דפק את מי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תקופת הפריחה של ההי טק הייתה תקופה מאוד חריגה מהבחינה הזו. ב. לי כיום יש את הברירה אלא שיש צבור הולך וגדל של חסרי ברירה ובעלי ההון בשיתוף עם שליחיהם בכנסת ובממשלה פועלים כדי להרחיב אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |