 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככה זה כשמנסים לפשט מודלים מורכבים. אפשר (בקלות) להביא אותם למקרי קצה ולאבסורדים. ההגדרה "פער קטן ככל האפשר בין עלות העובד לבין התועלת שהוא מביא למעסיק" היא לא ממש מוצלחת (mea culpa), ועל כמה זה "קטן" אפשר לנהל דיונים ארוכים יותר מאשר על ניסויים בבע"ח. ולכן אני חוזר בי מההגדרה של "פער קטן ככל האפשר בין עלות העובד לבין התועלת שהוא מביא למעסיק" וממיר אותה ב"פער סביר בין עלות העובד לבין התועלת שהוא מביא למעסיק". כמה זה "סביר"? תלוי אם זה בשביל התרופה האולטמטיבית לסרטן, או סתם בשביל בושם שמגביר את הסיכוי לתפוס זיון. לטעמי, סביר זה (בממוצע, בחציון ובמקובל) פחות מהמצב הקיים היום במשק הישראלי, והרבה פחות מהכוון אליו מושך שר האוצר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"...פחות מהמצב הקיים היום במשק הישראלי" אתה מתכוון לאותו מצב בו בעלי עסקים מתלוננים שהם על סף פשיטת רגל?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך אתה יכול לשלוט על הפער הזה, מבלי להיות מסוגל לחשב בצורה מדוייקת את הערך שעובד מביא למעביד. יש הצעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. על ה"סביר" הזה לא נתווכח הרבה, כי לשנינו אין מושג (אני חושב) מהו, אבל על עצם העניין אפשר לשפוך עוד כמה מילים: לדעתי שאלת הרווח של בעל העסק לא רלוונטית לכלום חוץ מאשר לצרות העין הרגילה. אם נתעלם ממקרי קצה, כוחות השוק יאזנו את רווחיו מול רווחת העובדים, שכן אם "תנובה" מרויחה יותר מדי על חשבון עובדיה, מעבר לכביש תמצא את המפעל של שטראוס. את זה אני יודע בעקבות חידת טריוויה מסוימת. _____________ שכ"ג - מה איכפת לו אם כמה קוראים יחשבו שהוא בעצם אלי הורוביץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזלם, הן של עובדי תנובה והן של עובדי שטראוס, הוא המוצרים אותם הם מייצרים, שכן המשכורות הן משכורות רעב... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |